Difference between revisions of "ציוני מהר"ן/תמורה/ג"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(No difference)

Latest revision as of 20:44, 26 March 2020

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ציוני מהר"ן TriangleArrow-Left.svg תמורה TriangleArrow-Left.svg ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם והשגות הראב"ד


נושאי כלים



מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר



דפים מקושרים

א[edit]

תמורת הבכור והמעשר אינם קרבים לעולם שנאמר בבכור לה' הוא מפי השמועה למדו הוא קרב ואין תמורתו קריבה. וכתב הכ"מ משנה בפ"ג דתמורה דף כ"א. ועי' בלח"מ שכתב במסכת תמורה דף כ"א מפיק לה בגמרא מקודש הם ורבינו דמפיק ליה מהאי קרא אולי היה בגירסתו כן ע"כ, ודבריו תמוהין דלהדיא מבואר בתמורה דף ה' ע"ב דאביי ורבא ילפי להו מדכתיב לה' הוא וכ"ה ג"כ בתו"כ ס' בחוקותי פרשתא ח' ברייתא ט' אם שור אם שה לה' הוא הוא קרב ואין תמורתו קרבה:

ב[edit]

תמורת הבכור לכהנים ותמורת המעשר לבעלים וכשם שאין פודין בכור ומעשר שנפל בהם מום כמ"ש בהל' איסורי המזבח כך אין פודים תמורתן. וכתב הכ"מ תמורת הבכור כו' עד כך אין פודין תמורתן, משנה בפ"ג דתמורה דף כ"א. וכונתו למאי דאיתא שם במשנה ויש להם פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור והמעשר, אבל באמת לא זהו מקור דברי רבינו בהלכה זו, ודין זה שכתב רבינו הוא בעיא דאיפשיטא בזבחים דף ע"ה ע"ב, דבעי שם רמב"ח בכור אינו נפדה תמורתו מהו בכור אינו נשקל בליטרא תמורתו מהו אמר רבא תניא בכור ומעשר משהוממו עושין תמורה ותמורתן כיוצא בהן ומכאן הוא מקור דברי רבינו והמשנה דתמורה שם דקתני חוץ מן הבכור ומעשר ע"כ דלא קאי אלא אבכור ומעשר עצמן ולא אתמורתן כמש"כ התוס' שם בזבחים ד"ה בכור וז"ל, והא דתנן בתמורה בפ' אלו קדשים דף כ"א, כל הקדשים יש להם פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור והמעשר לאו אתמורתן קאי ע"ש:

ד[edit]

המקדיש בעלת מום כו' ונפדית והמיר בה אחר שנפדית כו'. עי' בלח"מ ודבריו תמוהין מאוד שהרי דברי רבינו הם גמ' ערוכה בבכורות דף ט"ו ע"ב תניא כוותיה דר"ש קדשים שקדם מום קבוע להקדשן כו' אבל קדם הקדשן את מומן או מום עובר להקדשן ולאחר מכאן נולד מום קבוע וכו' ובין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן עושין תמורה. ושם בדף ט"ז ע"א, אר"נ א"ר בר אבוה ותמורתו לאחר פדיונו מתה מ"ט היכי ליעבד לקרבוה מכח קדושה דחויה קאתיא, ליפרקה לא אלימא למיתפס פדיונה הלכך מתה ע"כ. והרי כל דברי רבינו מבוארין בגמ' וקו' הלח"מ הקשו התוס' שם וז"ל. וא"ת מ"ש מולדות דאיעבור ואיתילוד לאחר פדיונן דחשבינן לעיל ולד צבי ואיל. וי"ל דולדות אין בהם קדושה אלא מכח אמן וכיון שניפדית פקעה קדושתו לגמרי כו' אבל תמורה כיון דגלי קרא שחלה על בע"מ קבוע חלה ה"ה לאחר פדיונה ע"ש. ולפ"מ שדקדקו התוס' מלשון רש"י שם דמ"מ חלוק דין תמורה דלפני פדיונה מלאחר פדיונה לענין קרבה דתמורה דלפני פדיונה קרבה ג"כ, א"כ י"ל דגם דברי רש"י בחולין שהביא הלח"מ שכתב דעושין תמורה קודם פדיונן כוונתו לענין קרבה דלאחר פדיונה אינה קרבה, אבל שלא יהא נתפס בתמורה זה לא יאמר אדם מעולם דהוא גמ' ערוכה. וביותר יש להתפלא על הלח"מ שהרי הוא עצמו הביא הגמרא דאמרינן דוולדן אסור היינו דאיעבר לפני פדיונן והוא בריש ע"ב שם. ואיך לא זכר ששם באותו עמוד עצמו איתא לענין תמורה להיפך וצ"ע. עכ"פ דברי רבינו מבוארין:


מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.