קרית ספר/מעשה הקרבנות/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
מעשה רקח
מעשי למלך
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

מצות קכ לעשות החטאות כמצותן האמורה בתורה וזאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת וגו' חטאת הנאכלת שוחט ונותן הדם כדאמרי' לעיל ומפשיט' דילפינן לעיל הפשט לכולהו זבחים מעולה ומולח האימורים וזורקין לאישים כדכתיב ואת כל חלב ואת שתי הכליות והקטירם הכהן וגו' ואם רצה להוליכן בכלי מוליך אבל אין טעון כלי ושאר בשרה נאכל לכהנים בעזרה כדכתיב הכהן המחטא אותה יאכלנה במקום קדוש תאכל בחצר אהל מועד.

ב[עריכה]

חטאות הנשרפים אחר שחיטה וזריקה קורעם ומוציא האימורין ונותנם בכלי נראה דהא דבעינן כלי בחטאות הנשרפות טפי משאר זבחים משום דכתיב בהו לשון הרמה כדכתיב ירים ממנו את החלב משמע דהוי בכלי דומיא דהרמת דשן דכתיב בה והרים והוי בכלי ומולחן כדכתיב על כל קרבנך וגו' וזורקם על גבי האישים כדכתיב והקטירם הכהן וגו' ומוציא שאריתן חוץ לעיר ומנתחן שם כנתחי עולה בעורן דכתיב ואת עור הפר ואת כל בשרו וגומ'. והוציא את כל הפר מלמד שמוציאנו שלם יכול ישרפנו שלם ת"ל ראשו וכרעיו מה ראשו וכרעיו האמורי' בעול' ע"י ניתוח אף כאן ע"י נתוח אי מה להלן (ע"י ניתוח) [בהפשט] אף כאן (ע"י ניתוח) [בהפשט] ת"ל וקרבו ופרשו כלומ' כי היכי דחלק הכתוב קרבו דעולה מקרבו דפר דלעולה טעון רחיצה דכתיב והקרב ירחץ במים וקרבו דפר נשרף בהדי פרשו כדכתיב וקרבו ופרשו הכי נמי חלק בעולה דטעונה הפשט ופר אינו טעון הפשט. ושורפין אותם שם חוץ לעיר דכתיב והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה דהוי חוץ לג' מחנות דכתיב נמי בפר העדה אל מחוץ למחנה שאין ת"ל שהרי נאמר כאשר שרף את הפר הראשון ליתן לו מחנה שניה וכשהוא אומר מחוץ למחנה בדשן שאין צריך לאומרו לדשן אצל חוץ למחנה שהרי נאמר בסיפיה דקרא על שפך הדשן ישרף ליתן לו מחנה שלישית.

ג[עריכה]

שלשה מקומות לשריפה א' בתוך העזר' ובו שורפין פסולי המוקדשים של קדשי קדשים שמחיצת אכילתן בעזרה ופיסולי אימורי של קדשים קלים דהואיל והקטרת הכשירן בעזרה אף שריפת פיסוליהם בעזרה דכתיב בקדש באש תשרף כל שבקדש מחיצתו באש תשרף שם ופרים ושעירים הנשרפין שאירע בהם פיסול אפילו אחר זריקה שנטמאו קודם שיצאו או יצאו קודם זמנן או לן הבשר או האימורין דכל הני פיסולן בקדש ונשרפין שם כדאמ' והמקום השני בהר הבית ושמו בירה ובו שורפין חטאות הנשרפות אם לא אירע הפיסול בעזרה אלא אחר שיצא חוץ כיון שנפסל חוץ נשרף חוץ המקום השלישי חוץ לירושלם בבית הדשן ושם שורפין חטאות הנשרפות כמצותן כדילפינן לעיל חוץ לג' מחנות ושריפת כל הנשרפין כשרין בזר ובלילה. וכל הנשרפין חוץ לעזרה כל העצים כשרים לשריפתן אפילו קש וגבבה דכתיב ושרף אותו על עצים באש שיכול נאמרה שריפה בפנים במזבח העולה ונאמר שריפה בחוץ מה שריפה שבפנים עצים כשרים למערכה אף שריפה שבחוץ כן תלמוד לומר עצים לרבות כל [עצים] דה"ל למיכתב ושרף אותו באש באש לא בסיד ולא ברמץ כן הוא בת"כ.

ו[עריכה]

חטאת העוף כיצד נעשית מולק אותה בקרן דרומית מערבית דבמנחה כתיב הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח ואין פני ה' ופני מזבח אלא בקרן דרומית מערבית ונקרא המנחה חטאת כדכתיב במנחת חוטא כי חטאת הוא וכיון שמנחה נקראת חטאת והיא בקרן זה כדילפינן חטאת העוף נמי בקרן זה הויא כדכתיב כי חטאת היא ויורד בצפורנו דכתיב הכהן ומלק בעצמו של כהן ויחתוך רוב אחד מן הסימנים או שנים:
אזהרת רלב שלא יבדיל בחטאת העוף דכתיב ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל דהיינו הבדלת הראש מן הגוף דמדילפינן מליקה דעוף ממליקה דחטאת ה"א דאינו מבדיל בעולה כחטאת תלמוד לומר ומלק והקטיר בעולה ושסוע ביניהם לומר דמבדיל בעולה הראש לעצמו והגוף לעצמו כדילפינן לעיל משמע דבחטאת דאינו מבדיל הוי הבדלת הראש מן הגוף ואם הבדיל פסל דכתיב בה חטאת היא שאם מלקה שלא לשמה פסולה והוא הדין דכל ששנה בה פסולה ולוקה דהוי לאו שיש בו מעשה. ומזה מדמו על קיר המזבח למטה מאמצעו דכתיב והזה מדם החטאת מגופו של חטאת שלא יזה בכלי ולא באצבע דלא כתיב ולקח מדם הא כיצד אוחז בראש קנה ובגוף ומזה מדמה על קיר המזבח ולא קיר כבש והיכל ואולם אלא קיר המזבח התחתון כדכתיב והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח קיר שהשיריים שלו מתמצין ליסוד והוא קיר התחתון דהוי כולו למטה מן הסובב ולא תימא יעשה הזאתה למעלה והדר ניעביד מיצוי למטה דלא כתיב ימצה דהוה משמע שמזהיר את הכהן שיחזור וימצה אחר הזאה אלא ימצה כתיב דמשמע נמי לענין הזאה דממילא יהיה דם מיצוי אצל היסוד. ומיצוי דם חטאת העוף מעכב דכתיב והנשאר בדם ימצה וגו' חטאת היא דההוא דנשאר אחר הזאה דהיינו מיצוי איקרי חטאת אלמא דשיריים דהיינו מיצוי מעכב ואין למזבח בה אלא דמה דלא כתיב במזבח אלא הזאה ומיצוי והשאר נאכל לזכרי כהונה כדכתיב כל זכר בכהנים כבשר חטאת בהמה דלהכי כתיב גבי סדר מתנות כהונה בפרשת קרח לכל חטאתם לרבות חטאת העוף סלקא דעתך אמינא נבלה היא לפי שנמלקה ולא יאכלוה קמ"ל.

ח[עריכה]

ומליקתה היא מעבודות קשות שבמקדש משום דילפינן מליקתה בעצמו של כהן דהיינו בידיו ואם שנה ואחז בכל מקום כשרה כיון שמלקה בידיו דהיינו בעצמו של כהן. וכל מקום של המזבח כשר למליקתה ומזבח מיהא נראה דבעי דכתיב והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק כדכתיב גבי עולת העוף והקריבו אל המזבח ומלק דמשמע דבתר הקרבה אל המזבח ימלוק דהכא נמי כתיב הקרבה ולא קבע מקום במזבח אלא בהזאה למטה מאמצע המזבח כדילפינן מיסוד המזבח ואם הזה בכל מקום כשרה והוא שיתן למטה מעט מדם הנפש כדי שיתמצה ליסוד כדילפינן לעיל.

י[עריכה]

שלשה דברים היתה קרן דרומית מערבית משמשת למעלה ושלשה למטה חטאת העוף כדאמ' והגשות המנחות כדכתיב לפני ה' אל פני המזבח כדילפינן לעיל ומינה ילפי' לחטאת העוף דכתיב במנחה כי חטאת היא ושיירי הדם של עולות וחטאות הנאכלות ואשמות ושלמים ששופכין עליה כדכתיב בחטאת ואת כל הדם ישפוך אל יסוד המזבח זה יסוד דרומית כדילפי' לעיל ועולה כדכתיב אל יסוד מזבח העולה תן יסוד לעולה ובאשמות ושלמים כתיב סביב כעולה והשלשה שלמעלה ניסוך המים שמנסכין בחג וניסוך היין של נסכים ששם היו השיתין ואי איפשר לנסך כי אם שם ועולת העוף כשהיא רבה ואין קרן דרומית מזרחית מכילה נפנין לקרן דרומית מערבית מפני שקרובה לבית הדשן יותר משאר שתי קרנות לזרוק שם מוראה ונוצה כדכתיב והשליך אותה אל מקום הדשן.

יא[עריכה]

כל העולין למזבח עולין דרך ימין כדילפינן ממעלותיה ופנות קדים חוץ מן העולה לאחד משלשה דברים אלו שנפנה לשמאל וכשגמר מלאכתו חוזר דרך עלייתו שאם נפנה על ימין צריך להקיף את כל המזבח עד שיגיע לקרן דרומית מערבית ושמא יתעשן המים והיין והמעושן פסול או שמא ימות העוף בעשן המזבח ואף על גב דדרך ימין מצוה ונראה דהויא דאוריתא פיסול עישון נמי הוי דאוריתא דהוי לעיכובא ובחזרתו דרך עלייתו על העקב נמי מקיים לה מצות דרך ימין וכשכ"ג מקיף דרך ימין כשמגיע לקרן זה נותנין לו המים או היין בידו ומנסך:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף