צרור המור/בראשית/יד

צרור המור ‏ בראשית יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויהי בימי אמרפל מלך שנער. סמך זה לכאן להורות כי פרי הרשעים נפילה. ולפי שלמעלה סיפר איך אנשי סדום היו רעים וחטאים לה' מאד שהביא השם עליהם אנשים רעים כמותם להנקם מהם והם אמרפל וחביריו והוא היה נמרוד הרשע כמאמרם ז"ל. וכן סמך זה לכאן להורות לנו כי זאת המלחמה לא היתה אלא בסבת אברהם ומשנאתם אותו נתעוררו להלחם עם אנשי סדום. לפי שידעו שאברהם היה קרוב לשם וכן ידעו כי לוט בן אחיו היה שם. ואחר שילחמו עם סדום וחברותיה וישבו שביתם ולוט עמהם ידעו שיצא אברהם להצילו כמו שהיה וילחמו עמו. וזה תמצאהו מפורש בפרטי הפרשה בעז"ה:

ב

ואמר עשו מלחמה את ברע מלך סדום וגו'. להורות על רשעם ועל פחיתותם כי שמם יורה על רשעתם. ברע מלך סדום על שם שהיה רע. ברשע על שם שהיה רשע. שנאב שונא אב לאביו שבשמים ולאברהם שהיה אב המון גוים. שמאבר שם אבר לעוף. מלך בלע שהוא נבלע במעשיו. ולהורות על פחיתותם מצד חטאם אמר שהיו ה' מלכים והאחרים היו ארבע. ואמר שחברו אל עמק השידים הוא ים המלח. להורות גם כן על פחיתותם כי אחר שהיו במקום מסוכן כזה והמלחמה להם פנים ואחור והנס מקול פחד המלכים יפול אל הפחת שהיה עשוי בארות בארות חמר. ואחר שזה כן היה ראוי להם להתחזק ולשום נפשם בכפם ולא היה להם לנוס אחר שבין הכי ובין הכי היו בסכנה. ואמר שתים עשרה שנה וגומר להורות גם כן על פחיתותם. כי אם באו עליהם אלה המלכים פתע פתאום לא היה תימה אחר שלא היה להם זמן להשמר ולאסוף אנשי חיל. וכן אם לא היו עבדים להם בראשונה ניחא אבל אמר כי בי"ב שנה עבדו את כדרלעומר ובי"ג שנה מרדו. (ולא) [ואם] בא עליהם מיד ניחא. אבל אמר כי בראשונה באו ויכו את רפאים ואת הזוזים ואת האמים ואת החורי ובזה עבר זמן מה בנתים ואחר כך שבו ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמורי. ובתוך זה הזמן היה ראוי להם להשמר ולהחלץ. ואחר כך יצאו אל עמק השידים שהוא מקום מסוכן כמו שכתבנו ולא היה להם לנוס. ועוד שהיו ארבע מלכים את החמשה. ועוד כי עמק השידים היה בארות בארות חמר והיו בסכנה ועם כל זה וינוסו מלך סדום ועמורה ויפלו שמה. וכל זה בסבת פחיתותם ופחדתם וחטאם כאומרו פחדו בציון חטאים:

יא

ויקחו את כל רכוש סדום ויקחו את לוט ואת רכושו. בכאן נראה כי כל כוונתם היתה בעבור אברהם ולוט כי לא היה לו לומר אלא ויקחו את כל רכוש סדום ואת לוט ואת רכושו. לכן מה צריך לומר ויקחו את לוט פעם אחרת. ועוד מה צריך לומר בן אחי אברם כי ידוע היה. אבל מזה נראה כי סבת המלחמה לא היתה אלא בשביל אברם. לכן חזר לומר לקיחה אחרת בלוט. כי תכליתם היה זה. ולזה אמר בן אחי אברם בסבת היות אחי אברם. או שחשבו שהיה אברהם אחר שהיו דומים זה לזה ולכן אחר שלקחו אותו וילכו לדרכם כי כבר השיגו המבוקש. ויבא הפליט ואולי היה מהם כדי שיצא אברהם ויקחוהו. והוא שוכן באלוני ממרא עם בעלי בריתו ולא רצה ליקח מהם עזר כי אולי היו עובדי ע"ז ואין מעצור לה' להושיע בין רב למעט. וזה כענין שלש מאות איש המלקקים. אבל הם הלכו אתו מעצמם אחר שהם בעלי בריתו והם לא היו בכלל ילידי ביתו. ולכן לא סיפר שלקח מהם וז"ש וחלק האנשים אשר הלכו אתי מעצמם ענר אשכול וממרא. ולזה נתכוונו רז"ל באומרם שלא הוליך עמו אלא אליעזר שעולה שי"ח. להורות שהוא לא בטח ברוב חיל אלא בחסד ה' ולכן לא הוליך עמו אלא אליעזר לרמוז שבטח בחסד האל ולא בחיל ולא בכח. אבל ענר אשכול וממרא לפי שהיו בעלי בריתו הלכו אתו מעצמם עם אנשים רבים:

יד

ואמר וישמע אברם כי נשבה אחיו. להורות על מה שאמרתי כי אחר שאמר ויגד לאברם העברי ידוע הוא שידע כי נשבה אחיו ואם כן איך אמר וישמע אברם. אבל הרצון בו כמו כי שומע יוסף כלומר ממה שידע מזאת המלחמה הבין ורצה כי לא נשבה לוט אלא בשביל שהיה אחיו ומשנאתם אותו עשו זה. ולכן אמר וירק את חניכיו ילידי ביתו מחונכים במצות ומגודלים בנעוריהם עמו ולא רצה שילך עמו איש אחר. וזאת היא דעת רז"ל שאמרו כי אליעזר לבדו היה בגימטריא מספרו כך. והרי הכתוב אומר וקורא ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם. אבל הכוונה להם כי כולם היו מחונכים במצות וילידי ביתו כאליעזר ולא עבר זר בתוכם. ולכן אליעזר היה לבדו הולך עמהם כי אלקי אברהם היה בעזרם. וזהו הוא ועבדיו כי הוא עומד בין ההדסים. ולהורות כי סבת המלחמה היתה בשביל אברהם תמצא שאמר וישב את כל הרכוש וגם את לוט בן אחיו. כי לא היה לו לומר אלא וישב כל הרכוש ואת לוט אחיו. למה אמר וגם את לוט. אבל נראה כי לפי שהמלכים כוונתם היתה על לוט שמו אותו באמצע המערכה לשומרו. ולכן הוצרך אברהם להשיב את כל הרכוש בראשונה. ואח"כ אמר כי גם נכנס באמצע המערכה להציל את לוט אחיו. וכאן לא אמר בן אחיו אלא אחיו ממש לפי שהם היו סוברים שהיה אחיו. אח"כ אמר מלך סדום לקראתו. להורות על מה שאמרנו כי הוא נפל באחת הפחתים והיה ראוי למות שם כפי סכנת הבארות אלא שיצא לקראת אברהם ובזכותו כפי דעת רז"ל. ולזה אמר אחרי שובו מהכות את כדרלעומר כי ידוע הוא. אבל הרצון בו שזה היה פלא גמור שעמד מלך סדום בבור בעוד שהלך הפליט להגיד לאברהם ולקח חניכיו וילדיו ורדף אחריהם והכם. ואחר כל זה יצא מלך סדום לקראתו בזכות אברהם. וראוי היה שיאמר מיד אחר ויצא מלך סדום וגו' ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש. ולמה הפסיק בינתיים ומלכי צדק מלך שלם וגו' ויברכהו ויאמר ברוך אברם. ואולי הרמז בזה כי מלך סדום נתיירא לשאול שאלה זו כי היתה גדולה כי מן הדין הכל היה שלו אחר שקנאה במלחמה. וכשראה הכבוד שעשה לו מלכי צדק וראה נדבת לבו של אברהם שנתן למלכי צדק מעשר מכל. אז אמר נדיב הוא זה ולא ישיב פני ריקם. ולכן אמר מיד ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש וכו'. ואולי הטעם בזה גם כן לפי שמלך סדום יצא לקראת אברהם והוא היה משולל מכל והיה ראוי לו כשיצא לקראת אברהם שיוליך בידו מנחה ונסך לתת לו כדרך המלכים וכל שכן שעשה לו טובה גדולה והציל נפשו ונפש עמו וכשלא ראה בידו מאומה ומיד יצא מלכי צדק ומנחה בידו מלחם ויין. הפסיק הענין וכתב ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין. ואחר שקיבל מנחתו וברכו התחיל לסדר שאלתו ואמר תן לי הנפש. ואמר הוציא לחם ויין כי כן עושין ליגעי המלחמה להחזיקם ולסעדם. כמו שעושים להולכי המלחמה שמאכלם ראוי שיהיה לחם ויין בענין שיתחזקו. ולכן תמצא שכתוב בסוף פרשת כי תבא לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם ותבאו אל המקום הזה ויצא עוג מלך הבשן. להורות הנסים שהשם עשה עמם כי היה מזונם המן שהיה מאכל דק מאד וזה היה טוב למשרתים לפני המלך ואין יוצאים מהיכל המלך לשום דבר. אבל אי שצריך להלחם עם מלכים רבים ועצומים כמו סיחון ועוג אשר גובה ארזים גבהם היה ראוי שיאכלו מאכל חזק כמו לחם ויין שהם סועדים ומחזקים הלב. ואמר בכאן שהיה להפך כי לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם אלא המן מאכל דק מאד. ועם כל זה ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן ונכם שלא כמנהג העולם אלא בדרך פלא. ולכן אמר בכאן ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין לחזקם לפי שהם יגעים. ואולי נתיירא גם כן שיבאו עליו מלכים אחרים או קרובי המלכים למלחמה ולכן הוציא לחם ויין. ואולי הוציא לחם ויין להורות לו שהיה בשלום עמו ומבקש אהבתו ולא היה בלבו שנאה כלל כאומרם ז"ל על שהיו אלו מבניו. ולחם ויין הוא כמו שאלת שלום כמו שאמר על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. והלא לחם ומים היו לישראל אלא על שלא קדמו אותם לשלום. וכן בכאן אמר הוציא לחם ויין:

יט

ואמר ברוך אברם לאל עליון וברוך אל עליון וגו'. היודע דרך האמת באלו הפסוקים לא יקשה מה שאמר ברוך אברם בראשונה ואחר כך וברוך אל עליון. לפי שידוע שכשנראה דברים בלתי מסודרים יש להביט מי אמרם. כמו הענין בשלמה שדברי שלמה אף עפ"י שנראין במקומות מה בלתי מסודרים. אחר שאנו יודעים שכתוב בשלמה ויחכם מכל האדם כי ידוע מזה שלא נפל מכל דבריו ארצה. וכן בכאן דברי מלכי צדק יש לידע לכל מעיין בדבריו שהם דברים גדולים אחר שהוא היה גדול והיה שם בן נח. או יהיה מי שיהיה אחר שיש לו שלשה תוארים עליונים. האחד שנקרא מלכי צדק שנראה שהוא מלך הצדק והמשפט. והשני שנקרא מלך שלם. לרמוז שהוא שלם בכל השלמיות. והרצון שהיה שלם. בדעותיו ובמעשיו שהם שני חלקי האדם הנכללים בעיון ובמעשה והם שני חלקי המצות. וכנגד המעשה אמר מלכי צדק שפועל פעולותיו בפועל וזה כנגד ופועל צדק. וכנגד העיון אמר מלך שלם וזה כנגד הולך תמים. והשלישי שנקרא כהן לאל עליון שזה רמז שהיה יודע דעת עליון והיה בו רוח נבואיי. וא"כ. כל דבריו מן הראוי שיהיו צודקות. ולזה אמר ומלכי צדק מלך שלם והוא כהן לאל עליון וא"כ אין בהם נפתל ועקש. ולכן התחיל בברכתו ואמר שבח לאברהם שלוחם מלחמות ה' והרג שונאיו. ולזה אמר ברוך אברם לאל עליון לא אמר ברוך יהיה אברם אלא ברוך אברם. כלומר כבר הוא ברוך לאל עליון או מאל עליון. או ברוך היה אברם לאל עליון אחר שהוא קונה שמים וארץ. והוא סבב שהשם ברא עולמו בעבורו כאומרו אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ואמרו חכמינו ז"ל אל תיקרי בהבראם אלא באברהם כאומרו אמרתי עולם חסד יבנה וכתיב חסד לאברהם. ואם כן אשריו ואשרי חלקו שהכריע עצמו וכל העולם כולו בזכותו. ואם איש כזה לא היה ברוך ומבורך לא היה השם קונה שמים וארץ בעבורו. וזה שאמר אברהם קנין אחד. וזהו ברוך אברם לאל עליון וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך. וכן ברוך אל עליון שמסר אויביו בידיו כי אחר שהוא תכלית בריאת העולם ובעבורו נברא ראוי הוא שאל עליון ימסור הכל בידו והוא יהיה מלך על הכל. וכל שכן שראוי שימסור ויתן צריו ושונאיו בידיו. אחר שכל זאת המלחמה לא עשו אלה המלכים אלא בעבור אברהם:

כ

ויתן לו מעשר מכל. אחר שהיה כהן לאל עליון. או שרמז שבאלו הברכות השלימות בשלימות האמיתי וכאן בישרו שהיה מבורך בכל כאומרו וה' בירך את אברהם בכל. וזהו ויתן לו מעשר מכל. או שרמז מעשר מכל שעתיד הקב"ה להוסיף לו אות ה"א ויהיה שמו אברהם וזהו מעשר מכל. וכל עולה במספרו נ'. והמעשר מנ' הוא ה' אחד מי'. וזהו ויתן לו מעשר מכל. וכאן רמז לו שיהיה שלם בנ' שערי בינה כי שם מושב הה"א ראשונה של שם זה נראה דרך הפשט. ועל דרך הנעלם כאן רמוזות כל הברכות כולם בברכת מלכי צדק והיא מקשרת כל הברכות כולם בסוד עולם עליון ובסוד עולם תחתון בסוד מלכי צדק. ובברכתו כללם ברוך אברם לאל עליון כנגד עולם עליון. קונה שמים וארץ כנגד עולם תחתון. וזהו בא"י אשר קדשנו לנוכח ושלא לנוכח. ובפרט תפלת עמידה רמוזה כולה בברכותיו. ולכן הוצרך לומר ברוך אברם בראשונה. ואחר כך וברוך אל עליון. כי כן אנו אומרים בברכת מגן אברהם בא"י אנקי אברהם ואלקי יצחק ואלקי יעקב כנגד ברוך אברם לאל עליון. גומל חסדים טובים כנגד וברוך אל עליון. קונה הכל כנגד קונה שמים וארץ. והעד כי בליל שבת אנו אומרים אל עליון קונה ברחמיו שמים וארץ. ברוך מגן אברהם כנגד אשר מגן צריך בידיך. ובאומרו קונה שמים וארץ כלולים אתה גבור ואתה קדוש. וכנגד האמצעיות שהם שאלת צרכים כמו שובר אויבים וכיוצא בה אמר אשר מגן צריך בידיך. וכנגד שלשה אחרונות אמר ויתן לו מעשר מכל כנגד רצה ומודים ושים שלום. כי בשוב העבודה ישובו המעשרות. והמעשר הוא כנגד הנפש. וזהו על נשמותינו הפקודות לך. מכל כנגד שים שלום כי בשלום כלולים כל הדברים. וזהו עושה שלום ובורא את הכל. וזהו ויתן לו מעשר מכל:

כא

ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש. הנה מלך סדום אע"פ שהיה רשע דיבר בחכמה גדולה ואמר איני שואל ממך ממון אלא נפשות. כי זה אומנותך לקנות נפשות דכתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן. ולכן תן לי הנפש והרכוש קח לך. ואז א"ל אברם הרימותי ידי אל ה' אל עליון. כלומר זה אומנותי לקנות נפשות. וכשאני הרימותי ידי והניעותי ידי ועצמי לדבקה בו. לא היה בשביל ממון כי אני עזבתי את ביתי ונטשתי את נחלתי וארצי ומולדתי בשביל כבודו. וזהו הרימותי ידי. ולא אמר אני מרים ידי אלא הרימותי ידי בתחלה בשביל אל עליון ולא בשביל ממון וחמדה. ולכן אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך. ובלא זה היה גנאי לאיש כמוני לקבל ממך מתנה כי היום או למחר תאמר אני העשרתי את אברם. בלעדי אשר אכלו הנערים וחלק האנשים כי זה אינו שלי כי כבר הם זכו בחלקם. ורמז גם כן באומרו הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ. שלמד זה מדברי מלכי צדק שאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. באופן שרמז מלכי צדק בדבריו שהיה ראוי לעבוד את ה' בשביל שני דברים. האחד ראוי לעובדו מצד מעלתו וגדולתו בלי שום סבה אחרת. וזהו שרמז באומרו אל עליון מצד גדולתו. והשני שראוי לעובדו מצד הטובות והחסדים שעשה עמנו בבריאת שמים וארץ שהכל ברא לכבוד האדם והיה הכל מסודר לפניו כשלחן ערוך דכתיב תוצא הארץ וכן ישרצו המים. ואחר זה סדר הנרות לשלחן דכתיב יהי מאורות. והכל בשביל האדם. וזהו קונה שמים וארץ. וזהו הוא תהלתך והוא אלהיך מצד עצמו שיש לו היכולת. ומצד שני אשר עשה אתך את הגדולות ואת הנוראות. ולזה אמר אברהם הרימותי ידי אל ה' אל עליון אשר אני מחויב אליו מצד מעלתו וגדולתו. וכן אני מחוייב אליו מצד הטובות שעשה עמי. וזהו קונה שמים ובארץ:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.