עריכת הדף "
צרור המור/דברים/לג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כד == '''ולאשר אמר ברוך מבנים אשר. ''' הנה סמך אשר לנפתלי אע"פ שהיה ראוי להיותו מוקדם. לפי שבנפתלי נאמר שבע רצון ובאשר נאמר יהי רצוי אחיו סמכן זה לזה. והטעם שבירך לאשר באחרונה. לפי שמרע"ה היה בעל הבית כאומרו איש האלהים וכתיב בכל ביתי נאמן הוא. ולכן בעל הבית יכול לשנות ולעשות חפצו ורצונו. וכמו שפירשתי באומרו קומה ה' למנוחתך ששינה ואמר כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו. ולוייך ירננו מיבעי ליה. אבל הוא שינה דבר זה. לפי שהיה בעל הבית. והזמין לשכינה דכתיב קומה ה' למנוחתך. וכן משה בזאת הפרשה הוציא דיורין ושינה ועשה חפצו ורצונו בבית. ואין מי יאמר לו מה תעשה. ולכן בירך ליהודה קודם ללוי. ולבנימין קודם יוסף. וליוסף קודם יששכר הבכור. ולגד קודם דן. ולאשר באחרונה. מה שלא עשה יעקב שלא רצה לשנות הסדר אלא בשינוי מועט מוכרח. כדי שלא להטיל קנאה בסעודה. לפי שידע כמה רע גרם בכתנת הפסים שהוסיף ליוסף. אבל מרע"ה הכל היה ברשותו לפי שהיה בעל הבית. וכל מה שעשה היה בנאמנות גמורה. ובטעם מספיק. כמו שכתבתי טעם בכל השינויים. ולכן באשר שבירכו באחרונה. רצה לפייס דעתו ולקרר רוחו. ונתן טעם למה ברכו באחרונה. לפי שהאושר בא באחרונה. וכן היה מנעולה של ארץ ישראל. שהטעם שברכו באחרונה לפי שהיה ברוך. ואמר ברוך מבנים אשר. וראוי היה שיהיה מאסף לכל המחנות. כמו דן שהיה מרובה באוכלוסין. וזהו ברוך מבנים אשר. כלומר אחר שהוא ברוך מבנים. ראוי שיהיה באחרונה לאסף את כל המחנות. וכן רמז ברוך מבנים אשר. שהיה ברוך מכל הבנים. שבכל השבטים לא נאמר ברוך אלא בו. להורות שהוא היה הברכה התחתונה שכל הברכות העליונות מריקות בה. כאלו כל ברכות השבטים תלויות בו. לפי שהכל הולך אחר החיתום ולכן יהי רצוי לכל אחיו. אחר שהוא שפל וענו. וכן יהי רצוי לשם מכל אחיו מצד שפלותו. להיות נמנה באחרונה. כאומרו אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא. ולכן בנחשון שהקריב ראשון לא נאמר בו נשיא: '''ואמר וטובל בשמן רגלו. ''' לרמוז שהיה טובל בשמן התורה רגלו. בסבת שהיתה ארצו שמנה בשמן. כמו שמצינו ביואב ששלח תקועה בשביל אשה חכמה והוא מארץ אשר. כמו שכתבתי בפ' ויחי. והרמז בזה שכמו שהיה מוכתר בשאר שלמיות של בנים ועושר ואהבה ואחוה. כן היה מוכתר בתורה. וזהו וטובל בשמן רגלו. וכן רמז וטובל בשמן רגלו דאע"פ שהיו באחיו גדולים ממנו במלכות ובכהונה. והיו משוחים כל גופן בשמן המשחה. והוא לא טבל אלא אצבעו ורגלו בשמן. היה הוא ברוך מבנים ורצוי לכל אחיו. ורצוי מכל אחיו אצל השם. וכן רמז וטובל בשמן רגלו. שהיה לו יסוד מוסד מכל אחיו. ורגלו עמדה במישור מכולם. לפי שהיה רצוי אחיו ודובר שלום לכל זרעו. ובשלום תלוי הכל. כאומרו עושה שלום ובורא רע. ובשלום תלויים כל השלימיות. עד שלסבה זו היה לו יתד תקוע במקום נאמן. ויקרא לו ה' שלום. עד שכל שאר השבטים היה להם מנעולים של בגד ושל עור. והוא היה נעול במנעלים של ברזל. וזהו ברזל ונחשת מנעליך. וכל זה להורות על קיומו ויסודו בכל הזמנים ולא בזמן אחד. וזהו וכימיך דבאיך: '''ואולי ''' יאמר ברוך מבנים אשר. לפי שהיו לו בנות נאות ויפות מכל שאר השבטים. וכמו שפירשתי באומרו באשרי כי אשרוני בנות. עד שאז"ל שהיו בנותיו נשואות לכהנים גדולים ולמלכים כאומרו הוא אבי ברזית. ולכן אמר יעקב מאשר שמנה לחמו. רמז לבנות דכתיב כי אם הלחם אשר הוא אוכל. וכן קראן לו ויאכל לחם. ולכן אמר בכאן ברוך מבנים אשר. אחר שבנותיו היו טובות והמלכים לוקחים מהם נשים א"כ הן טובות מהזכרים. וזהו ברוך מבנים אשר. ושם כתבתי שאמר באשר ברוך מה שלא אמר בכל השבטים. לפי שידוע שבבנות אין בהן ברכה. כאומרם יברכך בבנים. וישמרך בבנות שצריכין שמירה. ולכן אמרו אין אדם רוצה שתהיה נקבה בבניו לפי שאין בהן ברכה. ולכן אמר בכאן ברוך מבנים אשר. כלומר אע"פ שבבנות אין ברכה בהן. באשר לא תאמר כן כי הוא ברוך מבנים. לפי שבנותיו היו טובות מבנים. ואמר יהי רצוי אחיו. לפי שהיה מרצה לאחיו בבנותיו. ולזה אמר וטובל בשמן רגלו. לרמוז שאע"פ שלא היה מלך. היה טובל בשמן רגלו בטיבול מעט בסבת בנותיו. וכן אמרו במדרש ברוך מבנים אשר. על בנותיו של אשר שהזקנה כבתולה ובתולה אין לה דמים שנאמר ברזל ונחשת מנעליך ע"כ. לרמוז שהיו חזקות כראי מוצק בענין הזיבה. וזהו וכימיך דבאך. מתרגום זב דאיב. ונראה מזה ג"כ כי פסוק ברזל ונחשת הוא מברכתו של אשר. וכן אמרו ז"ל שהיה ארץ אשר מנעולה של א"י. ואולי אמר ברוך מבנים אשר להורות שהיה שקול ככל הבנים. לפי שהוא היה מאושר בשמו. וכל ישראל נקראו ג"כ מאושרים. דכתיב אשריך ישראל מי כמוך:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף