קרית ספר/מעשה הקרבנות/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

שחיטת הקדשים כשרה בזרים דמקבלה ואילך מצות כהונה דכתיב ושחט והדר והקריבו בני אהרן והקרבה היינו קבלה משמע דמקבלה ואילך הוא דהויא מצות כהונה וכל הזבחים קבול דמן בכלי שרת ביד כהן דכתיב בעולה בסיני וישם באגנות וחטאת יליף בלקיחה כתיב בחטאת ולקח הכהן וכתיב בעולת סיני ויקח משה חצי הדם מה קיחה דהתם בכלי אף קיחה דהכא בכלי וכתיב כחטאת האשם הוא מה חטאת טעון כלי אף אשם טעון כלי ושלמים נמי בסיני הוו ומקום שחיטת קרבנות וקבול דמן אינו שוה בכל דקדשי קדשים בצפון המזבח וקדשים קלים שחיטתן וקבול דמן בכל מקום בעזרה דכתיב בעולה ושחט אותו על ירך המזבח צפונה אשכחן בן צאן דגביה כתיב האי קרא בן בקר מנין אמר קרא ואם מן הצאן מוסיף על ענין הראשון וילמד עליון בן בקר מתחתון בן צאן ועז נמי כתיב בה מן הכבשים או מן העזים וחטאת אתיא מהיקשא דכתיב במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת אשכחן למצוה לעכב מנין כתיב קרא אחרינא ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה בשעיר נשיא והלא בכלל כל החטאות היה שטעונות צפון כעול' ולמה יצא לקבוע לו מקו' בצפון שאם לא שחטו בצפון פסל שאר חטאות לעיכובא מנ"ל דכתי' בכשבה במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת וכתיב נמי בשעירה והוי סגי בשעירה ותיליף מיניה כבשה וכי הדר כתביה בכבשה תנהו ענין לפנימיות ולשעירי הרגלים לעיכובא ועיכובא לעולה מנא לן דכתיב במקום העולה חזר ושנה לימד מקום שקבעתו לעולה לעולם הוא מקומה. קבלה בצפון מנא לן דכתיב בתר ושחט במקום העולה ולקח הכהן ומשמע ולקח נמי במקום העולה דלקח היינו קבלה כדילפינן לקיחה לקיחה מדכתיב ויקח משה חצי הדם וגו' דהיינו קבלה כדאמר'. מקבל עצמו שצריך לעמוד בצפון ולא יעמוד בדרום ויושיט ידו לצפון מנ"ל דכתיב ולקח הכהן ולקח לו יקח סרסהו למפרע ודרשהו את עצמו יקרב קבלה ומקבל לעיכובא מנ"ל דכמו ששנה על השחיטה לעיכובא בשעירה וכבשה לעכובא דכל חטאות כדאמר' הכי נמי שנה בשעירה ובכבשה ולקח הכהן דדרשינן ליה לו יקח ללמד קבלה ומקבל בצפון לעיכובא קבלה למצוה בעולה מנ"ל דכתיב ושחט אותו אותו בצפון ולא שוחט בצפון אבל מקבל הוא הדם בצפון ועיכובא נמי משמע מהעולה דחזר ושנה לקבוע לה מקום לעיכובא כדאמר ומקבל למצוה בעולה איפשר דילפינן ליה מהא דאמרינן אבל מקבל בצפון דמשמע נמי דמקבל עצמו הוי בצפון וכיון דאשכחנא למצוה ה"ה לעכב דמה קבלה למצוה ולעכב אף מקבל למצוה ולעכב דשם קבלה חד הוא וכשם שבחטאת ילפינן כולהו לעיכובא הכי נמי בעולה דהויא נמי קדשי קדשים כחטאת דאע"ג דלא כתיב בה קדש קדשים היא אפ"ה קדשי קדשים היא דהא כולה לגבוה סלקא ואין לך קדשי קדשים כזה. אשם דבעי צפון מנ"ל דכתיב במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו האשם קבלה מנ"ל דכתיב ואת דמו יזרוק במקום שחיטתו תהא נמי קיבול דמו מקבל עצמו מנ"ל דכתיב ואת דמו דמצי למיכתב ודמו יזרוק וכתב ואת דמו את לרבות את המקבל לעכב מנין דכתיב באשם מצורע ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה שנה הכתוב עליו לעכב ואע"ג דאיצטריך האי קרא לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבוהן יד ובוהן רגל יכול לא יהא טעון דמים ואימורים לגבי המזבח ת"ל כחטאת האשם מה חטאת טעונה מתן דמים ואימורים אף אשם מצורע כן אפ"ה כיון דאהדריה לדבר החדש אהדריה נמי לעיכובא דצפון דאע"ג דשחיטה לא בעיא כהונה אפ"ה אהדריה לעיכובא דאי לאו הכי לימא קרא כי כחטאת הוא מאי כחטאת כאשם כשאר אשמות יהיה הילכך לענין צפון נמי אהדריה וכי כתב ביה שחיטה בצפון לעיכובא הוי ושאר אשמות נמי מינה ילפינן לעיכובא וקבלה ומקבל לעיכובא נראה דילפינן נמי מהאי קרא דכיון דילפינן שחיטה בצפון לעיכובא קבלה ומקבל נמי דילפינן למצוה מקרא גופה דילפינן שחיטה בצפון למצוה דכתיב במקום אשר ישחטו את העולה וגו' ואת דמו יזרוק הוי נמי לעיכובא כיון דמחד קרא ילפינן לכולהו למצוה שלמי צבור מנ"ל דבעי צפון דכתיב ועשיתם שעיר עזים לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים מה חטאת בצפון אף זבחי שלמי צבור דכתיבי בהדיא הוו שחיטתן בצפון ולמ"ד דבר הלמד כהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש ילפי' לה מדכתיב על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם מה עולה קדשי קדשים אף זבחי שלמי צבור קדשי קדשים דכתיב בהו לה' ומה עולה טעונה צפון אף זבחי שלמי צבור בצפון וקבלה ומקבל נמי כאחד מקשינן זבחי שלמי צבור לעולה לכל מאי דאית בה בצפון שחיטה וקבלה ומקבל.

ד[עריכה]

ומנין ששוחטין קדשים קלין בכל העזרה דכתיב שלש פרשיות בשלמים בבן בקר וכבש ועז בקמייתא כתיב ושחטו פתח אהל מועד ובתרתי כתיב לפני אהל מועד חד לגופי' דניבעי פתח אהל מועד דאם אין שם פתח קודם שיפתחו הדלתות לא מצי שחיט וחד להכשיר צדדין כל רוחב העזרה דלא תימא כנגד הפתח דוקא להכי כתב לפני ולא כתב פתח וכל האויר בכלל לפני דלא כתב כנגד וחד לפסול צדי צדדין כגון לשכות דלא תימא מדפתח לאו דוקא לפני נמי לאו דוקא להכי הדר כתב לפני למימרא דדוקא הוא ולא לשכות וצפון לא איצטריך קרא דמק"ו קאתי ומדקדשי קדשים שלא הוכשרו בכל הרוחות הוכשרו בצפון כדילפינן לעיל קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות כדילפינן אינו דין שיוכשרו בצפון ומה מצינו בשלמים שהם קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה הכי נמי בכל קדשים קלים. ואם שחטן בהיכל כשרים דכיון דבפתח ההיכל כשרים כ"ש בהיכל עצמו דלא יהא חמור טפל מן העיקר וכיון דטפל חזי להו כ"ש עיקר אבל שחטן בגגו של היכל פסולין שאין הגגות ראויין לשחיטה כלל דכל מאי דמרבי' הוי בקרקע.

ה[עריכה]

שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין כדילפינן מדכתיב פתח אהל מועד בזמן שפתוח אפילו היו דלתותיו מוגפות הוי כנעול כיון דלא הוי פתוח אבל פרכת אינה פוסלת וקרינא ביה בזמן שפתוח.

ו[עריכה]

העולה והאשם והשלמים בין של יחיד בין של צבור זריקת דם שלשתם ע"ג המזבח שוה לעולם שזורק שתי זריקות ע"ג שתי זויות המזבח באלכסון דכתיב בעולה ובשלמים וזרקו את הדם על המזבח סביב שיהא הדם ניתן בד' רוחות או יכול יקיף כחוט ת"ל וזרקו ואי אפשר להקיף בזריקה וזריקה אחד לא מצית אמרת דהא כתיב סביב הא כיצד נותן ב' מתנות שהן ארבע ולא תימא כיון דכתיב סביב א"כ יהא טעון ד' מתנות על ד' קרנות דהא לא כתיב על קרנות המזבח כדכתיב בחטאת וכיון דכתיב סביב הוי ב' מתנות שהן ארבע על קרן מזרחית צפונית ועל קרן מערבית דרומית דקרן מזרחית דרומית לא היה לו יסוד לפי שלא היה בחלקו של טורף ועולה טעונה מתן דמה כנגד היסוד מק"ו דשיירי חטאת שאין מכפרין וטעונין יסוד כדכתיב אל יסוד מזבח העולה תחלת עולה שמכפרת אינו דין שטעונה יסוד ומחצי המזבח ולמטה יזרוק והוא חוט הסקרא שחגור באמצע המזבח דכתיב והיתה הרשת עד חצי המזבח מדקפיד חצי מזבח משמע דנתנה תורה מחיצה להבדיל בין דמים עליונים לדמים תחתונים ומתכוין שיהא הדם מקיף את הזויות כמין גם כדי שיהיו שתי מתנות כעין ארבע דכתיב סביב כדאמר וה"ה לאשם דכתיב ביה נמי ואת דמו יזרוק על המזבח סביב וכיון דלא כתיב בהו קרנות א"כ האי על המזבח סביב הוי מחוט הסקרא ולמטה שיירי הדם נשפכין על גג היסוד הדרומי ואע"ג דבעולה לא כתיב שפיכת שירים ילפינן לה מדכתיב אל יסוד מזבח העולה תן יסוד שהוא תורת שפיכה ליסוד למזבחה של עולה בקרן דרומית שמסיים בו.

ז[עריכה]

החטאות הנאכלות דמן טעון ד' מתנות על ד' קרנות המזבח החיצון דכתיב בפר כהן משיח קרן קרנות מדמצי למיכתב קרן וכתב קרנות הויא שתים דאית ליה יש אם למקרא ולמטה הוא אומר בפר העלם דבר קרנות הרי כאן ד' מתנות על ד' קרנות המזבח החיצון והוא מזבח העולה כדכתיב בחטאת נשיא וחטאת יחיד הנאכלות ונתן על קרנות מזבח העולה ובפרי' הנשרפים של כהן משיח והעלם דבר הוו ד' קרנות של מזבח הזהב כדכתיב על קרנות מזבח הסמים לפני ה' כיצד הוא זורק בחטאות הנאכלות טובל אצבעו הימנית הסמוכה לגודל בדם שבמזרק כדכתיב ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו והאי אצבעו הוי ימנית כדכתיב במצורע אצבעו הימנית ומחטא ויורד כנגד חודה של קרן כדכתיב על קרנות ממש עד שיכלה כל הדם שבאצבעו כדכתיב ונתן דמשמע שיתן כל מה שלקח באצבעו כדכתיב ולקח ונתן וכן הוא עושה בכל קרן וקרן ואם נתן סמוך לקרן באמה אחת מכאן או מכאן כפר דכל אמה סמוך לקרן הוי כקרן דהא קרן מזבח הוי אמה.

ח[עריכה]

וצריך לטבול אצבעו על כל קרן וקרן דכתיב וטבל הכהן את אצבעו בדם והדר כתיב והזה מן הדם האי מן הדם משמע מן הדם האמור בענין טבילה שצריך לטבול אצבעו על כל הזייה למעוטי שיריים שבאצב' דלא הוי אותה הזאה מן הדם האמור בענין טבילה ראשונה דשיירי אצבע פסולים כדא' ואע"ג דהאי קרא בהזאת פני פרכת הקדש כתיבא הא כתיב נמי מן הדם בנתינה שבקרנות המזבח.

ט[עריכה]

אין קרבן שטעון הזייה באצבע אלא חטאת דכתיב ביה וטבל אצבעו בדם ובהזאה על הקרנות נמי כתיב בחטאת ולקח הכהן מדמה באצבעו וצריך שיהא בדם כדי טבילה כדכתיב בדם עד שיהא שיעור טבילה בדם ולא שיספג אצבעו מדם.

י[עריכה]

ונותן בקרן דרומית מזרחית תחלה שהוא דרך ימין שכל פונות שאתה פונה יהיו דרך ימין כדכתיב ומעלותיהו פנות קדים ועל יסוד קרן דרומית מערבית שהשלים בה המתנות הוא שופך שיירי הדם דכתיב ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העולה זה יסוד דרומי דפגע ביה ברישא כשיורד מן המזבח.

יא[עריכה]

כל החטאות הנשרפות דמם נכנס לפנים להיכל ומזין ממנו שבע פעמים כדכתיב בכהן משיח והעלם דבר של צבור ושיירי הדם שופכן על יסוד מערבי של מזבח החיצון שהוא מזבח העולה שהוא פוגע בו תחלה בצאתו מן ההיכל מהזות לפני הפרכת ובקרנות מזבח קטרת הסמים שהוא הפנימי.

יב[עריכה]

והיכן מזין מדמיהם וכמה [מזין] פר ושעיר של יום הכיפורים דם כל אחד מהן טעון שמנה הזיות על בין הבדים ושמנה על הפרכת כדכתיב והזה באצבעו על פני הכפרת הזאה אחת במשמע ולפני הכפרת יזה שבע פעמים הרי אחת למעלה על פני ושבע למטה לפני הכפרת בין הבדים כנגד עביה של כפרת וכתיב וכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם כשם שהזה משניהם דבשעיר כתיב כאשר עשה לדם הפר א' למעלה ושבע למטה כך מזה על הפרכת מבחוץ משניהם אחת למעלה ושבע למטה ומערב דם הפר והשעיר ומזה משניהם על ארבע קרנות מזבח הזהב שבהיכל דכתיב ויצא אל המזבח אשר לפני ה' דהיינו מזבח הזהב שהיא בהיכל ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח בזמן שהן מעורבין יכול מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו ת"ל מדם חטאת הכפורים אחת היא דמי פר ושעיר של יום הכפורים שהם מכפרין על טומאת מקדש וקדשיו ושבע הזיות על אמצעו של מזבח זה כדכתיב והזה עליו מן הדם באצבעו ז' פעמים ואם לא כיון בהזיות שבפנים למטה או למעלה כשרות.

יג[עריכה]

פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין זורק דם כל אחד מהן שבע הזיות על הפרכת המבדלת כדכתיב שבע פעמים לפני ה' את פני פרכת הקדש וארבע הזיות על ד' קרנות מזבח הזהב כדכתיב ונתן וגו' קרנות מזבח קטרת הסמים דהיינו מזבח הזהב.

יד[עריכה]

וכשנכנס עומד בין המזבח למנורה והמזבח לפניו מתחיל מקרן מזרחית צפונית דכתיב ויצא אל המזבח אשר לפני ה' בהיכל ומה ת"ל ויצא לפי שהזה הזאות על הפרכת ועמד מן המזבח ולפנים והזה במתנות המזבח [הזקיקו] לצאת מן המזבח ולחוץ ויתחיל מקרן מזרחית צפונית שהוא הקרן שפוגע בו בראשונה כשיצא מן המזבח.

טו[עריכה]

פר כהן משיח הבא על כל המצות כהן משיח עצמו מקבל דמו ומזה ממנו מבפנים כדכתיב ולקח הכהן המשיח מדם הפר וטבל והזה וגו' ואם קבל והזה כהן הדיוט כשר דכתיב הכהן המשיח אין לי אלא המשיח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין תלמוד לומר כהן אם סופינו לרבות כהן אחר מה תלמוד לומר ולקח המשיח אלא מצוה שיקבל המשיח אבל קבל כהן אחר עבודתו כשרה.

טז[עריכה]

שעירי ע"ז והם שעירים הנשרפין לא נתפרש בהן בתורה כיצד נותנין דמן ולהיכן הוא נותן אלא לפי שהן חטאת הקהל דינן כדין פר העלם שהוא חטאת הקהל לכל האמור בו למתן דמים ולשריפה ולטמא את השורף דכתיב בפר העלם ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת לפר זה פר כהן משיח החטאת אלו שעירי ע"ז להביאן בדין פר העלם לכל הלכותיו שלא נתפרשו הלכות שעיר ע"ז בפרשת שלח לך וילפינן להו מהכא.

יז[עריכה]

הבכור והמעשר והפסח דם כל אחד מהם טעון מתנה אחד בשפיכה כנגד היסוד באי זה רוח שירצה משלש זויות המזבח דקרן מזרחית דרומית אין לה יסוד דכתיב בבכור ואת דמם תזרוק על המזבח דמו לא נאמר אלא דמם לימד על בכור ומעשר ופסח שטעונין מתן דמים ואמורין לגבי מזבח וכנגד היסוד ילפינן מזריקה זריקה דעולה ועולה טעונה יסוד מק"ו דשיירי חטאת כדאמר' לעיל וכתיב נמי על יסוד מזבח העולה אי מה להלן שתי מתנות שהן ארבע אף כאן שתי מתנות שהן ארבע ולהכי כתיב סביב בעולה וסביב בחטאת דהוו ב' כתובין הבאים כא' ואין מלמדין ולמ"ד מלמדין הוי אשם שלשה ושלשה ודאי אין מלמדין.

יח[עריכה]

כל הזבחים מקטירין אימוריהן ע"ג המזבח אחר שזורקין הדם תחלה דבכולהו כתיב זריקה ברישא והדר הקטרה כדכתיב בבכור ואת דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר וגו' וכל הזבחים מפשיטין אותם ואחר כך מוציאין את אימוריהן כדכתיב והפשיט את העולה והדר ונתח וערכו בני אהרן וגו' ואין מפשיטין אותם עד שיזרק הדם כדכתיב וזרקו והדר והפשיט חוץ מחטאות הנשרפות שאין מפשיטין אותן דכתיב ושרפו וגו' את עורם ואת בשרם נמצא זורק ואחר כך מפשיט וקורע ומוציא אימורין ומקטירן.

יט[עריכה]

כל עורות קדשי הקדשים לכהנים בין בקרבנות הצבור בין בקרבנות היחיד דכתיב עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה וילפינן כולהו קדשי קדשים מעולה בקל וחומר דאם עולה שלא זכו בבשרה דכולה כליל זכו בעורה קדשי קדשים שזכו בבשרה אינו דין שיזכו בעורה ומזבח שזכה בבשר ולא בעור אינו מוכיח דאין למזבח עור בכל מקום אבל לכהנים מצינו שזכו בעור העולה וק"ו שיזכו בעורות קדשי קדשים אבל עורות קדשים קלים לבעלים דלא ילפינן מעולה אלא קדשי קדשים כמוה וכל עולה שלא זכה המזבח בבשרה לא זכו הכהנים בעורה דכתיב עולת איש עולה שזכה לאיש.

כ[עריכה]

כל קדשי קדשים שאירע בהם פיסול קודם הפשטן אין עורותיהם לכהנים אלא נשרפין עם עורן אירע פיסול לאחר הפשטן עורן לכהנים דכבר זכו בעורן הואיל והופשט קודם הפיסול וכל העורות מחלקין אותן אנשי משמר ביניהם מע"ש לע"ש דכתיב במנחה נמי לכהן המקריב אותה לו תהיה יכול לו לבדו ת"ל לכל בני אהרן תהיה יכול לכולן תלמוד לומר לכהן המקריב הא כיצד לאנשי משמר.

כא[עריכה]

עורות עולת הקדש אינם לכהנים דכתיב עולת איש פרט לעולת הקדש. אחד עולת איש או אשה או גוי או עבד עורותיהן לכהנים דעור העולה ריבה דהעולה קרא יתירה הוא דלא איצטריך למיכתב אלא העור לכהן אלא לרבות בא ולא נאמר איש אלא להוציא את ההקדש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף