קב הישר/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

קב הישר א

פרק א

ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה (משלי ג יט). מקרא זה בא להודיע שעיקר תפארת החכמה והתבונה הוא כשהולידו והצמיחו דבר שיש בו תועלת ויסוד ומקור:

ובזאת "יתהלל "החכם "ויתפאר "המבין כשפועל בחכמתו ובינתו מה שהוא תכלית גדול ותועלת לנשמתו החצובה מתחת כסא כבודו יתברך ונתנה אל האדם אשר הוא קרוץ מחומר כדי לקשטה בקישוטין נאים ומהודרין במעשיו הטובים ובדרכיו הישרים ולהחזירה כאשר יבוא זמן פקודתה של נשמה לשוב בין נשמות הצדיקים בעוז ובחדוה:

ועל חכמה זו נאמר (קהלת ז יב) החכמה תחיה בעליה. מה שא"כ כשמוליד בחכמתו דברים שאין בהם תועלת כי אם תוהו והבל וריק והגוף יהיה כלה ואבד וכל תאוותיו והנאותיו כלא היו מה יתרון בחכמה זו:

ואין צריך לומר כשהאדם מוליד בחכמתו פעולת שוא ושקר וענינים רעים ומקולקלים שלא כדין ודת תורתנו הקדושה, אז עושה כתמים ופגם בנשמתו:

אוי לה לאותה החכמה אוי לה לאותה הבינה הגורם לנשמה דיליה צער וגלגולים קשים ומרים ויסורים בגיהנם ונדחית מפרגודא קדישא בחרפה ובבושה גדולה:

על כן עצה היעוצה לכל מי אשר בשם ישראל יכונה להכניע לבבו הקשה ויקח פנאי לעצמו להתבודד במקום מוצנע שתפול עליו הכנעה גדולה ואימת הקדוש ברוך הוא. ויחשוב בימיו ושנותיו אשר כבר עברו וחלפו והיו כלא הי, וכל יום ויום זמנו מתקצר ומתקרב אל הפרידה שהיא יום המות אשר מי יודע אותו. כי הוא שט ובא כנשר פתע פתאום והשלוחי בית דין של מעלה אצים וממהרים להביאו ליתן דין וחשבון על כל דבור ומעשה ומחשבה ובלתי ויתור מאומה:

ווי לנו מיום הדין ווי לנו מיום התוכחה וכל לב יודע מרת נפשו מה שמרד בהקדוש ברוך הוא והכעיס לפניו בילדותו ובזקנותו במקום גלוי ובמקום נסתר כי לפני הקדוש ברוך הוא הכל גלוי וידוע, ובשעת הדין כולם עומדים ומעידים בפניו באיזה יום ובאיזה שעה נעשית הרעה ובאיזה מקום:

ובוא וראה מה שמצאתי כתוב בספר אותיות דר' עקיבא כי יש מלאך אחד עומד סמוך לרקיע הראשון ורואה מעשים של בני אדם ומכריז למלאך אחר ואותו המלאך השני מכריז הכרוז לפני פרגודא קדישא (ר"ל פרוכת הקודש) ומחמת קול כרוז זה מה שבני אדם עושין עבירות מתרחקים משם כל המלאכים שרוצים לומר שירה עד שמטהרין את המקום בטבילות:

אוי לנו. קל וחומר אם מהמקום ששומעין כרוז קול העבירה מלאכי השרת מתרחקים ומטהרים המקומות, כל שכן שיש טומאה באותו מקום עצמו שנעשה בה העבירה. וקל וחומר הבן אדם שעושה העבירה בעצמו:

אל יאמר הבן אדם יתמרמר לבי בקרבי ווי לי אין לי תרופה עוד שהרביתי לחטוא לפני הקב"ה. אדרבה תחשוב בדעתך כי ה' אלהי העולם הוא מלך רחמים כפיו וידיו פרושות לקבל תשובה ובפרט מעמו ונחלתו:

ותיכף לכשיקח האדם פנאי לעצמו ומתבודד כך אז בודאי אלהים יהיה בעזרו לגדור גדר על להבא ויהיה ה' אלהיו עמו והבא לטהר מסייעין לו ויש לו להבן אדם בעצמו לראות לישר המסלה ולתקן את המעוות:

ואל יהיה מיקל לעצמו לומר זה הוא עבירה קלה ואין כדאי לחרוט בזה או לעשות תשובה ואניח את הקלים ואתבונן על החמורות לתקן כי צריך האדם לידע שאין הקדוש ברוך הוא וותרן אפילו על דבור קל:

ובוא וראה מה שכתב הרב החסיד בספר רכב אליהו מה שארע בימיו באשה אחת שהיתה יושבת בין שארי נשים והיו מספרים אשה אחת עם חברתה בענין התשובה של דין וחשבון שצריך כל אדם ליתן על מעשיו. פתחה אשה אחת בדרך שחוק ואמרה ואני בבואי לפני יום הדין בבית דין של מעלה וישאלו אותי למה עשית כך, אעשה את עצמי אילמית שלא אוכל להשיב. ולא היו ימים מועטים, עד שנעשית אילמית עד יום מותה. עכ"ל:

הרי מוכח שהדבור סליק למעלה ועושה רושם. ואל יחשב וידמה האדם לומר אחר חטא ופעולות שוא שעושה יש לי כל תענוגי עולם הזה ועושר ובריות גופו ובשביל זה לא יחריד לו חרדה. אדרבה עליו נאמר (קהלת ה יב) יש עושר שמור לבעליו לרעתו. כי הקדוש ברוך הוא ממתין לו עד שתתמלא סאתו ובפעם אחת ישפוך חרון אף ה' עליו ובא יבואו עליו בעלי חצים ודינים קשים ר"ל בלי חנינה וחמלה:

בן אדם, אם אתה יודע כמה שדים מס"א האורבים על רביעית הדם שבלב האדם בוודאי היית משעבד גופך ונשמתך להבורא יתברך:

והנה כתיב (איכה ג כג) חדשים לבקרים רבה אמונתך, בכל בקר בהקיץ משנתו נעשה אדם בריה חדשה וידוע כי תכלית בריאות האדם על מנת לקיים התורה והחוקים ומצות ה':

וע"כ צריך האדם כשיעור משנתו לחשוב בדעתו תיכף במעמד הר סיני ויצייר בשכלו איך היה לישראל טהרה ופרישות כשהיו עומדים בהר סיני באימה ויראה ברתת ובזיע והר סיני עשן מפני האש אשר ירד הקב"ה עליו ברבבות מלאכים וקול השופר ומשה רבינו ע"ה אדון כל הנביאים היה הסרסור בין הקב"ה ובין עמו ישראל:

ואחר כן יהיה האדם זריז שיוציא מפיו דבור של קדושה. ע"כ כתב הרב בעל סדר היום שתיכף ומיד כשיקיץ האדם משנתו יאמר, מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה. רבה אמונתך. ואחר כן ינקה את גופו ויטול ידיו. ואחר כן ילך בזריזות לבית הכנסת להתפלל:

ובהיות ידוע כי אוירא דעלמא מלא מסטרא אחרא וביותר מקטריגים הנעשים מחטאים ופשעים של בני אדם משוטטים בעולם באוירא כנזכר כמה פעמים בזוהר ויש לחוש פן בהליכתו לבית הכנסת יתדבקו חיצונים בהאדם שממהר ללכת לבית הכנסת:

לזה צריך לידע מה שכתוב בזוהר כי לצד שמאל בפתח יש ס"א חד ועליו נאמר (בראשית ד ז) לפתח חטאת רובץ והמזוזה הרומזת על שכינתא קדישא קבוע מימין וסימן לב חכם לימינו ושם מקומה והיא נקראת רחל ואלמלא שם של שדי שכנגדו לא יוכל אדם מישראל לילך כי בצד שמאל עומד הס"א שם והיא ברמז דילה לפתח חטאת רובץ בהיפוך אתוון ראשי תיבות רח"ל ולכן שם של שדי שכנגדו הוא מכניעו ועל זה כתיב (איוב כב כה) והיה שדי בצריך:

אמנם עיקר שמירה צריך ממנו בצאתו מן פתח ביתו לבלתי ידביק בס"א להביאו לידי חטא ח"ו וע"כ בפתח הפנימי שבבית יכוין בהנחת יד על המזוזה כי יצ"ר במילוי אותיות הוא יו"ד צד"י רי"ש סופי תיבות שד"י רוצה לומר ששם של שדי הוא טוב להנצל מיצר הרע.

ובצאתו מביתו יתפלל תפלה קצרה: רבונו של עולם חוסה נא עלי למלטני מיצר הרע וכל כת דיליה אמן או יקרא קריאת שמע פרשה ראשונה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד עד וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך ואז ימלט באותו יום מכל עון ואשמה.

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף