קרית ספר/מעשה הקרבנות/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
ציוני מהר"ן
קרית ספר
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

מצות קכג שיאכלו הכהנים בשר קדשי קדשים במקדש והם חטאת ואשם דכתיב ואכלו אותם אשר כפר בהם במלואים ללמד שהכהנים אוכלים הבשר של חטאות ואשמות שיש בהם כפרה ובעלים מתכפרים שאף באכילה תלויה כפרה וה"ה שאר הקדשים הנאכלין לכהנים שאכילתן מצוה דאיתקשו כולהו מתנות כהונה דכתיב כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם וגו' קדש קדשים לך ולבניך:

ב[עריכה]

מצות קכד שיאכלו הכהנים שיירי מנחות דכתיב גבי מנחה והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו.

ג[עריכה]

ואין כלם נאכלין אלא לזכרי כהונה ובעזרה דכתיב לכל קרבנם וגו' בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אותו וכן שלמי צבור הוו כחטאת ואשם דהוקשו לחטאת כדכתיב ועשיתם שעיר עזים לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים ואם נאכלו בהיכל נאכלו דכתיב בקדש הקדשים והיכל במשמע.

ד[עריכה]

חזה ושוק של שלמים נאכלים לכהנים זכרים ונקבות דכתיב וזה לך תרומת מתנה לכל תנופות בני ישראל דהיינו מורם מתודה ומאיל השלמים ומאיל נזיר לך נתתים ולבניך ולבנותיך וכן בכור נאמר בו ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכל הנאכל לכהנות (לבהמות) נאכל לעבדי הכהנים ולנשיהם כתרומה הנאכלת לכהנים ולכהנות ולנשי כהנים ועבדיהם כדכתיב וכהן כי יקנה נפש קנין כספו והני הוו קנין כספו וכולן נאכלין בכל העיר כדכתיב (בפ"ח) ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור לא נאמר במקום קדוש כמו שאמר לעיל מיניה בקדשי קדשים ואכלתם אותה במקום קדוש דהיינו בעזרה אלא במקום טהור שהוא כל מחנה ישראל שהוא טהור מליכנס שם מצורעים ושכנגדו לדורות ירושלם שאין מצורעים נכנסים שם וה"ה למעשר ופסח שהן קדשים קלים כשלמים וכתיב נמי בהו והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם ובכורות בקרכם וגו' ובשתי מעשרות הכתוב מדבר א' מעשר בהמה ואחד מעשר דגן ומדלא קבע בהו מחיצה בכל העיר נאכלין והחלונות ועובי החומה כלפנים שהרי בלב ב"ד לקדשם בשיירי מנחה כדאמר' לעיל.

ו[עריכה]

השלמים נאכלין ביום הזביחה וכל הלילה ויום המחרת עד שקיעת החמה דכתיב ביום הקריבו את זבחו יאכל וגו' ואם האכל יאכל ביום השלישי וגו' ולא תימא דנאכל בלילה של יום ג' דהא כתיב והנותר עד יום השלישי וגו' ודרשינן עד יום הוא נאכל בעוד שהוא יום ולא ליום ג' דהיינו לילה של יום ג' בין חלק בעלים בין חלק כהנים דכתיב בתודה ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל ויש כאן ריבויין הרבה לומר דהם נאכלין ליום ולילה כל מה שהוא חלק הכהנים ובשר הזבח דכתיב גבי שלמים כולל בין חלק כהנים בין חלק בעלים וה"ה לבכור ומעשר דכתיב ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וגו' הקישו הכתוב לבכור לחזה ושוק של שלמים מה שלמים נאכלים לב' ימים ולילה אחד אף בכור כן ולא מצית להקישו לחזה ושוק של תודה ליום ולילה מדהדר הכתוב בסיפיה דקרא לומר לך יהיה דלא איצטריך דהא כתיב ברישיה דקרא לך יהיה הוסיף לך הכתוב הויה אחרת בבכור לומר דהוי כשלמים לב' ימים ולילה ומעשר כתב רש"י ז"ל לא ידענא מהיכא ושוב הגיע דיליף העברה העברה מבכור דכתיב ביה והעברת כל פטר רחם וכתיב במעשר כל אשר יעבור ומשום דקשיא להו לתוספות דתפשוט מהכא דדבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בהיקש פי' דמעשר יליף משלמים מבנין אב מה שלמים קדשים קלים אף מעשר קדשים קלים דבכור נמי הוה אתי משלמים אי לאו משום דהוא מתנה לכהן וא"כ מעשר דלא הוי מתנה לכהן משלמים אתי.

ז[עריכה]

והתודה אע"פ שהיא קדשים קלים אינה נאכלת אלא ביום הזביחה עם הלילה דכתיב ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר וכן איל נזיר והלחם הבא עמהם כיוצא בהן בין חלק הבעלים בין חלק הכהנים וה"ה חטאת ואשם ושיירי מנחות ושלמי צבור דכולהו איתרבו מדכתיב ביום קרבנו יאכל בזמן בשרה זמן לחמה ובשר זבח תודת שלמיו יש כאן ריבויין הרבה לרבות חטאת ואשם ואיל נזיר וחגיגה שיהו נאכלין ליום ולילה דכולהו קרבנות במשמע חוץ משלמים דכתיב בהו בהדיא ב' ימים ולילה ובכור ומעשר דילפי' מינייהו כדאמר'.

ח[עריכה]

וכל הנאכלין ליום ולילה דין תורה יכולין ליאכל עד שיעלה עמוד השחר כדכתיב לא יניח ממנו עד בקר אלא שחכמים עשו סייג עד חצות.

ט[עריכה]

כל מיני הקרבנות אין אוכלין אותן אלא הטהורים בלבד כדכתיב כל טהור בביתך יאכל אותו המולין דכיון דערל פסול לעבודה מדברי יחזקאל דכתיב וערל בשר לא יבא אל מקדשי לשרתני וגו' פסול נמי לאכילה כיון שאינו ראוי להקרבה כדכתיב המקריב את דם השלמים לו יהיה ושאני בעל מום דרחמנא רבייה בהדיא לאכילה ולחלוק וערל דלא רבייה קרא אינו אוכל ואין צריך לומר שאינו חולק ואפילו העריב שמשו ולא הביא כפרתו אינו אוכל בקדשים דמחוסר כפרה הוא מחוסר טהרה כדכתיב במחוסרת כפרה וטהרה מכלל שהיא טמאה קודם לכן למדנו למחוסר כיפורים שהיא כטמא לעבודה ולאכילת קדשים והטומטום הוא ספק ערל ואסור לאכול בקדשים אבל אנדרוגינוס יראה לרב ז"ל דאוכל בקדשים קלים.

י[עריכה]

ומותר לאכול הקדשים בכל מאכל אחר של חולין אפילו הכהנים אוכלים חלקם בכל מאכל כיון שאוכלין הכל בזמן אכילת הקדשים ומשנים באכילתם לאוכלם צלויים שלוקים ומבושלים דכתיב למשחה לך נתתים למשחה מתרגמינן לרבו והיינו לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים ולתת לתוכן אפילו תבלי תרומה מדאוריתא כיון שאוכל הקדשים בזמנן ועושה מהעצמות כל כלים שירצה דכיון דבשר מותר כ"ש עצמות ומשום דקשה דאיכא למימר דלא התיר הכתוב אלא בשר הראוי לאכילה פירשו דכתיב באשם לו יהיה יתירא לומר דעצמות נמי יהיו לו לכל מה שירצה ומינה ילפינן לכל קרבנות בהיקשא דזאת התורה לעולה וגו' מה אשם עצמותיו מותרים אף כל עצמותיו מותרים. היתה להם אכילה מועטת אוכלין עמה חולין ותרומות כדי שתהא נאכלת על השבע דרך גדולה ואכילה גסה לא הויא אכילה כדאמר' ביום כיפור.

יב[עריכה]

מן התורה נראה דיכולין לבשל הנאכל ליום ולילה עם הנאכל לב' ימים ולילה ויאכל הכל ביום ולילה והנאכל בעזרה עם הנאכל בכל העיר ויאכל הכל בעזרה מפני שבולע זה מזה וכ"ש השוין בזמן ובמקום שמתבשלין זה עם זה אפילו מדרבנן. חתיכה של קדשי קדשים או של פגול ונותר שנתבשלה עם חתיכות אחרות של חולין אסורות לזרים ומותרות לכהנים דאפילו פגול ונותר אין איסורן על הכהנים חמור הרבה ולכך מותר להם לאכול מה שבלוע מהם דטעם האיסור בטל בגוף המותר מדאוריתא ונראה דמן התורה הוה מותר לזר נמי אי איכא רוב בהתר לבטל טעם האיסור בשר קדשי קדשים או קלים כבשר תאוה נאכל הכל לטהורים דאף על גב דקדשי קדשים אסירי לזרים אפילו טהורים כיון דיש בהם כדי ביטול אי מדאוריתא אי מדרבנן שרו.

יד[עריכה]

נאמר בעולת בהמה עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה ונאמר בחטאת הכהן המחטא אותה יאכלנה ונאמר באשם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה ונאמר בשלמים הזורק את דם השלמים לו יהיה ונאמר במנחה הכהן המקריב אותה אין הכתוב מדבר בכל אלו אלא בראוי לעבודה שיש לו חלק לאכול דאי תימא דהמקריב או המחטא דוקא הוא שיאכל ולא אחר הרי משמרת כולה לא זרקו את הדם אלא אחד זרק על ידי כולן וכולן חולקים ואוכלים ואי תימא בראוי להקרבה ולחיטוי דאוכל ומי שאינו ראוי לחיטוי דאינו אוכל הרי קטן דאינו ראוי לחיטוי דכתיב איש מזרעך לדורותיכם ואוכל דכתיב איש כאחיו לאפוקי קטן ומדמעטיה קרא חלוקה משמע הא לענין אכילה הוא אוכל אלא מאי המקריב והמחטא בראוי להקריב ולחיטוי שחולק בקדשי' ואוכל ואף על גב דבעל מום אינו ראוי וחולק שאני בעל מום דרחמנא רבייה לחילוק כדכתיב כל זכר בכהנים יאכל לרבות בעל מום שחולק בקדשים ומי שלא היה ראוי בשעת קרבן כטמא אין לו חלק לערב אפילו נטהר כדכתיב המקריב את דם השלמים דבעינן ראוי בשעת קרבן. כל אנשי בית אב חולקים בכל הקדשים איש כאחיו בין זה שהקריב בין אחיו שעמו במקדש שלא הקריב כדכתיב לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו במנחת הסולת ומה שכתב במנחה האפויה לכהן המקרי' אותה היינו לכל הראוי שחולק כדאמרינן לעיל אלא שלא הוצרך לפרש בפירוש שתהיה לכלן אלא במנחת הסולת שמגיע לכל אחד מלא כפו או פחות שאינו ראוי ללוש ולא לאפות ולפיכך הייתי אומר שיחלקו מנחה כנגד מנחה ולא יחלקו מנחה זו לכל אנשי בית אב הוצרך הכתוב לומר לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו לומר שמתחלקת בפני עצמה ולא יחלקו מנחה כנגד מנחה כדאמרינן אפילו הוו תרוייהו מין אחד סולת או מחבת וכן בכל קדשי קדשים וקדשים קלים דכתיב וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו כלל כל מיני מנחה שהן קדשי קדשים כל קדשים קלים מנין שאין חולקים כגון שלמים כנגד תודה דכולהו קדשים קלים ת"ל איש כאחיו וסמיך ליה אם על תודה יקריבנו ומקרא נדרש לפניו לומר דאיתקשו לקדשי קדשים לענין חלוקם כדאמרינן דחולקים כל בית אב אפילו אותם שלא עבדו אבל לא לכל הכהנים דכתיב המקריב יכול לו לבדו ת"ל לכל בני אהרן יכול לכולן ת"ל לכהן המקריב הא כיצד בראויין להקריב שהן אנשי בית אב כדאמר'.

יז[עריכה]

אין הקטן חולק אפילו בקדשים קלים אף על פי שמותר לאכול אפילו קדשי קדשים דמדמעטיה קרא מחלוקה בקדשי קדשים דכתיב איש כאחיו מכלל דאכיל אבל בעל מום אפילו נולד במום קבוע חולק ואוכל דכתיב לחם אלהיו מקדשי הקדשים ולא תימא קדשי קדשים דוקא דהותרו לזר שאכל משה מבשר המלואים אלא אפילו קדשים קלים שלא מצינו זר אוכל בהם חולק לכך כתיב ומן הקדשים יאכל דהיינו קדשים קלים מצינו שאוכל שחולק מנין ת"ל כל זכר בכהנים יאכל לרבות בעל מום כדאמר' לעיל וא"כ בעל מום מעקרו משום דהדר כתיב כל זכר בחטאת לרבות אפילו מום מעקרו והדר כתיב באשם כל זכר לרבות בעל מום עובר מהו דתימא כיון דאית ליה היתרא למחר לא אכיל עד דמיתקן כי טמא דלא אכיל עד דמיתקן קמ"ל ואם הוא טמא הא אמרן לעיל דאפילו תם אינו חולק לאכול לערב כהן גדול אוכל שלא בחלוקה אלא נוטל כל מה שרוצה כדכתיב יאכלו אהרן ובניו.

יט[עריכה]

כל הראוי לאכילה בשעת הקרבן חולק לאכול וכל שאינו ראוי אף על פי שראוי לעבודה אינו חולק להניח חלקו לערב כטבול יום ומחוסר כפורים ואונן דאף על פי שהם כהנים ראויים לעבוד השתא מיהא לא חזו ולהכי אין חולקין לערב כל שאינו ראוי לאכול אינו ראוי לעבוד חוץ מכ"ג האונן שמקריב ואינו אוכל דכתיב ביה לאביו ולאמו לא יטמא ומן המקדש לא יצא אינו צריך לצאת מן המקדש ביום מיתת אביו ואמו שעבודתו אינה מחוללת הא הדיוט שלא יצא חלל וכל שאינו ראוי לעבוד אינו חולק כדאמרינן חוץ מבעל מום כדרבי ליה לעיל מקראי.

כא[עריכה]

כל שאין לו חלק בבשר דאינו ראוי לאוכלה אין לו חלק בעורות כדכתיב והכהן המקריב את עולת איש עור העולה אשר הקריבה לכהן לו יהיה פרט לטבול יום ומחוסר כפורים ואונן שאין חולקין אפילו בעורות משום דאינם ראויים להקריב כדילפינן מדכתיב ובא השמש וטהר מכלל דעד השתא הוה כטמא ובמחוסר כפורים כתיב וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל דעד השתא היא כטמאה ואונן מדכהן גדול ילפינן דאינו מחלל הדיוט מחלל כדאמ' ובעינן ראוי בשעת זריקת דמים כדכתיב המקריב את דם השלמים וגו' לו תהיה שוק הימין וגו' שיהא טהור משעת זריקה עד שעת שהוקטרו חלבים נטמא אחר זריקה וטבל והרי הוא טהור בשעת הקטר חלבים הוי ספק אי בעינן טהור בשעת זריקה ובשעת הקטר והאיכא או דילמא משעת זריקה עד שעת הקטר וליכא לפיכך אין מוציאין מידו אי תפש דהמוציא מחברו עליו הראיה דבעינן טהור משעת זריקה עד שעת הקטר.

כג[עריכה]

קרבן צבור הבא בטומאה אין חולקין הטמאים עם הטהורים דדוקא הקרבתה בטומאה הוא דילפינן להני ה' דברים עומר ושתי הלחם ולחם הפנים וזבחי שלמי צבור ושעירי ר"ח מפסח דכתיב ביה במועדו ובא בטומאה והני כתיב בהו אלה תעשו לה' במועדיכם וכתיב וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל אבל לא לאכילה דפסח הוא דניתר אפילו באכילה שלא בא מתחלתו אלא לאכילה כדכתיב לפי אכלו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף