קרית ספר/סנהדרין/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:54, 28 בפברואר 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


קרית ספרTriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png יא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מהר"צ חיות
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א

מה בין דיני ממונות לנפשות דיני ממונות בשלשה ומדאוריתא אפילו בחד כדא' לעיל ודיני נפשות בכ"ג כדילפינן לעיל עדה מצלת ועדה שופטת וכו' וכן שאר דברים כדילפינן לעיל. דיני ממונות מתחילין ביום וגומרין בלילה ודיני נפשות דנין ביום וגומרין ביום וכדילפינן התם מדכתיב ושפטו את העם בכל עת וכתיב והיה ביום הנחילו את בניו משפט נחלות דהיינו דיני ממונות ביום הא כיצד יום לתחלת דין לילה לגמר דין דכתיב ושפטו ועיקר משפט היינו גמר דין. דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום של אחריו לחובה דבעי הלנת דין שמא ימצאו לו זכות וכדילפינן בגמרא דכתיב צדק ילין בה רגילין היו מתחלה להלין את הדין כדי לצדקו ועתה כשאינם עושים כן הרי הם כמרצחים ורב אמר אשרו חמוץ אשרי דיין שמחמץ דינו ששהא אותו ומלינו כדי להוציא לאמתו ובעינן ביום כדכתיב והוקענים לה' נגד השמש ומשום הכי אין דנין דיני נפשות לא בע"ש ולא בערב יו"ט כדאמרינן התם דף ל"ה היכי ליעביד לדייניה במעלי שבתא ולגמרי לדיניה במעלי שבתא דילמא חזו טעם לחוביה ובעי הלנה ואי תימא ליגמרא בשבת ולקטליה בשבתא אין רציחה דוחה שבת לקטליה לאורתה נגד השמש כתיב ליקטליה בחד בשבת אתה מענה את דינו דכיון דמצפה למיתה הרי עינוי דין נגמריה בחד בשבתא מינשו טעמיהו כדאיתא התם דף ל"ה אבל דיני ממונות דנין אותם בכל יום מן התורה כדכתיב בכל עת ומדרבנן הוא דאין דנין בע"ש.

ד

דיני מלקיות וגזלות הוו כדיני ממונות אלא שדיני מלקיות מן התורה בשלשה. שור הנסקל דינו בכ"ג כדילפינן לעיל וכדאמרינן דף ל"ו לא תטה משפט אביונך בריבו אבל אתה מטה משפט שור הנסקל לחובה על פי אחד ומהכא גמיר לכולהו מעלות דלא נהיגי חוץ מכ"ג ומסתברא דהיקש להכי אתא שהוא עיקר הדין ותחלתו אבל כולהו אינך להצלה אתו ומה לנו לחוס על שור מוטב לקיים בו ובערת הרע.

ה

המסית אין דיניו כשאר דיני נפשות וכדאמרינן התם דף ל"ג וחלופה במסית דכתיב לא תחמול ולא תכסה עליו בדבר שיש בו משום חמלה בדיני נפשות אין עושין כן בדין מסית.

ז

דיני נפשות מכות וקדוש החדש ועיבור השנה אב ובנו והרב ותלמידו שאחד מהם הוא מן התלמידים ולא מן הסנהדרין מונין אותם באחד וכדתניא התם דף ל"ו דכיון דמן התורה צריכין מנין ג' או כ"ג אין נמנין אלא אחד דקידוש החדש בעי ג' דאיקרי משפט כדכתיב כי חוק לישראל הוא משפט וגו'.

י

תלמיד המבין רבו מוסר לו קבלה הצריכה לדין זה ודן עמו בדיני נפשות כדאמרי' ברב כהנא ורב דלסבריה לא הוו צריכי וגברא באנפיה נפשיה הוא והממזר והסומא דפסילי לדיני נפשות הא ילפינן לה לעיל מדכתיב אתך בדומים לך:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.