קבא דקשייתא/עד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:47, 14 בספטמבר 2022 מאת אברהם יגל (שיחה | תרומות) (עד)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

קבא דקשייתא TriangleArrow-Left.png עד

קושיא עד
[עריכה]

קשה לי על הסוברין דמילה ושריפת נותר חשיב מ"ע שהז"ג אף שאין הזמן לבד גורם החיוב רק צריך שיהי' לו בן למול ונותר לשרוף. מ"מ סוברין דהוי מ"ע שהז"ג. א"כ יקשה מהא דלא חשיב הש"ס רק מצה שמחה והקהל דנשים חייבות אף דהז"ג ולמה לא חשיב בתוכם גם המ"ע להביא הנגע לכהן שיראנה. דמפורש בתורה ואיש או אשה אף דאין רואין נגעים בלילה וברגל אע"כ כיון דאין הזמן לבד גורם רק שצריך גם מקרה מבחוץ לא חשיב ז"ג. וראיתי להאו"ז ריש הל' מילה שהרגיש בחילוק זה ודחה מציצית דחשיב מ"ע שהז"ג אף דאינו מחוייב בציצית אם אין לו ד' כנפות:

אבל לפענ"ד לק"מ. דהרי בציצית באמת יש חיוב גם בלילה בכסות יום. רק הא דחשיב ז"ג כתבו התוס' בקידושין (דף ל"ד) ד"ה ותפילין דכיון דהיחוד ליום גורם החיוב לכך הוי ז"ג. ממילא כיון שאין דנין בציצית על החיוב כיון דגם בלילה יש חיוב רק שדנין יען דהזמן של יום גורם חיוב להכסות דאם מייחדו ליום נתחייב. וכיון שדנין על היחוד של הכסות הרי הזמן לבד גורם החיוב וזה נכון ולהחולקים יקשה מנגעים דלא חשיב לה הש"ס הנ"ל. וצע"ג:



שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף