קרית ספר/ממרים/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:19, 28 בפברואר 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


קרית ספרTriangleArrow-Left.png ממרים TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א

אזהרת שמז שלא לקלל אב ואם ואזהרתיה מלא תקלל חרש וכדאמר' בשבועות פרק קמא מה חרש מיוחד שהוא בחיים אף כל שהוא בחיים ובפרק ד' מיתות מפיק לה מדכתיב לא תקלל במה הצד כדאיתא התם דף ס"ו. והמקלל אביו ואמו נסקל כדכתיב אביו ואמו קלל דמיו בו וכתיב בסקילה דמיהם בם ואחד המקלל בחייהם או לאחר מיתתם הרי זה נסקל כדילפינן פרק אלו הן הנחנקין דף פ"ה אביו ואמו קלל לאחר מיתה דקרא יתירא הוא דהא כתיב ברישיה דקרא אשר יקלל את אביו ואת אמו ולר' יאשיה דאיצטריך ליה אביו ואמו לאביו בלא אמו או איפכא נפקא ליה מדכתיב ומקלל אביו ואמו מות יומת וצריך עדים והתראה ככל מחוייבי מיתה כדילפינן לעיל בהלכות סנהדרין. ואחד האיש ואחד האשה ואחד טומטום ואנדרוגינוס כדתניא פ"ד מיתות דף ס"ו איש איש כי יקלל וגו' מה ת"ל איש איש לרבות בת שקללה וטומטום ואנדרוגינוס דהא דאמרינן בעלמא השוה הכתוב אשה לאיש היינו היכא דכתיב בלשון זכר אבל היכא דכתיב בלשון איש ממעטינן אשה אי לאו דכתיב איש תרי זימני דאין מיעוט א"מ אלא לרבות והוא שיהיו גדולים דאי לא הכי לא הוו בני עונשין ואביו ואמו לר' יונתן משמע שניהם כאחד ומשמע כל אחד בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתוב יחדו כדאיתא התם ובכמה דוכתיה. אינו חייב סקילה עד שיקללם בשם מן השמות המיוחדים כדתנן התם וילפינן לה בגמרא מדכתיב בנקבו שם יומת מה ת"ל שם היה לו לכתוב בנקבו יומת מה ת"ל שם אם אינו ענין לו דהא כתיב ונוקב שם ה' יומת תנהו ענין למקלל אביו ואמו כר' מנחם דדריש הכי וכדאמרינן פרק כ"ו מהלכות סנהדרין ואם קללם בכינוי פטור וכדתנן התם וחכמים פוטרים אבל הוא לוקה כמו שלוקה על כל אדם כשר כדילפינן בהלכות סנהדרין כדאמר'. המקלל אבי אביו או אבי אמו הוי כמקלל כל אדם מישראל דדוקא אאביו חייב סקילה:

ה

אזהרת שמח שלא להכות אב ואם ואזהרתיה מלא יוסיף שהוא מוזהר שלא להכות אדם מישראל ואביו ואמו בכלל ופן יוסיף מיירי בבנו אף ע"ג דארבעים יכנו לא מיירי בבנו וחייב חנק כדתנן ריש הנחנקין מדכתיב מכה אביו ואמו מות יומת דכל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק וכדילפינן לעיל בהלכות סנהדרין וצריך עדים והתראה כשאר מחוייבים כדילפינן התם לעיל ואחד האיש ואחד האשה וטומטום ואנדרוגינוס דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. ואינו חייב עד שיעשה חבורה דאמרינן התם מכה אביו ואמו אימא עד דקטיל ליה לא ס"ד דאי קטל חד בסייף ואי קטל אביו בחנק ולמ"ד דמיתה חנק חמור יליף ליה התם מדכתיב הכהו וימות משמע דהכאה סתם לאו מיתה היא אבל חבורה מיהא בעיא מדכתיב מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה עד דעביד בה חבורה כדכתיב מכה נפש בהמה אף מכה אדם ומשום דבבהמה הכחישה באבנים נמי חייב אע"ג דלא עביד בה חבורה אמרינן אם אינו ענין למכה נפש בהמה תנהו ענין לנפש אדם דהיינו אביו דבעיא חבורה והיקשא למה לי לדחזקיה מה מכה בהמה לא חילקת בה וכו' כדאיתא התם וכשאינו עושה חבורה הוי כמכה אחד מישראל. המכה לאחר מיתה פטור משום דליכא חבורה וכדאמרינן התם.

ו

מי שהכה אביו וחרשו חייב דאי אפשר בלא חבורה ואם עשה להם חבורה לרפואה פטור דכתיב מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לרפואה פטור מתשלומין שהרי לא הזיקה אף מכה אדם דהיינו אביו לרפואה פטור ממיתה אף על גב דאיכא חבורה.

ט

שתוקי חייב על אמו אבל לא על אביו אע"פ שנבדקה אמו ואמרה מפלוני הוא לא סמכינן עלה. בנו מן השפחה ומן הנכרית אינו חייב לא על אביו ולא על אמו דלא בנו הוא לענין יבום ולענין ירושה כדאיתא בדוכתיה וכן גר שהורתו שלא בקדושה אע"פ שלידתו בקדושה וכיון שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו שהולידו בקדושה משום דכתיב ומקלל אביו ואמו את שהוא חייב על אביו חייב על אמו וכו'.

יב

קלל או חבל אביו הרשע פטור דמקשינן הכאה לקללה מה קללה בעושה מעשה עמך כדכתיב ונשיא בעמך אף מכה בעושה מעשה עמך דגמרינן במה מצינו ואית דאמרי היקשא דכתיב מכה אביו ומקלל אביו גבי הדדי בפרשת משפטים אלא שמקרא אחד מפסיק בנתים ואם עשו תשובה אף ע"פ שיוצאין למיתה חייבין מידי דהוה לאחר מיתה דחייב המקלל ומכה דפטור היינו משום דליכא חבורה והכא איתא חבורה דחי הוא אלא דסופו למות ואפ"ה אחר שהכהו או קללו פטור מדכתיב בעמך במקויים שבעמך שראוי להתקיים ולא זה שנגמר דינו ומקשינן הכאה לקללה ואם ביישו חייב בבשת כיון דעשה תשובה ולא גמרינן מקללה.

יג

אין הבן נעשה שליח להכות האב אם נתחייב מלקות ולא לבזותם אף על פי שראוים לכך חוץ ממסית ומדיח כדתנא ר' ישמעאל התם מדכתיב לא תחמול ולא תכסה עליו ואם נתחייב שבועה לבנו משביעו בשבועה שאין בה אלה והמבזה אביו ארור מפי הגבורה וכו':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.