קבא דקשייתא/קא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־07:31, 29 בספטמבר 2022 מאת אברהם יגל (שיחה | תרומות) (קא - הושלמה בס"ד הקלדת הקבא דקשייתא כולו. ועוד חזון למועד לעזקו ולסקלו, להוסיף ההשמטות למקומן ועוד ועוד)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

קבא דקשייתא TriangleArrow-Left.png קא

קושיא קא
[עריכה]

קשה לי במש"כ הטו"א ריש ראש השנה (ה.) גבי פסח בר מיקרב ברגלים הוא דכל דבר שאין לו תשלומין ל"ש בל תאחר ובאמת כן מוכח בירושלמי בר"ה שם דמילה לא מיקרי ניתן לתשלומין כיון דהשמיני שלו לא ניתן לתשלומין עיי"ש בפני משה. א"כ קשה לי טובא מה דמבואר בירושלמי ריש ר"ה דאם אמר הרי עלי עולה להביאה בשני בשבת ולא הביא בשני כשבת עבר בב"ת והלא בזה ליכא תשלומין. דהרי מבואר ביו"ד סי' רכ"ח בנשבע לזמן פלוני בדבר שהי' חייב מקודם כיון שעבר אינו חייב עוד והטו"ז מחלק שם דזה רק שאמר בב' בזמן פלוני ולא בלמ"ד לזמן פלוני והרי כאן בירושלמי מבואר דמיירי שאמר בזמן פלוני בב' ואיך עובר בבל תאחר. לזאת דברי הטו"א צע"ג:

ודע דבריטב"א ריש ר"ה כתב דאם נדר להביא עד זמן פלוני אף שעבר רגל ואף ג' רגלים אינו עובר לא בעשה ולא בב"ת ולכאורה אינו מובן והרי גם אם אומר לא איפטר מן העולם עד שאהי' נזיר ג"כ עובר בבל תאחר כמבואר בריש נדרים:

ונ"ל דסברת הריטב"א דהרי הקשה החכ"ץ סי' י"ב דאיך מותר לשהות הבכור כל השנה והלא ברגל אחד עובר בעשה. ונ"ל דהתורה לא אמרה לא העשה ולא הלאו של ב"ת רק במקום שבלא העשה או הלאו אין זמן כלל וחיישינן שמא יתעצל לכך חייבה התורה בעשה או בלאו אבל בבכור דהתורה אמרה דמצוה לאכול תוך שנתו וזה לאו מטעם ענין ב"ת. דהרי גם אחר שנפל בו מום ג"כ מצוה לאכול תוך שנתו. וכיון שיש מצוה לאכול בתוך שנתו שוב לא חיישינן כלל להתעצלות. ואף דבכל הקדשים עוברין על שנה אבל זה הוא ג"כ מכח לאו דב"ת דהרי בפסולי המוקדשין שוב אין מצוה לאכלה בתוך שנתו כמבואר ברי"ט אלגזי במשנה דבכור . אבל בבכור דאכילת תוך שנתו נוהג אף אחר שנפל בו מום. ויש קצבה בזה שוב אינו נוהג בו ב"ת. וכעין סברת הש"ס ב"מ (דף ע"ט) במוכר שדהו לס' שנים אין יובל מפקיעו ולכך דברי הירושלמי הנ"ל בנודר להביא בשני בשבת צ"ע מאוד אם הש"ס דילן יסבור כן כיון שקבע זמן וליכא עצלות:

ודע שמדברי הירושלמי הנ"ל במילה מבואר דלא כשיטת הרוקח בהל' לולב שדעתו דמה דמלין אחר ח' הוא מטעם תשלומין של השמיני וצ"ל דהרוקח סובר כפירוש הקרבן העדה בירושלמי שם. אך מדברי הטו"ז ביו"ד סוס"י רס"ד מבואר דהחיוב מילה של אחר ח' לאו מטעם תשלומין דהרי כתב דאף שלא הי' ערלה בשמיני כלל ואח"כ נתכסה חייב מה"ת:

אך זה טעות. דודאי גוף המילה של המול לכם כל זכר הוא בלי קביעות זמן רק כוונת הרוקח על מצות שמיני וע' שבת (דף קל"ב) דקאמר מה להנך שכן עבר זמן בטלה מצותן משא"כ מילה. א"כ לכאורה משמע דגם מצות שמיני לא בטלה דהרי מה שדוחה שבת הוא רק מצות שמיני. אך גם מזה אינו ראי'. והארכתי במקום אחר:



שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף