עריכת הדף "
פרי חדש/עבודה זרה/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''ספק ע"ז אסור ספק ספיקה מותר וכו'.''' קשה טובא בדברי הרב דבגמרא משמע דלרב לא שאני ליה בין עבודה זרה לשאר איסורין ודין כוסות של ע"ז ודין רמוני בדן שוין הן והרב פסק כאן גבי ע"ז להתיר בספק ספיקה ואילו בפרק ט"ז מהלכות מאכלות אסורות גבי רמוני בדן החמיר והצריך ג' תערובות. והכ"מ כתב שאפשר שהיה לו גירסא אחרת בברייתא וטעמא שהחמירו ברמוני בדן להצריכן ג' תערובות מפני שהוא דבר שאפשר שיש לו מתירין אם (יתפרדו) [יתפררו] הרמונים וליתא שאף בדבר שיש לו מתירין מתיר הרב היכא דאיכא ס"ס וכמ"ש המ"מ בפ"א מהלכות יו"ט עיי"ש ותו דמאי דפרכינן בש"ס שמואל דאמר כמאן אי כר' יהודה אפילו בשאר איסורי אסור לימא דעד כאן לא קאמר ר"י אלא ברמוני בדן שיש לו מתירין אבל בעלמא קשרי היכא דאיכא ס"ס. והש"ך תירץ בשם מהר"ר מרדכי ז"ל דבע"ז סגי בב' תערובות משום דהוי היתר הנאה לחוד משא"כ ברמוני בדן דהוי היתר אכילה להכי בעינן ג' תערובות וגם זה אינו מחוור דא"כ מאי פרכינן דאי כר"י אפילו בשאר איסורין אסור דילמא כר"י היא ועד כאן לא קאמר ר"י אלא בהיתר אכילה אבל להיתר הנאה דומיא דע"ז שרי ותו דמי הזקיקו להרב לחלק בין היתר אכילה להיתר הנאה כיון דמפשט הברייתות לא משמע הכי. ולכן נ"ל שסבור הרב ז"ל דנהי דבעכו"ם קשרינן בודאי בס"ס חדא דהכי מוכחא פשטא דברייתא דקתני ספק עבודה זרה אסורה ספק ספיקה מותרת אלמא דבס"ס לחודיה שריא ותו דהכי מוכח ההיא דפירשו ארבעים למקום אחד דשרינן להו משום ס"ס ותו דכיון דבנפלה אחד מהן לים תלינן לקולא דהך דנפל היינו דאיסורא כ"ש דאיכא למשרי ע"י ס"ס דהא אמרינן בפרק אלו עוברין אימור דאמרינן שאני אומר בדרבנן בדאורייתא מי אמרינן שאני אומר ואיסורא דאורייתא קשרינן ע"י ספק ספיקא אלמא ס"ס עדיף משאני אומר וכיון דהכא שרינן בשאני אומר כ"ש על ידי ס"ס ודלא כהראב"ד בהשגות ומ"מ כיון דלא אשכחינן לרב דקשרי ס"ס אלא בע"ז וברמוני בדן לא קמיירי אלא בפלוגתא דר' יהודה ור' שמעון גבי רמוני בדן הדרינן לכללין ר"ש ור"י הלכה כר"י ואית לן למפסק כר"י דקאמר נפל אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא אסורין ואף על גב דבגמרא מוכח דלר"י אפילו ס"ס עד סוף העולם אסור לאו מילתא היא דהיינו דוקא לשמואל דחקינן נפשין ומפרשינן לה בכה"ג דר"י אוסר אפילו בכמה ספיקות כדי לאוקומי שמואל אליביה דר"י אבל לרב ברייתא כפשטא ליזיל כר"י ולא קאסר אלא (בג') [בב'] תערובות אבל (בב') [בג'] שפיר דמי ולר"ש אפילו בב' תערובות שפיר דמי: '''ומ"ש ''' ופסק כר' יהודה דבעינן ג' תערובות וזה נ"ל ברור לדעת הרב ז"ל ואולי הטעם משום דהוי היתר אכילה מחמרינן ביה טפי כדברי הש"ך ודוק: (ועיין מ"ש בפריי פר"ח ביו"ד סי' ק"י ס"ק ל"ח עיי"ש): '''טבעת של ע"ז שנתערבה בכמה טבעות וכו'.''' קשה טובא על הרב ז"ל דהכא פסק כרב ובפ"ו מהל' פסולי המוקדשין פסק דלא כר' אליעזר ובש"ס איתא דרב כר"א. ומ"ש הכ"מ דאע"ג דסתם מתניתין דקתני אחת ברבוא ימותו כולן פליג אר"א בדין התערובות מכל מקום כיון דס"ל להנך אמוראי כותיה נקטינן כותיה לא דק שהרי הרב פסקה לההיא סתם מתניתין דקתני אחד ברבוא ימותו כולן בריש פ"ו מהלכות פסולי המוקדשין וא"כ תיקשי ליה דאמאי נימא דמית איסורא מית דומיא דהכא ואפשר שסבור הרב ז"ל דאם איתא דרב מוקים לסתם מתניתין לבר מהלכתא הו"ל לפרש הש"ס בדוכתיה ורב הו"ל למימר הלכה כר"א אלא (ל)רב נחמן לשיטתיה דרבא השיב לו ולא הוי אלא דחייה בעלמא דרב מצי סבר כר"א אבל לקושטא דמילתא לית לן למיפסק כרבי אליעזר חדא דהוי יחידאה ותו דשמותי הוא ותו דלית לן למדחייה לסתם מתניתין דימותו כולם לבר מהלכתא דהא קי"ל הלכה כסתם משנה אלא על כרחך למימר דשאני לגבוה דמאיס והילכך לא תלינן ביה לקולא דאיסורא מית אי נמי י"ל כמ"ש בספר ברכת הזבח דה"ק דאע"ג דלא קי"ל כרבי אליעזר לגבי גבוה מכל מקום נקטינן מיהא כסברתיה לגבי ע"ז: '''ובמה ''' שסבור הרב במאי דאמרינן בש"ס דלא התיר ר' אליעזר אלא שנים שנים (ר"א) [ר"ל] כשהקריב כבר שנים מאי דקשה עליו מסוגיא דזבחים ומה שיש להליץ בעדו מצאתיו בס' לח"מ. ועדיין נשאר לי דקדוק אחד דלפי פירוש הרב לא הו"ל למימר שנים שנים דהא בתרי מנייהו שנקרבו יחד הותרו כולן וניחא לי דבמתניתין קתני ר"א אומר אם קרב ראש אחד מהן יקרבו כל הראשין כרעים של אחד מהן יקרבו כל הכרעים וא"כ הא דאמרינן דלא התיר רבי אליעזר אלא שנים שנים ר"ל שני ראשים וב' כרעים ודוק: '''וגם ''' על מה שדקדק הכ"מ למה בפט"ו מהל' תרומות [התיר] בנפלה אחת ולא הצריך שיפלו שתיים כמו בטבעת הנה המדקדק בלשון הרב לשם יראה שחילק בין חבית לתאנה לפי שהחבית נפילתה ניכרת ותאנה אין נפילתה ניכרת ועל כן כתב שתאנה שנפלה לק' ונפלה אחת מהם לים הגדול שצריך להפריש אחת כלומר כדי שיהיו ב' דבהכי אף בתאנה נפילתה ניכרת וטבעות הוו דומיא דתאנה דלא מינכרה נפילתן ולהכי בעי שנים וכדאיתא בש"ס וא"כ אריכות הכ"מ בזה ללא צורך: וגם מ"ש לשם הכ"מ והר"י קורקוס אין דבריהם נכונים וכבר השיג עליהם בספר ברכת הזבח עיי"ש:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף