Editing צרור המור/בראשית/מט (section)

== יא ==

'''אוסרי לגפן עירה. ''' אם הוא על מעלת א"י אמר שהיתה מושכת יין כמעין ושיינותיה חזקים ובעלי טעם מבושם. ולזה אמר כבס ביין לבושו. וכנגד הטעם אמר חכלילי עינים מיין כמאמרם ז"ל כל חיך שטועמו אומר לי לי מהרבה טעמים שהיו ביין. שמא תאמר לנערים יפה לזקנים אינו יפה. ת"ל ולבן שנים אל תקרי לבן שנים אלא לבן שנים. ואתיא כההיא דא"ר יצחק טוב יין לזקנים יותר מחלב לנערים. שנאמר ולבן שנים מחלב ע"כ. ואם הוא על מעלת התורה יאמר כבס ביין לבושו על יינה של תורה. כאומרם ז"ל יין המשומר בענביו וכו'. וכן דרשוהו על דוד כבס ביין לבושו שהיה בעל צדקה בתורה. כמה דאת אמר צדק לבשתי וילבשני. ובדם ענבים סתה. זה מסוה שלו. מלמד שהיה שופט יפה. כמה דאת אמר כמעיל וצניף משפטי. וכה"א ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו:

'''אוסרי לגפן עירה. ''' רמז בזה הפסוק כל הענין שקרה לשלמה. והתיבות כפולות בפסוק. והאשה נמשלת לגפן כאומרו אשתך כגפן פוריה. ושלמה לעד ויהי לעת זקנת שלמה ונשיו הטו את לבבו וגומר. ונאמר שם קרוע אקרע את הממלכה מידיך. וזהו לא יסור שבט מיהודה על כל ישראל. עד כי יבא שילה בשגגה. וע"ז כי אז קרע את מלכות ישראל מעליו. מצד שנטה אחר האשה ואסר נפשו בידה. ובעבור זה מגפן ישוב לשורק. ומאריה ישוב לעירה ולבן אתון. ראה זה ברחבעם שהלך אחר עצת הנערים הנדמים לעיירים ולשורק. שלא נשאר לו אלא שבט אחד דומה לשורק מהגפן. וזה המחבר אמר שאם הוא שילה על מלך המשיח למה גלה סוד זה ליוסף החביב. ולא ידע ולא הבין שאין המטמון נראה אלא לבעליו ועתיד מלך המשיח לצאת מיהודה ולא מאחר: