עריכת הדף "
פרי חדש/יסודי התורה/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''ויגזור גזרה על ישראל לבטל דתם.''' דקדק הרב בלשונו דדוקא כשהגזרה היא לעבור על דת אבל אם הגזירה שגזר על ישראל אינה להעביר על דת אלא להנאתם יעברו ואל יהרגו והכי איתא בירושלמי פ"ד דשביעית לענין חרישה בשביעית דכיון שאין כוונת המלך להעבירם על דת לחרוש בשביעית אלא מפני הקרקע שלא ישאר בור ולענין גביית ארנונא שפיר דמי לחרוש בשביעית בהגהות אשרי בריש פ"ק דכתובות הניח ספק זה בצ"ע עיי"ש: '''ואיכא ''' לספוקי בשעת השמד אי אתי גוי וקאמר לישראל קטול אספסתא בשבתא ושדו לחיותא ואי לא קטילנא לך כיון דלא מיכוון אלא להנאת עצמו אי מיחייב למימסר נפשיה או לא ומדברי רש"י ס"פ בן סורר שכתב גבי ההיא דקטול אספסתא בשבתא ושדי לנהרא כתב הרב דלהעבירו מתכוין ואי פרהסיא הוא או שעת השמד ליקטיליה ולא ליקטול אספסתא מוכח להדיא דפרהסיא ושעת השמד שוין ובתרווייהו להנאת עצמו שרי וכן נראה מקיצור פסקי הרא"ש ומדברי הטור וכן נראה להדיא מדברי הרז"ה. אבל מדקדוק דברי רבינו שכתב וכל הדברים האלו שלא בשעת הגזרה אבל וכו' נראה דבשעת הגזרה אף שמכוין הגוי להנאת עצמו יהרג ואל יעבור וכן נראה מדקדוק לשון הרמב"ן בס' הזכות וכן נראה מלשון השו"ע ביו"ד ולא מצאתי בש"ס הכרע לדין זה ומ"מ מסתברא כסברא קמייתא. ומיהו מ"ש המרדכי דפרהסיא אף להנאת עצמן יהרג ואל יעבור היא תמוה דהא אמאי דקשיא לן דאסתר פרהסיא הויא ואמאי לא מסרה נפשה משני רבא דהנאת עצמן שאני אלמא דלא אסיר פרהסיא אלא דוקא במכוין להעביר על דת ושמא סבור ז"ל דרבא סמיך אפירוקא דאביי דאסתר קרקע עולם היתה הא אי עביד מעשה אף להנאת עצמן כיון דהוי פרהסיא יהרג ואל יעבור. ועדיין צ"ע דהא אמרינן בגמרא דאי לא תימא הכי דימונקי היכי יהבינן להו משמע דאף במקום עשה יהבינן להו כיון דהוי הנאת עצמן. ולכן היותר נכון דג' חילוקים יש בדבר דהיכא דמיכוין בהדיא להנאת עצמן שרי אף בפרהסיא ואי מכוין להעביר על דת אפילו בצינעא יהרג ואל יעבור ואי קאמר סתם קטול אספסתא אז יש לחלק בין צינעא לפרהסיא. וקשה לי דא"כ דמיירי רבא בצינעא אמאי קאמר רבא ברישא קטול אספסתא ושדי לחיותא והלא אפילו בקטול אספסתא לחודיה כיון דהוי בצינעא יעבור ואל יהרג והיא קושיא גדולה. ולענין דינא לא קי"ל כותיה דהמרדכי שכל הפוסקים חלוקים עליו ואף דקאמר בסתם קטול אספסתא יעבור ואל יהרג אם לא שמכוין להעביר על דת להדיא ופרהסיא דאז יהרג ואל יעבור ודוק: '''מ"ש ''' הנמוק"י דישראל הבא על הכותית בכלל עריות חמורות הן פשוט הוא ונ"ל ראיה לזה ממאי דאיתא בסוף פ"ק דקידושין דרבי צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא הוה שגרא תנורא סליק ויתיב בגויה ותו מייתי התם עובדא דרב כהנא תבעתיה מטרוניתא סליק וקנפיל מאיגרא לארעא והא הכא להנאת עצמן קמכווני ואפ"ה מסרו נפשייהו אלא ודאי דבכלל גילוי עריות הם ומיהו לשיטת התוספות והרא"ש שאם רצה להחמיר על עצמו רשאי מצינן למימר דרבי צדוק ורב כהנא משום חסידות עשו כן למסור עצמם: '''מ"ש ''' הר"ן והנמוק"י דכשגזרו לבטל מצות עשה יעבור ואל יהרג הכי מסתברא דבשב ואל תעשה ליכא חילול השם וכדמשני אביי דאסתר קרקע עולם היתה ולא קעבד מעשה ומשו"ה לא מסרה נפשה ורבא לא פליג עליה בהא. ומה שהקשה הכ"מ על זה מר' חנינא בן תרדיון שמסר נפשו כדי לעסוק בתורה לא קשה דתלמוד תורה דרבים שאני וכן ר' יהודה בן בבא מסר עצמו כדי לסמוך זקנים כדי שלא תפסק הסמיכה ומצוה דרבים שאני. ומ"מ הראיה שהביא מן המדרש מה לך יוצא ליסקל על שנטלתי לולב היא ראיה נכונה לשיטת הסוברים דלא מצי למימסר נפשיה למיתה במידת חסידות ושוב מצאתיו בויקרא רבה ריש פ' ל"ב ונראה דההיא מיירי בשעת השמד וכן פירש הרב יפה תואר לשם יעו"ש. ויש לדקדק חנניה מישאל ועזריה למה מסרו עצמן למיתה ובשלמא לשיטת קצת מפרשים שהיה עבודה זרה ניחא אבל לשיטת ר"ת שכתבו התוספות משמו בפרק אלו נערות דלא הוה ע"ז אלא אנדרטי של מלכים וגם אם נאמר שמי שאינו מחוייב בדבר הרי זה מתחייב בנפשו א"כ קשה איך מסרו עצמן למיתה וי"ל דלגדולי הדור כמותם דאיכא קידוש השם טובא לכו"ע שרי למימסר נפשייהו ותדע דהא לכו"ע היו יכולין לברוח כדאיתא במדרש חזית שאמר להו יחזקאל חבי כמעט רגע עד יעבור זעם והם השיבו דבעו דיהון אמרין צלמא כל אומייא סגדין ליה לבר מישראל וכמ"ש התוספות בשם ר"י בפרק ד' דפסחים דף נ"ג והם לא ברחו ומסרו עצמן על קידוש השם ופשיטא דמי שיכול לברוח ואינו בורח דלכו"ע הוי מתחייב בנפשו אלא דהני שאני וכדכתיבנא אבל מה שדחה ההיא דאלישע דכבר קיים באותו היום מצות תפילין אינו כלום דמצות תפילין כל היום:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף