קרית ספר/סנהדרין/יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קרית ספר ‏ סנהדרין יד

א

מצות רכד לסקול העוברי' על קצת מצות כדכתי' וסקלתם אותם באבנים:
מצות רכה לשרוף העוברים על קצת מצות דכתיב באש ישרפו אותו ואתהן וגו':
מצות רכו להרוג בסייף את העוברים על קצת מצות דכתיב נקם ינקם וגמרינן דהוי בסייף מדכתיב חרב נוקמת נקם ברית:
מצות רכז לחנוק העוברים על קצת מצות דכתיב מות יומת וגמרינן דהוי חנק דכל מיתה סתם האמורה בתורה היא חנק והורג את חברו מיתתו בסייף דכתיב גבי עבד נקם ינקם כדאמ' דף נ"ב אם מת תחת ידו הוי במיתת בית דין דעבד שייך במצות שהאשה נוהגת בהן ונקימה זו איני יודע מה היא כשהוא אומר והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית הוי אומר נקימה זו היא סייף ואי קטל עבדא הוי בסייף קטל בן חורין לא כל שכן דכיון דכתיב ביה מיתה סתם דהוי חנק גמרינן מק"ו דעבד דהוי סייף דחמיר מחנק. וכן אנשי עיר הנדחת מיתתן בסייף דכתיב בהו לפי חרב ואין רשות למלך להרוג אלא בסייף.

ג

כל חייב מיתה שלא המיתוהו ב"ד עוברין על מצות עשה אזהרת שכב שלא להחיות מכשף דכתיב מכשפה לא תחיה ולא ילפינן מיניה לשאר מחוייבי מיתת ב"ד.

ד

סקילה חמורה מן השריפה שכן ניתנה למגדף ולעובד ע"ז שהם חמורים שפושטים ידם בעקר וכן חמורה מסייף מהאי טעמא ואף על גב דאנשי עיר הנדחת בסייף אפ"ה מדיח עדיף כחו דעונו חמור ומיתתו בסקילה כדילפינן בדוכתיה. וכן סקילה חמורה מחנק שניתנה למגדף וכו' כדאמ' ואף על גב דחנק ניתן למכה אביו ואמו שהוקש כבודן לכבוד המקום אפ"ה סקילה חמורה מדאפקה רחמנ' לארוסה בת ישראל מכלל נשואה בת ישראל דהויא בחנק ש"מ סקילה דארוסה עדיפה שרעה לשמים ולבריות ולעצמה שפוגמת כבודה וכבוד משפחתה ואיכא קלון טפי מנשואה שכבר נפגמה וכדאמרינן התם פרק ד' מיתת דף נ'. ושריפה חמורה מן הסייף שכן ניתנה לבת כהן שזינתה שכן מחללת את אביה ואף על גב דסייף ניתן לאנשי עיר הנדחת דחמירי דממונן אבד אפ"ה נאמר אביה בסקילה לזנות בית אביה ונאמר אביה בשריפה את אביה היא מחללת מה אביה האמור בסקילה סקילה חמורה מסייף אף אביה האמור בשריפה חמורה מסייף וכדאמרינן התם. ושריפה חמורה נמי מחנק שניתנה לבת כהן כדאמר' ואפקיה רחמנא לנשואה בת כהן מכלל נשואה בה ישראל מחנק לשריפה. וסייף חמור מחנק שכן ניתן לעיר הנדחת ואף על גב דחנק חמור שניתן למכה אביו ואמו שהוקש כבודם וכו' אפ"ה פושט ידו בעיקר עדיף. כל מי שנתחייב בשתי מיתות נידון בחמורה אפילו נגמר דינו לקלה וחזר ועבר החמורה ואמרינן מנא הא מילתא וכו' מדכתיב ביחזקאל והולידה בן פריץ שופך דם וגו' את אשת רעהו טמא וגומר וכתיב בתריה מות יומת דמיו בו יהיה דהינו סקילה ואי דלא נגמר דינו קודם לקלה דהיא סייף או חנק לא איצטריך קרא לאשמועינן ואי מפרש' לכולהו עבירות דקרא בחיוב סקילה מאי קמ"ל יחזקאל וכדאיתא פרק הנשרפין דף פ"א.

ה

ואחד האיש ואחד האשה דנין אותם בד' מיתות דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות שבתורה וכדילפינן במסכת קמא.

ו

כל חייבי מיתות שנתערבו נידון בקלה וכדתנן התם דף ע"ט דמאחר שנתערבו ואי אתה מכיר מי הוא המחוייב החמורה אי אתה רשאי להחמיר עליו למושכו למיתה חמורה שלא נתחייב בה אלא ידונו בקלה שישנה בכלל החמורה. מי שנגמר דינו שנתערב עם שאר העם או עם מי שלא נגמר דינו כולן פטורין ואפילו זה שלא נגמר דינו כיון שאין יכולין לגמור דינו אלא בפניו כדאיתא התם פרק הנשרפין דף ע"ט וכיון שאין מכירין אותו לא הויא בפניו דהואיל ואיכא אחר דלא נגמר דינו אין לך ראיה לזכות גדולה מזו ורחמנא אמר והצילו העדה.

ח

מי שעמד על נפשו ולא יכלו העדים להמיתו במיתה שהוא חייב בה הורגין אותו עדיו בכל מיתה שיכולין ואם נקטעה יד העדים פטור כדאמר שמואל פר' נגמר הדין וטעמא דבעינן יד העדים תהיה בו בראשונה וליכא אבל אם היה גדמין יהרג ביד אחרים דאמר קרא יד העדים שהיתה כבר יד שהיתה להם תהיה להם בשעת מיתה אבל גדמין מעיקר' לא משתמע מיניה דזו היא יד שלהם. ורוצח שנגמר דינו רודפין אחריו וביד כל אדם עד שממיתין אותו כדתניא התם מות יומת המכה רוצח הוא אין לי אלא במיתה הכתובה בו מנין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה ממיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו תלמוד לומר מות יומת המכה מ"מ ומות יומת ריבוייא הוא ואמרינן התם וליגמר מיניה ומשני משום דהוי רוצח וגואל הדם ב' כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין דבגואל הדם כתיב גואל הדם הוא ימית וגו' מנין שאם אין לו גואל שב"ד מעמידין לו גואל שנא' בפגעו בו מכל מקום וכיון דחשיב לרוצח וגואל הדם ב' כתובים הבאים כא' משמע דמריבויא דמות יומת מרבינן נמי דמיתתו בכל אדם אפילו אינם עדיו דומיא דגואל הדם אפילו אינו הגואל.

ט

הלכה מפי השמועה שמתקנין ב"ד שתי קברות אחד לנסקלין ולנשרפים ואחד לנהרגים ונחנקין כדתנן פרק נגמר הדין דף מ"ו ובגמרא אמרינן וליתקון ד' קברות ב' קברות גמרה גמירי לה הלכה למשה מסיני.

י

אין דנין שנים ביום אחד כדתנן התם משום דלהפוכי בזכותא דכל חד צריך לבקש ראיות למיתה זו ולמיתה זו אבל היו בעבירה ומיתה אחת כנואף ונואפת דנין ביום אחד ובועל בת כהן דהויא בשריפה והוא בחנק אין דנין ביום אחד דצריכין לבקש ראיות לזה ולזה כדאמרן.

יא

אין דנין דיני נפשות אלא בפני הבית והוא שיהיה ב"ד הגדול שם בלשכה שבמקדש שנאמר בזקן ממרא לבלתי [שמוע] אל הכהן וגו' בזמן שיש כהן מקריב יש דיני נפשות וכו' ובפרק ד' מיתות תניא ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט בזמן שיש כהן יש משפט בזמן שאין כהן אין משפט דאין ב"ד ממיתין אלא בזמן לשכת הגזית וכו' וכדילפינן מלא תטע לך אשרה אצל מזבח כדאמר' בהלכות נערה בתולה בפרק קמא.

יד

סנהדרין נוהגת בח"ל כשנסמכו בארץ וכדילפינן לעיל:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.