קרית ספר/מעשה הקרבנות/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png טו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
מעשה רקח
מעשי למלך
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

האומר וולדה של זו עולה והיא שלמים דבריו קיימי' שהרי קדושת הוולד קדמה היא שלמים וולדה עולה אם לכך נתכוון תחלה דבריו קיימים הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד שאין הפה יכול לדבר ב' דברים כאחד ואף בגמר דבריו אדם נתפס הואיל ומתחלה כשאמר שלמים לא נתכוון לוולדה ואם אחר שגמר בלבו והוציא בשפתיו חזר בו ואמר וולדה עולה אפילו תוך כדי דיבור וולדה שלמים שאין חזרה בהקדש ואפילו תוך כדי דיבור כיון דסגי בגמר לבו ולא הוציא בשפתיו כדכת' כל נדיב [לב] כדאמר' והוי כד' דברים שאין בהם חזרה מגדף וע"ז ומקדש ומגרש.

ב[עריכה]

האומר ידה או רגלה של זו עולה יכול תהא כולה עולה ת"ל כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש ממנו לה' ולא כולו לה' יכול תצא לחולין תלמוד לומר יהיה קדש ההוא אבר וכיון דההוא אבר הוי קדוש תו לא מצי למשחט ההיא בהמה לשם חולין אלא תמכר לצרכי עולות ודמיה חולין חוץ מדמי אותו אבר שהרי הקדישו ואינו יכול למוכרו והוא שיהא זה המחוייב עולה שקנה אותה נדר עולה בדמים קצובים כמו שקנה זה בלא רגלה דאי נדר עולה סתם אינו יכול להביא זאת דליתא כולה לדידיה. האומר לבה או ראשה של זו עולה הואיל ודבר שהנשמה תלייה בו הוא כולה עולה דהא פשטה קדושה בכולה הואיל והוא דבר שהנשמה תלויה בו הקדיש ולא קרינא בה ממנו אלא כלו הקדיש אבר מן העוף הוי ספק אם נתקדש כלו דבהמה אמר רחמנא דקדיש ממנו ולא כולו או דילמא קרבן אמר רחמנא דבהאי קרא דממנו כתיב בהמה וקרבן והאי נמי קרבן הוא.

ג[עריכה]

האומר בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים תרעה ותמכר ויביא בחצי דמיה עולה ובחציה שלמים דאף על גב דבדבר שהנשמה תלויה בו אמרן דקדשה כולה והכא הא קאמר חציה עולה וה"ל כולה עולה כיון שמתחלה נתכוון לומר נמי חציה שלמים נתערבו בה שתי קדושות ולכך תמכר אחר שתסתאב כדאמ'. היה מחוייב חטאת ואמר חציה חטאת וחציה עולה או שלמים או איפכא הרי זו תמות דכיון שנתערבו בה שתי קדושות כדאמ' הרי אינה קרבה והויא כחטאות המתות.

ד[עריכה]

בהמת השותפין שהקדיש אחד מהם חציה שלו וקנה החצי האחר והקדישו הרי זה קדושה וקרבה אף על גב דתחלתה דחויה היתה כשהקדיש חציה ולא היתה ראויה ליקרב אין הדיחוי מעיקרו דיחוי דבעלי חיים אינם נדחים והא חזיא השתא כולה להקרבה ונראה דסבירא ליה לרב ז"ל דמימרא דר' יוחנן דפ' כיצד מערימין דקאמר קדושה ואינה קריבה דבעלי חיים נדחי' ודיחוי מעיקרו הוי דיחוי ליתא דהא ר' אושעיא נמי ס"ל הכי בשלהי כריתות במטמא מקדש עשיר שהפריש קן לכבשתו ואח"כ העני ואותיבו ליה מר"ש דס"ל דאין בעלי חיים נדחין ומשמע ליה לרב ז"ל דנקטי' הכי דאין בעלי חיים נדחין כר"ש וילפינן לה ממחוסר זמן דאע"ג דנדחה חוזר ונראה מיום השמיני והלאה והוי נמי דחוי מעקרו ומשמע דלא הוי דיחוי כדאמ' בפ' ב' שעירי פליגי נמי רב ור' יוחנן אי בעלי חיין נדחין או לא ורב סבר דאין בעלי חיים נדחין ויליף ממחוסר זמן היכא דלא איתחזי כלל אבל היכא דנראה ונדחה לא מצינו למילף ממחוסר זמן וילפינן לה מבעל מום עובר דכתיב ביה כי משחתם בהם מום בם ודרשינן מום בם הוא דלא ירצו הא עבר מומן ירצו ואף על גב דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן הכא הלכתא כרב דמתניתן דייקא כותיה ועוד דר' יוחנן סלקא בקשיא כדאיתא התם.

ה[עריכה]

האומר דמי בהמה זו עולה או הרי זו לעולה אם היתה ראויה ליקרב עולה נתקדשה קדושת הגוף והיא עצמה תקרב עולה דאפי' אמר דמי בהמה זו עולה כיון שהיא ראויה היא קודמת וחלה עלה קדוש' דמים דמגו דנחתא ליה קדוש' דמים נחתא ליה קדושת הגוף כיון דאיהו גופיה חזי להקרב' כדאמ' ואם אינה ראויה תמכר ויביא בדמיה עולה כמו שנדר.

ו[עריכה]

אמר על בהמה שאסורה לקרבן הרי זו עולה לא אמר כלום דאין קדושה חלה עליהם אבל אמר הרי אלו לעולה ימכרו ויביא בדמיהן עולה דהוי כמ"ד דמיהן לעולה.

ז[עריכה]

האומר דמי פרה זו לעולה כל שלשים יום ולאחר שלשים יום שלמים או איפכא דבריו קיימין וכל שלשים יום מביא כמו שנדר ואם הקריבה לאחר שלשים מביא כמו שנדר שלמים או עולה דכיון דהוי קדושת דמים פקעה בכדי אפילו מעולה חמורה לשלמים שהם קדושה קלה.

ח[עריכה]

היתה לו בהמה מעוברת ואמר אם תלד זכר הרי הוא עולה ואם נקבה הרי היא שלמים הזכר שתלד יקרב עולה והנקבה זבחי שלמים ב' זכרים וב' נקבות הא' יקרב למה שהוא אם זכר עולה ואם נקבה שלמים והשני ימכר לצרכי עולות או לצרכי שלמים דעל שניהם חלה קדושת עולה או שלמים דהא קאמר אם זכר אם נקבה ומיהו איהו לא נדר אלא חד הילכך יקריב הא' לנדרו והשני ימכר לצורך עולה או שלמים ודמיו חולין דקדושה חלה בעובר במעי אמו אפילו בבכור להפקיעו מקדושתו דכתיב אשר יבוכר לה' לא יקדיש איש אותו משיבוכר אי אתה מקדיש אבל אתה מקדיש בבטן. ילדה טומטום ואנדרוגינוס אינם קדושי' דהא אינם ראויים לקרבן והמקדיש עובר במעי בעלת מום וכיוצא בה הרי זה קדוש דאע"ג דאמיה לא קדשה לגופה וולד מיהא קדיש לגופיה דבהא אמרינן דעובר לאו ירך אמו הוא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף