קבא דקשייתא/צח
|
< הקודם · הבא > |
קושיא צח
ק"ל הא דמוכח מתוס' כתובות ([[תוס]ות/כתובות/ט/ב#אי|דף ט' ע"ב]]) באשת כהן שנאנסה מגיע לה כתובה אף אם דרה עמו אח"כ והבעל אינו יודע וא"כ הכשילתו [ב]ביאת איסור על כל זה מגיע לה כתובה ואינו דומה למשמשתו נדה והסברא פשוטה דמה דהפסידה כתובה בהכשילתו אף דאטו הבע"ח יפסיד חובו בעבור שהכשיל להלוה אך הטעם כיון שגרמה להפסיד האישות שלו כיון שאינו יכול לדור עמה ע"כ הפסידה כתובתה ולכך במקום שא"א בלא"ה שתדיר עמו כבר נתחייב בכתובה כיון שנסתחפה שדהו וכן מוכח מחייבי לאוין שלא הכיר בה (כתובות דף ק"א ובר"ן שם) דיש לה כתובה אף שהכשילתו ודלא כהגאון רע"א ז"ל בחידושיו בכתובות (דף י"ב) וא"כ ממילא מבואר מזה באשת כהן שנאנסה ואח"כ זינתה ברצון לא הפסידה כתובתה כיון דכבר הי' האישות מקולקל וכדמוכח מדברי החלקת מחוקק (סי' ע"ח סעיף קטן ח') ובהפלאה שם וא"כ יקשה מש"ס סוטה (דף כ"ה) גבי אלמנה לכ"ג דקאמר מאי לאו להפסידה כתובתה ואף דאפשר לחלק דבזינתה חוץ האיסור נמאסת עליו אבל אין זה סברא כלל כיון דבלא"ה צריך להוציאה והאשה עצמה אם רצונה לעשות תשובה ושלא לדור עמו בודאי מגיע לה כתובה ולמה תפסיד ע"י זנות וצע"ג: