קרית ספר/מעשה הקרבנות/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

מצות קכא לעשות כל האשמות כמצותן האמורה בתורה כדכתיב וזאת תורת האשם וגו' במקום אשר ישחטו וגו' וכיצד יעשו האשמות שוחט וזורק כדילפינן לעיל וכתיב באשם ישחטו את האשם ואת דמו יזרוק ומפשיט ומוציא האימורין ומולחן וזורקן על גבי האישים הפשטה בעי כעולה דכתיב בה והפשיט דעור האשם נמי הוי לכהנים כעור העולה דכתיב ביה עור העולה אשר יקריב לכהן לו יהיה כדילפינן לעיל והוצאת האימורין דכתיב באשם ואת כל חלבו יקריב ממנו וגו' ומליחה על כל קרבנך תקריב מלח וזריקה על גבי האישים דכתיב והקטיר אותם הכהן המזבחה וגו' ואם רצה להוליכם בכלי מוליך אבל אין טעון כלי אלא חטאות הנשרפות כדילפינן לעיל ושאר בשרם נאכל לזכרי כהונה בעזרה כחטאת כדכתיב כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש וגו'.

ב[עריכה]

אשם מצורע יש בקבלת דמו שינוי להנתן על תנוך ובהונות כדכתיב בקרא ואף על פי כן שאר מעשיו וזריקת דמו ואכילתו כשאר כל אשמות דכתיב ביה כי כחטאת האשם הוא לכהן בכל עבודות התלויות בכהונה הושוה אשם זה לחטאת יכול יהא דמו ניתן למעלה כחטאת תלמוד לומר קדש קדשים הוא וכתיב גבי אשם וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא תורה אחת לכל האשמות לרבות אשם מצורע וכתיב ואת דמו יזרוק על המזבח סביב דמשמע למטה דלא כתיב ביה על קרנות המזבח אלא על המזבח סביב דהוי מחצי המזבח ולמטה כדילפינן לעיל:

ג[עריכה]

מצות קכב לעשות כל השלמים כמצותן כדכתיב ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה וגו' והם ארבעה מינין הא' שלמי צבור והם שני כבשי עצרת דכתיב בהו ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים שוחט וזורק הדם כדכתיב בשלמים ומפשיט כדכתיב בעולה והפשיט וגו' דחטאות הנשרפות לחוד הוא דגלי קרא דלא בעי הפשט כדכתיב ושרפו וגו' את עורם ואת בשרם וגו' ומוציא האימורין ומולחן כשאר השלמים ומקטירן והשאר נאכל לזכרי כהונה בעזרה כחטאת וכאשם מפני שהם קדשי קדשים כדכתיב בהו קדש יהיו לה' לכהן.

ה[עריכה]

שלמי יחיד שלשה מינין [הא'] הבא בלא לחם כשלמי חגיגה ושמחה והוא נקרא שלמים סתם והבא על הלחם בנדר ונדבה והוא תודה כדכתיב אם על תודה יקרבנו וגו' והג' איל נזיר דכתיב ואיל אחד תמים לשלמים וסל מצות סלת וגו' ומעשר שלשתן שוחט וזורק כדכתיב ואם זבח שלמים וגו' ושחטו פתח אהל מועד וזרקו וגו'. ומפשיט ומוציא האימורין כדאמר' ומנתח הבשר להפריש החזה ושוק הימין ונותן האימורין עם החזה ושוק על יד הבעלים וכהן מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף כדכתיב ידיו תביאנה את אישי ה' את החלב וגו' ולא שיהא החזה מן האישים לכך כתיב את החזה להניף וכתיב במלואים שוק התרומה וחזה התנופה יביאו להניף תנופה וגו' משמע דשוק נמי הוי בתנופה וכהן דמניח ידו תחת יד בעלים ילפינן מדכתיב המקריב את זבח שלמיו וגו' דמשמע דכהן מניף וכתיב ידיו תביאנה דמשמע בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת הבעלים ומניף לפני ה' במזרח כדכתיב להניף לפני ה' דהוי (אפילו) במזרח דאף על גב דבמנחה כתיב לפני ה' והוי במערב היינו במנחה דהויא קדש קדשים דכתיב בה קדש קדשים היא כחטאת וכן כל הטעון תנופה במזרח מניפין אותו (ביין) דכתיב בתנופה דהכא לפני ה' כדאמר'.

ז[עריכה]

וכיצד הוא מניף מוליך ומביא דהוי תנופה שמניף ידו לכאן ולכאן ומעלה ומוריד דכתי' שוק התרומה שהיא לשון הרמה וכתיב במלואים אשר הונף ואשר הורם ובתודה מניף אחד מעשרה מן הלחם עם החזה ושוק והאימורין כדכתיב והקריב ממנו אחד מכל קרבן לחם אחד מכל מין ומין וכתיב ביה לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה כדכתיב בחזה ושוק שהם לכהנים והם בהנפה (כהא) ונותן את החלבים על יד הבעלים וחזה ושוק למעלה כדכתיב שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים ושתי הכליות ויותרת הכבד למעלה מהם דחזה ושוק בעינן על החלבים ושתי הכליות ויותרת הכבד למעלה מהם דחזה ושוק בעינן על החלבים ממש אם כן שאר האימורין למעלה והלחם למעלה מהם כיון שאינו בכל השלמים הוא אחרון.

ט[עריכה]

היה הקרבן איל נזיר מוציא האימורין וחזה ושוק כשלמים ומבשל שאר האיל בעזרת נשים מפני שצריך הכהן ליטול הזרוע אחר שנתבשלה כדכתיב הזרוע בשלה לאחר שנתבשלה עם אחד מעשרה מן הלחם הבא עמו כדכתיב וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק אחד דהוי משני מינין שהוזכר למעלה חלות ורקיקין עם החזה ושוק והאימורין כדכתיב על חזה התנופה ועל שוק התרומה לפי שהיו שלמי נזיר בכלל כל השלמים לחזה ושוק ויצאו לידון בדבר החדש להפרשת זרוע הוצרך להחזירן לכללן לידון אף בחזה ושוק ומניח הכל על יד הנזיר והכהן מניח ידיו תחת ידי הבעלים כשאר תנופות ומניף כדכתיב והניף אותם הכהן תנופה לפני ה' על חזה התנופה וגו' וכתיב לעיל מיניה ונתן על כפי הנזיר וגו'.

י[עריכה]

אי זהו חזה של כל שלמים כל הרואה את הקרקע למעלה עד הצואר ולמטה עד הכרס עם שתי צלעות דהכי משמע לישנא דחזה שהוא רואה את הקרקע מן הצואר שהוא תחלת הגוף עד הכרס שהוא חלל הבהמה. והזרוע הוא מן הפרק עד כף של יד שהם שני איברים מעורים זה בזה דכל זה נקרא זרוע נמי לענין זרוע מתנות כהונה והזרוע היא של ימין דכתיב הזרוע המיומן שבזרוע דהיינו של ימין וכנגדה ברגל הוא השוק שהוא נקרא שוק לבני אדם וכן זרוע וחזה שאמרנו הם נקראים כן לבני אדם.

יא[עריכה]

ואחר שמניפין מולח האימורין להקטירם על גב המזבח כדכתיב גבי שלמים והחזה ושוק נאכלין לכהנים כדכתיב כי את חזה התנופה וגו' נתתי וגו' ושאר השלמים נאכלין לבעלים כדכתיב ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל ואין הכהנים זוכין בחזה ושוק אלא לאחר הקטר' האימורין דכתיב והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו ואת שוק הימין וגו' למדנו שאינם נאכלים בעוד האימורין למטה מן המזבח וכן הלחם שמניף בתודה ובאיל נזיר והזרוע בשלה נאכלין לכהנים דכתיב בהו קדש הוא לכהן ושאר הלחם עם שאר הבשר נאכל לבעלים כשלמי של תודה דלא נתחדש באיל נזיר אלא זרוע בשלה ולחם וחזה ושוק הם נקראים מורם מתודה וזרוע בשלה עמהם נקראים מורם מאיל נזיר כדאמר'.

יג[עריכה]

הלחם המורם מן התודה הוי ספק תרומה לענין אי חייבין עליהם מיתה וחומש ומדמעת או לאו כיון דאיתקש לתרומת מעשר דכתיב הכא ממנו תרומת ה' וכתיב התם ממנו תרומה לה' כתרומת מעשר דמי או דילמא כי וחמשיתו מיעט רחמנא ולחם של תודת כהן נאכל כתודת ישראל דלא הוי כמנחה דכתיב בה וכל מנחת כהן כליל תהיה דאין לחם תודה קרוי מנחה.

טו[עריכה]

אחד מן השותפין בשלמים מניף ע"י כולן מה שאין כן בסמיכה דתנופה אי אפשר דהיכי ליעביד לינפו כולהו בהדי הדדי קא הויא חציצה ידו חוצצת בין יד חברו לזבח ליניף חדא והדר ליניף חבריה תנופה אחד כתיב ולא תנופות אבל בסמיכה לא כתוב סמיכה בהדיא אלא וסמך סתם. ואין אשה מניפה דכתיב בתנופה דבר אל בני ישראל לאמר המקריב וגו' ודרשינן בני ישראל מניפין ואין הנשים מניפות יכול נחלוק בתנופה שלא יהא קרבנו טעון תנופה בסמיכה לא תחלוק דסמיכה בבעלים לחוד הוא ומיעטה הכתוב בנשים אבל תנופה בכהנים נמי היא כדאמר' לעיל ולא מיעטה הכתוב אלא לנשים ולא לכהנים ואין אשה מניפה אלא סוטה ונזירה כדילפינן לעיל. ותנופה קודמת להגשה בכל מקום דכתיב תנופה לפני ה' והדר והקטיר אהרן וגו'.

יז[עריכה]

הלחם של תודה עשרים עשרון עשרה לעשרה חלות של חמץ ועשרה לשלשים חלות של מצה העשרה חלות מהן מאפה תנור ועשר רקיקין ועשר מורבכת דנאמר כאן לחם חמץ ונאמר בשתי הלחם לחם חמץ מה להלן עשרון לחלה דכתיב לחם תנופה שנים ושני עשרונים אף כאן עשרון לחלה ולא מצית למילף מלחם הפנים דהוי שתי עשרונים החלה האחד דכתיב הכא בשתי הלחם ממושבותיכם תביאו שאין ת"ל תביאו שהרי כבר נאמר והקרבתם מנחה חדשה ומצי למכתב ממושבותיכם לחם תנופה ומה ת"ל תביאו שכל מה שאתה מביא ממקום אחר כעין זה חמץ ועם הזבח יהיה כזה מה להלן עשרון לחלה אף כאן עשרון לחלה כדאמר' ולא תימא מה להלן שתי עשרונות בכל החלות ותו לא אף כאן נמי שתי עשרונות ותו לא דכתיב הכא תהיינה לריבוייא דיתירא הוא ואם אינו ענין לב' הלחם דהא כתיב ב' עשרונים תנהו ענין לחמץ שבתודה דליהוי עשרון לכל חד מעשרה חלות של חמץ ומנין שהם עשרה חלות דכתיב והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' אחד שלא יטול פרוסה אלא אחד שלימה כדכתיב אחד וכתיב תרומה וכתיב נמי בתרומת מעשר תרומה מה תרומת מעשר אחד מעשרה אף כאן אחד מעשרה ולא מצית למילף מבכורים דאין להם שיעור דהכא כתיב ממנו תרומה לה' ובתרומת מעשר כתיב נמי והרמותם ממנו תרומה לה' וגו' למדנו על חלות לחם חמץ שהם עשרה חלות מעשרון לחלה והם עשרה עשרונות ומנין לחלות מצה שהם עשרה עשרונות דכתיב על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו בתר חלות של מצה לומר נגד חמץ הבא מצה ולמד הימנו ודבר אחר הוי הקש ודבר הלמד מהקש אין חוזר ומלמד כתיב תביאו גבי שתי הלחם דלא צריך וה"ל כמאן דכתיב בתודה דכל הבאות שאתה מביא יהיו כזה עשרון לחלה נמצאו עשרים עשרונות לכל לחמי תודה עשרה לחמץ ועשרה למצה וכתיב שלשה מיני מצה חלות ורקיקין ומורבכת נמצאו ג' עשרונים ושליש לכל עשרה של כל מין ומין ונמצאו לחמי תודה ארבעים עשרה חמץ ושלשים מצה כדילפינן. והכהן לוקח מן הכל ד' חלות אחד מכל מין דכתיב אחד מכל קרבן דמשמע לחם מכל מין של קרבן שלא יטול ממין אחד תרומה על חברו. ועשרה עשרון של חמץ מביא שאור כדי חימוצו ונותנו לתוך המדה וממלא את המדה ואין משגיחין אלא על מדתה עתה והרי הוא מודד עשרון שלמים אע"פ שסופה להיות חסרה או יתירה מפני השאור שפעמים עב ופעמים רך. המורבכת היא חלוטה ברותחים ואפויה מעט כדכתיב מורבכת דהיינו חלוטה והדר חלות דהיינו אפוי וקולט אותה בשמן על האלפס כדכתיב בתר הכי בלולות בשמן ושיעור שמן של שלשים חלות חצי לוג ושיעור זה הלכה למשה מסיני הוא דחציו לחלות וחציו לרבוכה ולאו מקרא אתי. החלות לותת השמן שלהן בשמינית של שמן ואח"כ לש ואופה דאע"ג דכתיב חלות בלולות אי אפשר לבוללן חלות אלא סלת דרביעית שמן לכמה חלות ורקיקין ולא ספקא להו דחלות יבשות הן לאחר אפייתן ובולעות שמן.

כב[עריכה]

ולחמי תודה שאפאן ארבע חלות יצא דלא נאמר ארבעים אלא למצוה משום דכתיב חוקה לעכב בלחם הפנים ובחביתין משמע דבאחריני לא מעכב ומפריש החלה בבצק מכל קרבן דאין מפרישין פרוסה דכתיב אחת ולא פרס כדאמר.

כג[עריכה]

לחם איל נזיר עשרים חלות שוות מששה עשרונות ושני שלישי עשרון דכתיב גבי תודה על זבח תודת שלמיו דלא הוה צריך שהרי כבר נאמר זאת תורת זבח השלמים אם על תודה וגו' אלא תודת שלמיו לרבות שלמי נזיר לעשרה קבין ירושלמיות והן ששה עשרונות וב' שלישית ורביעית שמן דחלות ורקיקים כתיבי בהדיא בנזיר כתודה מה התם הוו עשרה חלות לחלות ועשרה לרקיקין משלשה עשרונים ושליש לכל מין ורביעית שמן לשני המינין ה"נ כן יכול יוקשו לכל ג' מינין שבמצה ת"ל מצות בנזיר בחלות ורקיקין מצות חלות סלת בלולות בשמן ורקיקי מצות וגו' לומר דלההיא דנאמר בו מצות בתודה דהיינו חלות ורקיקים דכתיב חלות מצות ורקיקי מצות הוא דאיתקש אבל לרבוכה דלא כתיב בה מצות כתודה לא איתקש לחם נזיר לתודה ודבי ר' ישמעאל תנא מצות כלל דכתיב וסל מצות והדר כתיב חלות ורקיקים דהוי פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ואיצטריך רחמנא למיכתב כלל שלא נרבה דבר הדומה לפרט דהוה ילפינא רבוכה מלחמי תודה אי לאו כלל כדאמר' ורביעית שמן הל"מ והכהן לוקח חלה ורקיק כדכתיב וחלת מצה אחת ורקיק מצה אחד והרקיקין משוחין והחלות בלולות דכתיב חלות בלולות ורקיקין בלולין ולא מישתמיט קרא לכתוב חלות משוחות ורקיקין בלולין ש"מ דוקא הוא.

כד[עריכה]

ב' מיני לחם של תודה וד' של נזיר מעכבין זה את זה דכתיב בנזיר כן יעשה על תורת נזרו עכובא הוא ותודה איתקש לנזיר כדכתיב על זבח תודת שלמיו לרבות שלמי נזיר כדאמר' לעיל.

כה[עריכה]

מעשה בכור ומעשר ופסח שוים דהוו קדשים קלים זורק ומפשיט כדאמר' בכולהו קרבנות ומוציא אימורין ומולחן ומקטירם דכתיב בבכור את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה וגו' ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וגו' דמו לא נאמר אלא דמם חלבו לא נאמר אלא חלבם לימד על מעשר ופסח ג"כ שטעונין מתן דמים ואימורין לגבי מזבח ושאר בשר המעשר נאכל לבעלים כמעשר שני דכתיב עשר תעשר וגו' ושאר בשר הפסח נאכל למנוייו כהלכותיו כדכתיב תכוסו על השה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף