קרית ספר/מעשה הקרבנות/יט

קרית ספר ‏ מעשה הקרבנות יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין המעלה בחוץ חייב עד שיעלה לראש המזבח שיעשה בחוץ אבל על הסלע ועל האבן פטור דאין קרוי קרבן אלא על מזבח ואפילו בחוץ כדכתיב ויבן נח מזבח לה' אלמא אפילו במת יחיד שהוא בחוץ אינה העלאה בלא מזבח ואינו חייב אלא עד שיעלה לשם דבשחיטה הוא דמרבי' אפילו בלא כוונה מדכתיב דם שפך אבל בהעלאה כתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו לעשות אותו לה' מכלל דבעושה לשם הכתוב מדבר ובשחיטת חוץ כתיב דם שפך כדאמר'.

ב

אינו חייב אלא על העלאה דבר הראוי לאישים ולמזבח כגון העולה דכתיב אשר יעלה עולה או זבח אין לי אלא עולה מנין לרבות אימורי חטאת ואימורי אשם ואימורי קדשי קדשים דהיינו כבשי עצרת ואימורי קדשים קלים תלמוד לומר זבח וכולהו זבח נינהו ומנין לרבות את הדם ת"ל או זבח דמאו מרבינן אפילו העלה הדם בחוץ דחייב מנין לרבות הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח והמנסך ג' לוגין מים ושלשה לוגין יין בחג ת"ל ואל פתח אהל מועד לא יביאנו כל הבא לאהל מועד חייבים עליו בחוץ אין לי אלא קדשים כשרים קדשים פסולים מנין כגון הלן והיוצא והטמא ושנשחט במחשבה חוץ לזמנו או חוץ למקומו ושקבלו פסולים וזרקו את דמו והניתנים למטה שנתנם למעלה והניתנים למעלה שנתנם למטה והניתנים בפנים שנתנה בחוץ או להפך ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן דהני לא מיתרבו מלא יביאנו דהא אינם ראויים לבא לכתחלה ת"ל לא יביאנו לעשות כל המתקבל בפתח אהל מועד חייב עליו בחוץ דלעשות משמע הראויין לעשות אפילו אינו ראוי לבא מחוץ לפנים וה"נ אם עלו לא ירדו אבל זרק שיירי הדם בחוץ אפילו שיירי הדמים הפנימיים פטור שזריקת שיירי הדם לא מעכבא דתימא דלהוי עבודה אלא שיירי מצוה היא ולא מעכבי ולאו עבודה היא ואין חיוב אלא במה שהיא עבודה. וכן המנסך מים או יין פחות מג' לוגין בחוץ פטור בין בחג בין בשאר ימות השנה הואיל וחסר השיעור הרי אינם ראויים להתקבל בפנים דכתיב לעשות אותו על השלם חייב ולא על החסר וכן המעלה מבשר חטאת ואשם ושלמים בין של יחיד בין של צבור משיירי מנחות משתי הלחם ומלחם הפנים בחוץ פטור דכל הני ראויים לאכילה ולא לאישים וכתיב עולה מה עולה שראויה להעלאה אף כל שראוי להעלאה יצאו אלו שאין ראויים להעלאה.

ה

המעלה את הבהמה כולה בחוץ חייב מפני האימורין דאף על גב דבשר אין ראוי להקטרה וחוצץ מאימורין למערכה וכתיב על העצים אשר על האש דמשמע בלא חציצה אפ"ה בשר לגבי אימורין הוי מין במינו ואינו חוצץ כדילפינן בהלכות סוכה וה"ל כאלו הקטיר אימורים בפני עצמן אבל המעלה מנחה שלא נקמצה פטור שאין הקומץ ברור ומובדל כאימורין שהם ברורים ומובדלים כבשר הילכך לא חזיא האי מנחה לפנים. ואם קמצה וחזר קומצה לתוכה והקריב כולה בחוץ חייב ולא נימא כיון דנתערב קומצה ואינו ניכר ליבטיל ברובא וה"ל כמאן דליתיה ולא ניחייב עליה דנאמרה הקטרת בקומץ דכתיב וקמץ והקטיר ונאמרה הקטרת בשיריים לא תקטירו ממנו אשה לה' כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו דהיינו שיריים מה הקטרת קומץ אין קומץ מבטל חברו ואפילו רבה בקומץ כדאמר ולקח מדם הפר ומדם השעיר הדבר ידוע שדם הפר מרובה מדם השעיר מכאן לעולין שאין מבטלין זה את זה אף הקטרת שיירים דנאמר ביה הקטרה כדאמר אין שיירים מבטלין קומץ.

ו

היוצק והבולל והפותת והמולח והמניף והמגיש והמסדר את השלחן והמטיב את הנרות והקומץ והמקבל דמים בחוץ פטור דכתיב אשר יעלה עולה שהיא גמר עבודה שאין אחריה עבודה אף כל שהוא כמוה חייבין עליו לאפוקי הני דלאו גמר עבודה נינהו.

ז

פרה אדומה ששרפה או שחטה חוץ ממקום שריפתה וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ אחר שהתודה עליו פטור ולא אמרינן שוחט קדשים בחוץ שלא במקום מצוה דרחמנא פטריה מואל פתח אהל מועד דמשמע הראוי לבא שחובה עליו להביאו שם דמדקפי' קרא לעונשו על שלא הביאו ש"מ בעומד להביאו שם משתעי קרא ופרה ושעיר אחר וידויו לאו עומדים להביאם בפנים הוו אבל קדשים פסולים שהיה פסולן בקדש כלן ויוצא וטמא ושנפסל במחשבת העובד שכולן נשרפין אם העלה מהן בחוץ חייב דכתיב לעשות אותו לה' משמע הראויים לעשות אפילו אינם ראויים לבא מחוץ לפנים כיון שהיה פסולן בקדש דאם עלו לא ירדו חייב עליהם בחוץ כדאמר.

ח

כל דבר שחייבין על העלאתו בחוץ כיון שהעלה ממנו כזית בחוץ חייב בין שהעלה בפנים תחלה ושייר כזית והעלהו בחוץ בין שהניח הכל בפנים ולקח ממנו כזית והעלה בחוץ דהא הוה ראוי בפנים אבל אם חסר כל שהו בפנים כקומץ ולבונה ואימורין ועולה ומנחה הנשרפין ונסכים שחסרו מקצתן בפנים והקריב שאריתן בחוץ פטור דכתיב לעשות אותו על השלם הוא חייב כדמשמע ולא אותו על החסר הוציאו שלם וחסר בחוץ והעלהו הרי זה ספק מי אמרינן כיון דנפק איפסיל מה לי חסר מה לי יתר או דילמא יוצא דאיתיה בעיניה הוא דחייב דליתיה בעיניה לא לפי' לא לקי כיון דהוי ספיקא.

י

העלה אבר שאין בו כזית ועצם משלימו חייב מפני שהוא מחובר וחבורי עולין כעולין דמו היה מלח משלימו לכזית הוי ספק מי אמרינן עצם דמינא דבשר הוא משלים מלח דלאו מינא דבשר' הוא לא או דילמא אפילו מלח כיון דצריך לקרבן הוא ואיפריש מצוה לחזור ולמולחו כדכתיב ולא תשבית מלח ברית וגו' משלים ולפיכך אינו לוקה כיון דהוי ספיקא כדאמר ועולה ואימוריה מצטרפין לכזית דכולה כליל.

יא

העלה וחזר והעלה חייב על כל אבר ואבר דאותו אכל אבר ואבר כתיב זרק והעלה חייב שתים שהרי חלק הכתוב בין מעלה לעושה דכתיב אשר יעלה עולה וכתי' לעשות אותו ולגרסת הראב"ד ז"ל אינו חייב אלא אחת דכתיב שם תעשה כלל כל העשיות העלה אבר חסר פטור דהא דכתיב לעשות אותו על השלם הוא חייב אאבר קאי.

יב

שנים שאחזו באבר והעלוהו בחוץ חייבים דכתיב איש איש אשר יעלה עולה אפילו איש איש שיעלו חייבין.

יג

הזורק מקצת מתנות בחוץ חייב דלא בעינן כוליה מתיר ובפנים אם נשפך הדם אחר שנתן מתנה אחד מהניא הך מתנה דיהבא ומביא פר אחר ומתחיל ליתן ממקום שפסק. המקבל דם חטאת בכוס אחד נתן ממנו בחוץ וחזר ונתן ממנו בפנים חייב על נותן בחוץ שהרי כולו ראוי ליקרב בפנים אבל נתן ממנו בפנים וחזר ונתן בחוץ פטור משום דהוו שיירים דנתינה שבפנים אבל בב' כוסות אפילו אחד בפנים ואחד בחוץ חייב דלא הוי שיירים לחבריה.

יד

הקומץ והלבונה של מנחה שהקריב אחד מהן בחוץ או הקריב אחד מהם בפנים והשני בחוץ חייב דקומץ ולבונה של מנחת נדבה שניהם מתירים את שייריה לאכילה וכן בזיכי לבונה של לחם הפנים שהקריב אחד מהם בחוץ או אחד בפנים והשני בחוץ חייב דשני בזיכי לבונה מתירין את לחם הפנים דכתיב והיתה ללחם לאזכרה נאמר כאן אזכרה ונאמר להלן אזכרה מה להלן קומץ מתיר את השיירים אף לבונה מתרת את הלחם.

טו

מי ששחט קדשים בזמן הזה והעלה חוץ לעזרה חייב מפני שהוא ראוי ליקרב בפנים דמותר להקריב אף על פי שאין בית דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבא והויא לה ירושלם בית הבחירה ושעת איסור הבמות היא.

טז

השוחט קדשי גוים בחוץ חייב כיון שנודרים נדרים ונדבות כישראל דכתיב איש איש מבית ישראל לרבות את הגוים שהם כישראל להביא קרבנות וכן מעלן בחוץ דכתיב אשר ישחט או אשר יעלה והגוים מותרים להקריב עולות לשם בכל מקום דכתיב בשחוטי חוץ דבר אל בני ישראל בני ישראל מצווין על שחוטי חוץ ואין הגוים מצווין על שחוטי חוץ והוא שיקריבן בבמה שיבנו דאינה העלאה בלא בנין כדכתיב ויבן נח מזבח וגו'. ואסור לסייען ולעשות שליחותן שהרי נאסר עלינו להקריב בחוץ דקדושת ירושלם אין אחריה התר כדאמר ומותר להורות להם וללמדם היאך יקריבו לאל ב"ה ויש בהלכות אלו מקצת גדרים מדרבנן סמוכים אעשה דושמרתם את משמרתי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף