עריכת הדף "
צרור המור/שמות/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''ואמר אסורה נא וגומר. ''' שרצה לראות מה טעם לא יבער הסנה שהם ישראל. אחר שהם בגלות איך לא יבער הסנה. לא אמר מדוע לא אוכל. אלא אפילו הבערה פשוטה ושום נזק אין בהם ושער ראשיהון לא יתחרך. כמו שאמר וכאשר יענו אותו כן ירבה. אחר שהם בתוך הסנה והסנה לא יבער. ולפי שרצה לידע הסבה. השיב לו השם אלהי יצחק ואלהי יעקב. להורות על זכות האבות כמו שפי' לו יותר בדיבורו. ואמר אסורה נא ואראה. ולא היה לו לומר אלא אתקרב ואראה. כי אם היה מתרחק איך יראה. ועוד למה אמר וירא ה' כי סר לראות ולא אמר וירא מלאך ה'. ועוד למה אמר ויקרא אליו. כי אם היה קרוב לא היה צריך קריאה. ועוד היאך אמר אסורה נא. היאך היה רוצה להתקרב אצל האש והלא כבר אמרי' במס' תמיד אומרים לו הזהר שמא תכוה. והקדוש ז"ל כתב כי משה לא היה ירא מן האש לפי שנאמר בו כי מן המים משיתיהו. ולכן אמר אסורה נא ואתקרב אל האש אחר שאיני ירא ממנו. ואראה דעתו לומר כי משה ניתנה על ידו התורה שנקראת מים. וזהו כי מן המים משיתיהו. והתורה נכתבה באש שחורה ע"ג אש לבנה והיא אש אוכלה וכבר אמרו כי יש אש אוכלת אש. ולפי שאש התורה אוכלת כל האישים. אמרו שאפי' רשעים שבישראל אין אש של גיהנם שולטת בהם ק"ו מסלמנדרא שהיא בריה שנבראת באש והסך מדמה אין אש שולטת בו. כ"ש אלו האנשים שהם מלאים מצות כרימון שאין אש של גיהנם שולטת בהם. ולכן משה באש התורה לא היה ירא מאש המלאך. ולכן אמר אסורה נא ואראה. והרצון אצלי שהוא כפשוטו. ובזה יורה על מעלת משה ועל ענותנותו. כי בדברים העמוקים צריך האדם להתרחק מהשגתם פן יקבל נזק מהם. כאמרו דבש מצאת אכול דייך. שזה רמז על מתיקות התורה. ואמרו דבש וחלב תחת לשונך דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לשונך ולא תעסוק בהם. ולזה אמר דוד ע"ה אחר שסיפר מעלת התורה כאומרו תורת ה' תמימה הנחמדים מזהב. לרמוז שד"ת הם מתוקים מדבש ובני האדם נגררים אחר מתיקותם. ולפי שאולי יטעה אדם בהבנתם לפי עמקם. אמר גם עבדך שהוא דוד שהיה ראש הסנהדרין נזהר בהם מלהתעסק בעומקם ומה יעשו אזובי קיר. והטעם לזה בשמרם עקב רב. לפי שד"ת יש בהם דברים גדולים. והוא כמו שמר את הדבר. ולפי שהאדם יחטא בזה בשוגג או במזיד שאומר בגובה לבו ובעומק שכלו אין דבר נעלם ממני. לז"א שגיאות מי יבין גם מזדים חשוך עבדך. ולכו אמרו אם רץ לבך החזירהו לעקומו וכו'. במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות. ולכן מי שמתרחק מאלו הדברים הוא ראוי להקרא חכם אחר שמכיר מקומו. ובזה ישיג כל הדברים. כי בדברים הבלתי נשגים. המניעה מההשגה היא השגה. אבל אם הוא חושב שמשיג ויודע. לא ידע ולא יבין. וזהו אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. שפירושו אצלי אימתי אני אומר שאחכמה כשהיא רחוקה ממני. אבל אם אני חושב שאני קרוב אצל הדברים ומשיגם. אני סכל. וזהו אמרתי אחכמה אם אני אומר שאני חכם. היא רחוקה ממני. בענין ששני הפירושים בו והוא מתהפך. ולכן אמר משה כשראה המראה הגדול הזה אי אפשר לי להשיגו. אסורה נא אתרחק עתה בזה העת אחר שאיני ראוי. ומיד אראה ואשיג מדוע לא יבער הסנה. כי אחר שאני יודע שלא השגתי הדבר. אסתכל בו בעיון נמרץ ובהשקפה תמידית. בענין שברוב הימים תמצאנו. וז"ש אליהו אם תראה אותי לוקח מאתך יהיה לך כן. לפי שאלישע שאל מאליהו ויהי נא פי שנים ברוחך אלי. ולפי שזה נראה דבר נמנע. א"ל הקשית לשאול. אבל אם תראה אותי לוקח מאתך. ר"ל אם תתמיד להלוך עמי ולא תתפרש ממני. אפשר שתשיג ברוב התמידות. או שאמר והוא הנכון. אם תראה אותי לוקח מאתך. כלומר אם תעריך אותי לוקח מאתך. בענין שכשיהיה לך ספק מה. לא תאמר אלך אצל אליהו והוא יפרש לי הצפונות. אז יהיה לך כן. שכשתדע שאיני עומד עמך אלא שיש לך לטרוח ביום ובלילה לעיין בעיון נמרץ. אז תוכל להשיג כל דבר ויהיה לך כן. וז"ש במדרש קהלת דברי חכמים כדרבונות וגו' בעלי אסופות אימתי ד"ת מתקיימים באדם. בזמן שבעליהם נאספים מהם. כל זמן שרבו קיים וכו'. אמרו בפירוש מה שאמרנו כי דברי תורה א"א לאדם להשיגם כשיש לו רב תמיד אצלו לשאול ממנו. אבל כשבעליהם נאספים מהם שהם החכמים. ונשארו ערומים בלי לבוש. יעיין בעיון נמרץ להשיג הדבר. ובפי' שיר השירים פירשתי פרשת אליהו ואלישע פירוש נפלא. ולכן אמר משה אסורה נא ואתרחק מזאת המראה. אחר שהיא עמוקה ומיד אראה ואשיג בהשקפה נפלאה ובעיון נמרץ. אחר שאני יודע שהיא רחוקה ממני. וכשראה השם ענותנותו. אמר וירא ה' כי סר לראות. להורות שעלה למעלה גדולה מבראשונה. כי בראשונה ע"י מלאך. ועתה וירא ה' הוא בעצמו כי סר לראות. ר"ל שנתרחק מההשגה לראות ולהשיג. ויקרא אליו אלהים בקול גדול. לפי שהיה מתרחק. ויאמר משה משה. נראה מזה לפי שנתרחק והחזיק עצמו בבלתי ראוי. מיד השיג הדבר. באופן שהרחקתו הקרבתו. והקרבתו הרחקתו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף