צרור המור/שיר השירים/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:28, 19 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
ספורנו
רלב"ג


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון
צרור המור
תורה תמימה
פירוש המיוחס לרמב"ן
(מאחד מרבותיו)
משל ומליצה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

צרור המורTriangleArrow-Left.png שיר השירים TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

[א מוסב על תשובת השכינה]

הנך יפה רעיתי. מוסב על מה שאמר למעלה בשבח. ישראל ואמר טעם למה הי' לך כל הטובות האלו בגאולת מצרים לפי שבגאולת מצרים הנך יפה בנעשה והנך יפה בנשמע:

עיניך. היינו הצדיקים.

יונים. נמשלו ליונים שלא היו ממירין השי"ת בחטא העגל והוא שבט לוי:

מבעד לצמתך שערך. לפי הדוגמא השער באשה היא תחת הקישור של הסבכא (ומבעד לצמתך פי' מבפנים לקישורך כמו שפירש"י) וידוע שהשער הוא מותרי הגוף והנמשל שהערב רב המכונים בשם שערך שהיו אז מבעד לצמתך היינו בתוך הקשר של ישראל:

כעדר העזים. היו דומין ללבן ובניו שנמשלו לשעירים שכל אותן שהן תחת כוחות הטומא' נמשלו לשעירים כמ"ש (ישעיהו י״ג:כ״א) ושעירים ירקדו שם:

?)( שגלשו מהר גלעד. שגלשו פי' שנקרחו כמ"ש רש"י והיינו כמו שנקרחו כחן של לבן ובניו מהר הגלעד בשעה שאמר להם הקב"ה השמר לך מדבר עם יעקב כמו כן נקרא כחן של הערב רב שלא היו יכולין להחטיאך וכל זה נעשה לך אז בשביל הצדיקים שהיה בך דהיינו העיניך יונים האמור למעלה משא"כ עכשיו שאפס צדיק וחסיד וצריך אתה ליסורין שתזדכך. אמנם לא תתייאשי מן הגאולה כי יש קצבה לכל היסורין וזהו שאמר שניך כעדר הקצובות:

ב[עריכה]

שניך כעדר הקצובות. כי הגליות והיסורין הבאים על ישראל הכל נרמז במעשה האבות כמבואר במדרש רבה פ' וישלח על קרא דריוח תשימו בין עדר ובין עדר דהיינו שיהיה ריוח בין צרותיהן של ישראל וזהו כוונתו כאן שניך פי' אוכלייך הצרות והיסורין שמכלין אותך הן כעדר הקצובות כאשר נקצבו ע"פ העדרים ששלח יעקב לעשו כן הוא:

שעלו. שהיסורין עולים ומסתלקין מן הרחצה. כשרוחצין את כתם העונות כי נאמנים הם בשליחותן:

שכולם מתאימות. סיבת שליחות היסורין הוא בכדי לזכך הישראל שיהיו מחוברין להשכינה (מתאים הוא מלשון חיבור) וכן אמרו במדרש שהישראל הם מותאמים להשכינה:

ושכולה אין בהם. בכדי שלא ידח ממנו נדח וע"י יסורין כולם יזדככו ויתחברו להשכינה ושום שיכול לא יהיה בהם:

ג[עריכה]

כחוט השני שפתותיך לכך אני מייסרך כי מובטחני אני בך שלא תבעט בי מחמת היסורין כי ידעתי ששפתותיך הן כחוט השני כי כמו שהתולעת שני אף אם ירחץ בדברים חמוצים וחריפים לא ישתנה גוון שלו כן לשון ודיבור של ישראל לא ישתנה מחמת היסורין לקרות תגר רק כשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה וזהו שאמר:

ומדברך נאוה. ודיבורך.

כפלח הרמון רקתך. אפי' הרקים שבך אם יהיו מפולחים ומבוקעים ביסורין כפלחי הרמון:

מבעד לצמתך. מ"מ הם מבפנים לקישורך ואין יוצאין ח"ו מקישור ישראל כידוע שאותן שיוצאין מכלל ישראל וממירין דתן לאו משורש ישראל הן:

ד[עריכה]

כמגדל דוד צוארך. הרצון בזה כי הצדיקים מכונים בשם צואר ישראל כי כל העול מונח על צוארי הת"ח והצדיקים כענין שנא' (ישעי' נג) והוא מחולל מפשעינו. וממשיל אותן למגדל דוד היות כי הרשעים תיכף כשיבא עליהן יסורים נכנעין ומשתחוין לע"ג משא"כ הצדיקים שהם עומדי' זקופין כמגדל ונמשלין למגדל דוד כי כמו שציון נבנה למען ממנו תצא תורה וגם בנוי לתלפיות ללמוד ממנו צורת נוי מלאכת תבניתו כמו כן הת"ח. הצדיקים שבכל דור ודור אשר מהם תצא תורה וכן יסורי הת"ח באין לתלפיות שילמדו כולם מהם לעמוד כמגדל זקוף נגד הקמים עליהם להעבירם על דתם ולא ישגיחו על היסורין:

ואלף המגן לקח למשל כמו אלף המגן והן החרש והמסגר אלף שהם מגינם של ישראל והן גלו קודם לכל הגולים בכדי להעמיד ישיבות ואלולי הן הי' ח"ו משתכח תורה מישראל:

תלוי עליו. נמצא שתלה עליהם.

שלטי הגבורים. כל שלטי החצים של הגבורים במלחמתה של תורה כי על ידם נשאר לימוד התורה בכלל ישראל וכן הן הצדיקים והת"ח שבכל דור ודור כי על ידם של הרשעים הן לוקים קודם לכל כמו שנאמר (יחזקאל ט) ממוקדשי תחלו:

ה[עריכה]

שני שדיך. השכינה מדברת ואומרת בא נא וראה כשרותך שהי' לך אז וכל כך גדול היה כשרותך עד ששני שדיך היינו מניקייך והם משה ואהרן וכמו שאנחנו היינו יונקים מהם כמו כן הם היו יונקים מאתנו (כמו שפי' רש"י בקרא דלך רד כלום נתתי לך גדולה רק בשביל ישראל ע"ש) וזהו שאמר שני שדיך הם מניקים אותך דהיינו משה ואהרן. כשני עפרים. היו ג"כ כשני עפרים עופר הוא איל בחור היונק שדי אמו וכמו כן היו משה ואהרן כשני עפרים יונקים שהיו יונקים מאתנו:

תאומי צביה. כי אמרו במדרש שתאומי צביה כיון שפירש אחד מהם מדדיהן דדן נסתם כן היו משה ואהרן עם ישראל כאשר נפרשו ישראל ח"ו מיניקת השכינה נסתם יצירת ההשפעה אף מהמניקים:

הרועים בשושנים. ומה שזכו להיות שני שדיך ומניקייך הוא רק מטעם שהיו רועים את ישראל הנקראי' שושנים לדרך הטוב וכ"ז שהיו רועים והישראל הלכו בדרך שהיו הרועים מוליכים אותן זכו להיות שדיך ומניקייך:

ו[עריכה]

[ב הבטחת השכינה]

ונסו הצללים. כהתימו לשבח את ישראל התחיל להבטיחם שיקיים בקשתם שביקשו למעלה (ב יז) ואמר הנני מבטיח לכם שאמלא בקשתכם בזכות אבותיך עד שיפיח היום ונסו הצללים כלומר כשאראה שח"ו יתמו זכות אבות וזכיות המגינים עליהם המכונים בשם צללים הנני אקדים הגאולה ואומר:

אלך לי אל הר המור. זה הר סיני לעשות ישראל מקוטרת מור כי כמו שהקטרת מור מבריח כל הרוחות הרעים כן ע"י הר סיני פסקה זהומתן. הלבונה. ללבן אותך ולהפך כל החטאים לזכיות:

ז[עריכה]

כולך יפה וגו'. לעשותך להיות כולו יפה שלא יהיה בך שום מום:

ח[עריכה]

אתי מלבנון כלה. אמרו במדרש שהגלות מכונה בשם לבנון כי הגלות מלבין עונותיהן של ישראל ולזה אמר כי מחמת שנתארסת לי מלבנון פי' מגלות מצרים נעשית כלה אתי כענין שנאמר וארשתיך לי לעולם:

אתי מלבנון תבואי. ולכך אני מבטיחך אף שיתמו ח"ו זכות אבות מ"מ אתי מלבנון תבואי פי' בשבילי ועמי תבואי מכל שאר הגליות שנקראו לבנון:

תשורי מראש אמנה. תשורי לשון הבטה והשגחה אמר הקב"ה להכנ"י מובטח אתה שתהיה מושגח מאתי אפילו אם ח"ו לא יהי' לך שום זכות מ"מ תושגח מאתי בזכות האמנה שהאמנת בי מראש בשעת יציאת מצרים כמו שנאמר (ירמיה ב) זכרתי לך חסד נעוריך וגו':

שניר וחרמון. כמו שהשגחתי עליך בזכות האמנה בבואך אז להרי שניר וחרמון שהיו הרי סיחון ועוג והשגחתי עליך והצלתיך מהם:

ממעונות אריות וגו'. כך אשגיח עליך בקיבוץ שאר גליות להצילך ממעונות אריות מהררי נמרים:

לבבתני. וגם בזכות הזמן שעבדו ישראל את ה' בכל לבבם כמצווה עלינו בתורה ועבדת את ה' אלהיך בכל לבבך וזה הי' בימי משה ובימי יהושע כמו שנאמר ויעבדו את ה' כל ימי יהושע וזה שאמר לבבתני כלומר עבדתני בכל לבבך:

אחותי כלה. מכנה הכנ"י אז בשם אחותי כלה כי האירוסיו נעשה תיכף כשיצאו ממצרים ושם אחותי נאמר על דבר הראוי להתחבר לחבירו (כמ"ש המורה בח"א בשיתוף שם אח ואחות) והנה הכלה כשהיא מתרחקת עצמה מהחתן לא נקראת רק בשם כלה אבל כשהיא מתקרבת ומתחברת עצמה תמיד אל החתן נקראת בשם אחותי כלה יען היא מתקדשת ומתחברת אליו:

באחד מעיניך. אחד הוא לשון משובח (כמו אחד העם) וראשי ישראל נקראים עיני העדה והמשובח שבעיני העדה הי' משה ואז עבדתני בכל לבבך:

ענק מצורוניך. הוא כינוי ליהושע מדרגה למטה ממדריגת משה והוא הי' המשובח בענקים שבענקי צוואר היינו שאר הנביאים המכונים בשם צוואר כלומר גם בימי יהושע עבדתני בכל לבבך ובשכר זה מה יפו וגו':

י[עריכה]

מה יפו דודיך. בשכר שעבדת אותי בכל לבבך מה יפו יהי' דודיך כשיגיע עת דודים היינו בגאולה העתידה:

אחותי כלה. כשתתחבר אצלי ותקרא בשם אחותי:

מיין. פי' יותר מיין כי היין הוא כינוי לדבר טוב שיש לו גבול כמו יין כששותה יותר מגבולו משתכר כן היה גבול לשכלינו עד שבן עזאי הציץ ונפגע משא"כ בעת הגאולה לא יהי' גבול לשכלינו:

מכל בשמים. היינו שיהיו מעשיך הטובים נותנים ריח טוב יותר מכל מיני בשמים וכל כך יהי' הריח חזק עד שיריחו בו כל אפסי ארץ ויתגיירו ויטו שכם אחד לעבדו כדכתיב (צפניה ג) לעבדו שכם אחד ולזה אמר מה יפו ומה טובו בכפל כי טוב נאמר על מה שהוא טוב לעצמו ויפה נאמר על מה שהוא יפה לאחרים ונגד מה שההשגחה יהי' בגודל הערך עד בלי גבול אמר מה טובו שיהי' טוב לעצמו שיוכל להשיג בשכלו גדולות ונפלאות מה שלא הי' יכול להשיג מקודם ונגד ריח שמניך שיריחו בו כל אפסי ארץ אמר מה יפו:

יא[עריכה]

נופת וגו'. שעכשיו עיקר התורה הוא הנגלה והנסתר הוא מושג מעט אצל בני עלי' והנסתר נגד הנגלה הוא רק כטפה מן הים משא"כ לעתיד יהי' העיקר הנסתר והנגלה לטפה מן הים יחשב ולזה אמר. נופת היינו הנגלה. תטופנה מן השפתים וירדו רק טפין טפין. ודבש וחלב היינו הנסתר יהי' תחת לשונך:

שלמתיך כריח לבנון. פי' שהגופות יזדככו ויעלה ריחם כריח לבנון שהן הנשמות כי הלבנון הוא חדר המלוא של הנשמות כמבואר בזוהר ולעתיד הגופות יזדככו כמו הנשמות:

יב[עריכה]

גן נעול. שעכשיו הכנסת ישראל דומים לגן נעול שא"א ליהנות מפירותיהם כן עכשיו הישראל אף שיש להם כח הכנה לקבל מ"מ א"א להם להוציא פירותיהם כמו הגן שהוא נעול שאין עובדין ואין משקין אותו ואינו יכול להוציא פירותיו ואמר טעם לזה:

גל נעול. ופי' גל מלשון גולות עליות והוא המים הזוחלין כלומר שהמעיין חתום ואין זוחלין להשקות אבל לעתיד.

יג[עריכה]

שלחיך פרדס. שלחייך היינו אפי' אותן שאינן זכאין כ"כ שהן דומין לבית השלחין שצריכין להשקותן תדיר יהיה לעתיד פרדס רמונים וגו':

יד[עריכה]

נרד וכרכם וגו'. אותן שהן עתה מובחרין מאותן המכונים בשם שלחייך ומ"מ אינן רק בבחינת נרד וכרכם וגו' עם עצי לבונה שאין מעלה חשובה כ"כ יהי' לעתיד בבחינת מור ואהלות עם כל ראשי בשמים:

טו[עריכה]

מעין גני'. מוסב למעלה ליתן טעם על מה שיהי' כ"כ. ואמר מפני שהמעין גנים יהי' לעתיד באר מים חיים:

מן לבנון. אותו הבאר מים חיים והמעין גנים יזלו מימיו מן לבנון והוא המלוא של הנשמות כמבוא' בזוהר:

טז[עריכה]

[ג בקשת הכנ"י]

עורי צפון. כינוי למדת הדין:

תימן. הוא דרום והוא כינוי למדת הרחמים ומבקשין הכנס"י שיתהפך מדת הדין לרחמים:

הפיחי גני. היינו שיפוח בתוך הגן שהוא ישראל שיזלו בשמיו ועי"ז יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.