קבא דקשייתא/פג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:55, 29 בספטמבר 2022 מאת אברהם יגל (שיחה | תרומות) (פג)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

קבא דקשייתא TriangleArrow-Left.png פג

קושיא פג
[עריכה]

קשה לי על הנתיבות והקצוה"ח (סי' ל"ד) בגוזל מן הגזלן דסובר הקצוה"ח דפטור אף מאונסין. והנתיבות אינו מסכים עמו היכא דלא הפקיע יותר מרשות בעלים. ואני תמה דהרי להדיא מבואר בתוס' ריש הגוזל ומאכיל שכתבו בדינא דרב חסדא דאף אם גזל הב' לפני יאוש אם האכילה היתה לאחר יאוש פטור. הרי דלא נעשה גזלן אף שגזלו קודם יאוש. ואף דבש"ס פ"ב דב"מ (דף כ"ו) בנטל אבידה לפני יאוש על מנת לגזלה עובר בלא תגזול. היינו באמת מטעם דאבידה מיקרי ברשותו כמבואר בשטמ"ק ב"מ ריש פ"ג ד"ה מסתברא עיי"ש ובמקו"ח סי' תמ"ח [וצ"ע קצת בלשון הרמב"ם פכ"ב ממכירה הל' ט'] ואף דבלשון הש"ס סוף המפקיד בדינו דרבה בתברה או שתיא האי שעתא הוא דקא גזל לי' היינו כיון שהגזלן עצמו תברו והגזלן מחויב בכל רגע להעמיד הדבר ברשותו לכך נעשה גזלן מחדש ולגבי הגזלן מיקרי שגוזל בכל רגע השלו והברשותו. וכמש"כ הריטב"א בכתובות פרק אלו נערות דאף אם גנבו בחיוב מיתה מ"מ אם טבחו אח"כ בחול חייב דו"ה מחמת שנעשה אח"כ גנב מחדש. ואין להקשות דא"כ מה מספקא ליה להש"ס ב"ק (דף ע"ח) גבי גנבו קטעו ומוכרו אי אמרינן מה דגנב הא לא זבין ולמה לא נימא דבשעה שקטעו נעשה גנב מחדש ומה דגנב הא זבין ומתחייב דו"ה. אך לק"מ כיון דקיי"ל סתם גניבה יאוש בעלים ע"כ אחר יאוש ודאי דלא נעשה גנב מחדש. אבל הריטב"א מיירי דעדיין לא נודע להבעלים מהגניבה. והוי יאוש שלא מדעת. אבל עכ"פ מדברי התוס' ריש הגוזל ומאכיל מבואר דלא כהנתיבות ודברי הנתיבות צ"ע:



שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף