פרי הארץ/פרשת בראשית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(פרשת בראשית המרה)
 
(מעביר לדף התולדות, מה שנשאר כאן כן רלוונטי לפרשת בראשית)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
בראשית שנת תקל"ח נאלץ הדב ד' ישדאל פאליצקער לעזוב את ארה"ק ללכת לחו"ל, כי תם הכסף אשר הביאו אתם לרגלי ההוצאות הרבות, שהוציאו על המשפחות שבאו עמהם, ונוסף לזה הוטל עליהם מם לגלגולת, עד כי לא נשאר לוט נ□ ללחם לפי הטף, ולמען חלץ מהם את בני עדתם ממצבם הנורא סד ראשונה לקושטא ויציע את מצבם לפני השרים הגדולים ראשי עדת הספרדיים, והמה קבלוהו בספ"י ונתנו לו סכום הגון לשלם את נושיהם ולמען להחיות את נפשם. משם נסע למדינת רוסיא ועסק בתיקון ה"מעמדות הוא עם "הרב" מלאדי, ועם הדה"ק ד' ישכר בער מגיד יק' ליבאוויטש, ובדעתו הי' לחזור לאה"ק, אבל בהיותו בדרך מסעו בא לעיר פאסטוב להשתטח על קבר איש אלקים הרד"א מלאך זצ"ל, וכאשד הלך משם ובא העידה שלח אחד הח"ק ואמר להם שהד"א המלאך בקש ממנו שישאר שם להיות שכן אצלו, ונתבקש שם לישיבה של מעלה, והח"ק קיימו דבריו ונקבר אצל המלאך זלה"ה.
בראשית
 
הרה"ק מוהדמ"ט ז"ל שלח שליח מיוחד מדי שנה בשנה לדוסיא, פולין, וואלין, ומסד ביד השליח מכתבי "קבלה" על הסכומים שקבלו בשנה העברה בדב תודות וברבות, גם מכתבי מוסד וחדדכה, הודה להם דדכי החסידות עפ"י שיטת הבעש"ט והמגיד הגדול זללה"ח.
 
והחסידים אנ"ש שבחו"ל שלחו מכתביהם ע"י אותו השליח להרה"ק מוהדמ"ט בשאלותיהם, מהם ששאלו שאלות בחסידות ועבודת ה' ומהם בשאלות על אודות בני חייא ומזונא. והדה"ק השיב להם ע"י השליח היוצא לחו"ל בשנה הבאה.
 
לאחד שהפציר בו לבדבו בברכת פרי הבטן השיב בדבדים האלה : "אבל על עיקד בקשתו עבור בנים... בושת פנים כסתני התחת אלקים אני, היו הי' דבד ה' ביד הבעש"ט ויגזור אומד ויקם, אחד הי' ומהקדמונים לא קם כמוהו ואחריו על עפד מי יקום, הגם שכמה גדולי צדיקים בדורנו פה להם וידבדו את אשד יבטחו לא כן אנכי עמדי... ואס אף גם זאת אמת שאין שום אפשרות עוה"ב בלא בנים בודאי יהי- לך בנים..." (מכתב ז').
 
לאחד שהי' מתאונן על ביטול העסק שנתפדנם ממנו, יאמר: "והסיבה אין היא העיקד אלא המעשה... ואם אי אפשד לעסוק בסבה זו, שטה מעלי' ועבוד ואחת לך אחת הסיבות האחדות' ולפי דעתי ועצתי אפי- אם תתבטל גזדת המלכות ויהיו דשאין בעסק סבת המחיה, ידחיקו אותה מה דאפשר להדחיקה כי מאחר שהקטרוג עלי' אין הברכה שודה בה, וכמה וכמה קהלות וכל מדינת פאדאליע אשד בימי בהיתה מניעת פרנסה זו מאתם אשר כל חייהם הי' תלוים בה, בחיי הרב בעש"ט ובחיי מודי הרב נשמתם בגנזי מדומים, ותהי בעינינו כמצחק כי מה איכפת לך בהשתנות הסיבה, וכן הי' שנתרומם קרנם למעלה יותד בהסבתם לסיבות אחדות ומו"ט וכל מעשה ידם ברכת ה' ותמלא אדצם כסף אשד מתחלה היתה המדינה דלה ועני' בהיות מבת הפדנסה מצוי', ואח"כ בהמנע הסיבה נתבדכו ממקור הברכות כללא דמלתא הוא— האמונה."" (מכתב ו').
 
אמנם בראותו, כי למרות התאמצותו ויגיעתו לנהל את מפלגתו מרחוק ע"י
המכתבים, לא יעצור כתו לחזק את האחדות והסתדרות, כי רבים מאנ"ש החלו לשוטט לבקש תודה מפי צדיקים שבחו"ל, אז כתב לאנ"ש כי לא ילבו לרעות בשדות אחדים אצל צדיקי פולין בדרכים חדשים, כי אם יקבלו עליהם את הרב הגאון הקדוש מוהרש"ז מלאדי, ואנ"ש שמעו לעצתו ונקבצו כולם תחת דגל "הרב" לבקש תודה מפיו ולהסתופף בצלו.
 
ג.
מהכתבים והמכתבים, ששלח לאנ"ש להורות להם דרכי החסידות (שנדפסו ב"ליקוטי אמו־ים" ו"אגרת הקורש" ו"בתבת הארץ" ובמאסף "ירושלים" ח"ב וח"ג), משתקפת שיטת החסידות בכלל ושיטתו בפרט, שהיא האבן הראשונה והיסוד שעליהם בנה ,,הדב בעל "התניא" את שיטתו ,,חסידות חב"ד".
במכתב ד' מבאר את שיטתו בבטול ה"יש", שעי"ז יבא לידי "דבקות" בשורשו, בדברים אלה: "היות ידוע דבר ה' ע"י נביאו (ישעי' מ"ג, ז') כל הנקדא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, שהוא מלא בל הארץ כבודו, ובכל הגשמיות יש רוחניות, חיות רוחבי שהוא פסוק (נחמי' ט', ו') ואתה מחיה את כולם, והוא גלות השכיבה הקדושה המסתתרת בכל הרבדים יגעים, והיות ידוע שהגוף הוא גשם כלה, ולא נקרא אדם אלא מנפש, והגוף הוא בשר אדם, כמאמר (שמות ל', ל"ב) על בשר אחם בו, והנפש היא תחיות שבגוף והיא יש לה התקשרות עם הרוחניות מעולם לעולם עד מקום מחצב הגשמות ולמעלה למעלה עד אין סוף ב"ה... וזהו הנקרא הקמת שכינתא מעפרא שהוא להפשיט מכל אופני גשמיות שהיא עפר ולהעלותם עד מקום הרצון, וכמו כן בלכתו לעשות משא ומתן או שאר עגיבים שבהם גשמיות בודאי והם עניני שכינה הקדושה המסתתרת בהם."".
 
במכתב י"ד כותב הרש"ז הכהן, כדברים האלה על הרה"ק מוהרמ"מ ז"ל! "מגלה רזי ן ומסתורין בכל שבת ושבת, ילאה הפת לדבר והלב לחשוב גם באין מבין כי הדברים עתיקים, ומדבד על העצים והדומם, צומח, חי, מדבר ומראה פנים לכל דבר ומפשיטן הפשט גמור עד לעילא לעילא מכל אתוון ונקודין עד א"ם ב"ה כו'".
 
במכתב ט', יבאר הרה"ק מוהרמ"ט ז"ל אופן התפשט להפשיט מכל דבר הלבושין הגשמיים ולהעלות הניצוץ הקדוש עד לשורשו, בדברים האלה!
"ועל ידי המדות מתנהג הבל והן הנה חיות של כל דבר ואין מציאות בעולם חוץ מהד מדות שהן חג"ת נהי"ם, אהבה מ"חסד", ויראה מ"גבורה", ורחמים מ"תפארת", ובהתעבות ובהתגלות הג' מדות יותר נקראות גצחון "נצח", והודיות "הוד", והתקשרות "יסוד" וגו, כידוע, וזהו בכל דרכיך דעהו ומאמרם (סוטה י"ד) הדבק במדותיו, שיתן האדם אל לבו כל פועל ותנועה ראי' ושמיעה, מחשבה ודבור דאתי לידי', מאיזו מדה ש תהי', יתבונן עכ"פ הלא ד' זו, שהרי בלעדו אי אפשר וידבק באותה מדה אליו ית"ש, ררך משל כשתבא לו איזה אהבה, שלא לאהוב אותו החומר, כי אס להבין שחיות הפנימיות אהב אותו החומר ומציידו ע"ד אהבה לכן ידבק עצמו באהבתו אל החיות הפנימי שבתוכו שהוא אליו ית"ש המחי' את הכל' ואם אמנם הוא ית' אין סוף כי גבוה מעל גבוה שומר אבל אנחנו משיגים תחלה רק המדות.""
במכתב י"ח מבאר' כי שרשי המצוות שבתורה הוא שעל ידיהם באים לדבקות בהשי"ת וז"ל* "והנה אמרו רז"ל (נדרים כ"ב) אלמלי זכו ישראל לא ניתן להם כי אם ספר התורה וספר יהושע בר' שהרי אדה"ר יציר כפיו של הקב"ה הי' די לו במצות לדבקה בו ית"ש, וכן אאע"ה במדד. אחת שהיא אהבה קיים כל התורה כולה... שכל מצות שבתורה והסייגים הם צירופי מדות ועצות לדבקות הבוית"ש.."
 
ולהיות שיסוד ושורש העבודה בתורה ומצות הוא הדבקות ע"כ הי' מזהיר ומקפיד על התסידות־הדייקנית (שייגפדומקיים) המדקדקים ב"מלאכת עבודה" לעשות דק המלאכה של העבודה בדיוק, בתנועות ובקולות וניגונים' ולא על המחשבה שבמוח ועל דבש הלב לדבק ביוצרם בדחילו ורוזימו' ואמד: "אל ירבה בדקדוקים יתירים בכל דבר שעושה... וישקול המעשה במאזני השכל אם יבוטל מחמת החומדא ההוא הדביקות בינו ובין קונו יותר טוב שלא להחמיר מאוד... במה דברים אמודים בחומרות שאדם מחמיר לעצמו בדברים שאין להם יסוד ושורש בשו"ע, אבל בחומרות המפורשות בשו"ע צריכים להחמיר אף שיבטל לפי שכלו מהדבקות כי בודאי זה טעות, כי התורה בכללה בכל פרטי' ודקדוקי' מרעיא מהימנא עד השו"ע לא נתנו לגו רק כדי להיות דבקים בשמו הגדול כו'"." (ליקוטי אמרים מדף כ"ו והלאה).
 
במכתב ד', מזהיר להיות סבלנים, ולהשתמש במדת סבלנות גם עם רשעים\ובםו"ט ליקוטי אמרים מובא שהי' אומר, שגם הרשע גמוד יש לו שעה שמתוך התוהו ובוהו שבנפשו פנימה יוכל להגיע קרוב אל רצון הבוית"ש...
ד.
לעומת העת החדשה שהחלה זח להראות ניצני ההשכלה והתקדמות גם בקרב אחב"י בפולין, גאליציא ודוסיא' ערך מכתבים לאנ"ש באזהרות להתדחק מחוקות העמים ונימוסיהם' ושלא יתקרבו אליהם, כאשר המכתבים ההם נדפסים ומצוים ע"ב לא אאריך בהם, אך בכלל נראה עד כמה שהיו הצדיקים ב"ע זללה"^ צופים נאמנים על כל דבד נפל ביעקב ועל כל הנעשה בישראל, עמדו והזהירו על הסכנה המרחפת למען אשר ישמרו את נפשותיהם מהלכד ברשת המינות והכפירה ר"ל.
 
וכה הי' עובד עבודת הקודש לגדל ולחזק את ה"כולל" שיסד, לכלכלם בלחם לפי הטף ולתת לכל איש ואיש די פרנסתו ולכל גויה די מחסורה ועבודתו היתה למעלה מכח הסבל. ובשנת תקמ"ז בחודש אב, לרגלי המחלות ששררו אז ר"ל, מעוצד רעה ויגון מכל העם מסביב נחלה הרה"ק מאוד והוכה במכאובים אשר לא הונח לו מהם ובה התהפך במבאוביו על ערש דוי עד יום ב' דד"ח אייד שנת תקמ"ת, אמנם שכלו הי' זך וצלול' שכל צח ומצוחצח זך לקחו וברור מלולו בדעה מיושבת עד יומו האחדון.
בשעה אחת קודם פטירתו הזהיד להנצבים עליו לאמוד* סורו נא מעלי בי הבה
מכתבים מהמחבר הק'
מ' נצב עלי! ויצאה נשמתו באחד! ומנוחתו כבוד בטבריא ועל מצבתו חקוק בזה"ל! פ"נ בשנת תקמ"ח מוהר"ר מנחם מענדל בהדב מו"ה משה זללה"ה בר"ח אייר יום ב'. כי בן צוה בצואתו שלא לתארו בשום תואר הכבוד. והניח אחריו ברכה ם' פרי האדץ, פרי העץ ולקוטי אמרים.
 
אחדי פטידתו נהל את העדה הרה"ק מו"ה אברהם הכהן קאליסקער ז" ל, והוא עדך את המכתבים מדי שנה בשנה להחםידי,ם ואנ"ש כדרך שהי' הדה"ק מוהרמ"מ ז"ל עושה ולא נעשה שבוי במצב העדה.
בשנת תק"ע ביום ד' לחודש שבט נתבקש הרה"ק מוהד"א הכהן קאליסקעד לישיבה של מעלה ומנ"ב בטבדיא זי"ע ועכ"י.


ויעש אלתים את שני המאורות הגדולים את המאוד חנדול למטשלת חיום ואת הטאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים. ט הנק ידוע שהשי"ח האציל העולמות ובלא יש מאין ועיקר היה כדי שהצדיק יעשה מי"ש אי"ן ויכניע כל הממה לקשייה כפ'ש דהע'ה לן, ס' ממלה ויעלק כל המדות לשרשם ואז יהיו נמחקים כשלשם 150 שאמר דמ"מ ט"ם כי אראה שמין מעשה אצבעותיך ירח ומכנים אשל כומתה מה אמש כ' הזכרנו וכן אדם ט הפקדנו פי' כי אראה שמיך סס שני שמות הוי"ה אדנ'י כי הוייה מורה על סילת העילות קודם אצילת סולמות ואדני מורה סל אמר אצילת העולמות כמש"ה אדון כל האיץ והשי"ת צמצם ממדריגה למדריגה עד שנא לד' נוונין ד" יסודות והי מעשה אצנטותיך לשון לכס גמנין ירח וכיכטם אשר כומתה כ' הש"י וממס אס סייח סי' צמצם ממדריגה למדריגה סד שנא לעולם העני' עולס הגשמי ווהו מימונו הירח ט קודם שנא למדות אז לא כיה ניכר שוע לפני דל ולא היה קסן כלל רק היה סכל מדלות וכשבא למדוח נעשה גדול וקסן וכל כן למה כדי שהצדיק ימשה מי"ש אי'ן ויעלו המדות הגשמיים לשיש' כנזי, וזהו מה אנוש פי' יש כדי שהצדיק ינא למדריגות פ"ה ואז יעלה הכל וכקיוח כן נא על ידו חיות לכל הפולמוס מהו ני תזכרנו פי' כי אז יהיה נמדייגת זכי וכן אדם תי' כיון שהוא כמדייגת פ"ה אזי נקיא אדס מספל ס'ה ואז כי הפקדנו ראוי לפקוד אוהו וזהו שאימא כגמרא רניאו מלי כפיה על שמססתי אס סייס פ,, הניאו עלי כל המרות למעלה מן הדכור לשרשם ואז יהיו נמתקיס נשרשס ואז יהיה כמיס תל מיעוט הירח כנ"ל ני עיקר אצילות הסולמות היה נשכיל זה וזהו ויעם אלהיט אה שני המאויוס הגדולים סי' אותן המאורות שהיו גדול ם קודם אצילות העולמות הי קודם צמצום לא היה קפלות כלל יק שני מאורות גדולים שהם מכמה ונינק וכאשר ני.צמצ' יבאו למדות כמ'ש נזוהי דטנה דיניך מסעיין נא לסשיה נטשה גדול וקטן וזהו ויעש אלהים שנתצמצס וגאו לעשיס אומן השני מאומה הגדולים וזהו המאומת הגמלים הידועים מ"ל את המאור הגמל לממשלת היום ואח המאור הקיפן למפשלס סלילה שי' עיקי הבריאה היה כדי שהצדיק ימשול על הלילה וזהו מצות לילה פי' שיחלוק וישכור הצילם ואז אקום להודות לך וכשמשכי את הלילה ומעלה הפדות ונא למדריגה אז הוא מבי! שמה שצמצם את העולמות הוא בחשדו הגמל מפני שהשי"ח מ"ס ד"ל ומס על מדריגות התחתונים כמש"ה בי לא ימו ממנו נדח וזהו כל העושק נמייה כלילה הקב'ה מושך סליו סוס של מסד כיוס סי' כשבא למדריגה י"ש אז טובן החסד בצמצום הטולטוס וזהו וישע ה' אלסים גן נסדן מקדם סי' ייסע ס' אלסיס שצמצם עולמוס וזהו ה' אלהים שיתוף רממיס למדת הדין גן בעדן שמתחילה היס עדן סעטג שלא שהשגה ואס'כ נתצמצם למדות והיינו המשכה מכינה לממס כע"ש נזוהר דפנה מנין ססעיין חסו ג"ן בכינה שהוא נ' נעשה המשכה שהוא גימל לשון גומל חסדים מתני שצמצום עולמוס הוא בחסדו קגיול תהו ואדם אין לסנוד את האדמה פי' שהיה מדיין במדריגה אי'ן ואת"ה כשנא למדוה שהוא
ויעש אלתים את שני המאורות הגדולים את המאוד חנדול למטשלת חיום ואת הטאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים. ט הנק ידוע שהשי"ח האציל העולמות ובלא יש מאין ועיקר היה כדי שהצדיק יעשה מי"ש אי"ן ויכניע כל הממה לקשייה כפ'ש דהע'ה לן, ס' ממלה ויעלק כל המדות לשרשם ואז יהיו נמחקים כשלשם 150 שאמר דמ"מ ט"ם כי אראה שמין מעשה אצבעותיך ירח ומכנים אשל כומתה מה אמש כ' הזכרנו וכן אדם ט הפקדנו פי' כי אראה שמיך סס שני שמות הוי"ה אדנ'י כי הוייה מורה על סילת העילות קודם אצילת סולמות ואדני מורה סל אמר אצילת העולמות כמש"ה אדון כל האיץ והשי"ת צמצם ממדריגה למדריגה עד שנא לד' נוונין ד" יסודות והי מעשה אצנטותיך לשון לכס גמנין ירח וכיכטם אשר כומתה כ' הש"י וממס אס סייח סי' צמצם ממדריגה למדריגה סד שנא לעולם העני' עולס הגשמי ווהו מימונו הירח ט קודם שנא למדות אז לא כיה ניכר שוע לפני דל ולא היה קסן כלל רק היה סכל מדלות וכשבא למדוח נעשה גדול וקסן וכל כן למה כדי שהצדיק ימשה מי"ש אי'ן ויעלו המדות הגשמיים לשיש' כנזי, וזהו מה אנוש פי' יש כדי שהצדיק ינא למדריגות פ"ה ואז יעלה הכל וכקיוח כן נא על ידו חיות לכל הפולמוס מהו ני תזכרנו פי' כי אז יהיה נמדייגת זכי וכן אדם תי' כיון שהוא כמדייגת פ"ה אזי נקיא אדס מספל ס'ה ואז כי הפקדנו ראוי לפקוד אוהו וזהו שאימא כגמרא רניאו מלי כפיה על שמססתי אס סייס פ,, הניאו עלי כל המרות למעלה מן הדכור לשרשם ואז יהיו נמתקיס נשרשס ואז יהיה כמיס תל מיעוט הירח כנ"ל ני עיקר אצילות הסולמות היה נשכיל זה וזהו ויעם אלהיט אה שני המאויוס הגדולים סי' אותן המאורות שהיו גדול ם קודם אצילות העולמות הי קודם צמצום לא היה קפלות כלל יק שני מאורות גדולים שהם מכמה ונינק וכאשר ני.צמצ' יבאו למדות כמ'ש נזוהי דטנה דיניך מסעיין נא לסשיה נטשה גדול וקטן וזהו ויעש אלהים שנתצמצס וגאו לעשיס אומן השני מאומה הגדולים וזהו המאומת הגמלים הידועים מ"ל את המאור הגמל לממשלת היום ואח המאור הקיפן למפשלס סלילה שי' עיקי הבריאה היה כדי שהצדיק ימשול על הלילה וזהו מצות לילה פי' שיחלוק וישכור הצילם ואז אקום להודות לך וכשמשכי את הלילה ומעלה הפדות ונא למדריגה אז הוא מבי! שמה שצמצם את העולמות הוא בחשדו הגמל מפני שהשי"ח מ"ס ד"ל ומס על מדריגות התחתונים כמש"ה בי לא ימו ממנו נדח וזהו כל העושק נמייה כלילה הקב'ה מושך סליו סוס של מסד כיוס סי' כשבא למדריגה י"ש אז טובן החסד בצמצום הטולטוס וזהו וישע ה' אלסים גן נסדן מקדם סי' ייסע ס' אלסיס שצמצם עולמוס וזהו ה' אלהים שיתוף רממיס למדת הדין גן בעדן שמתחילה היס עדן סעטג שלא שהשגה ואס'כ נתצמצם למדות והיינו המשכה מכינה לממס כע"ש נזוהר דפנה מנין ססעיין חסו ג"ן בכינה שהוא נ' נעשה המשכה שהוא גימל לשון גומל חסדים מתני שצמצום עולמוס הוא בחסדו קגיול תהו ואדם אין לסנוד את האדמה פי' שהיה מדיין במדריגה אי'ן ואת"ה כשנא למדוה שהוא

גרסה מ־15:16, 9 ביוני 2021

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פרי הארץ TriangleArrow-Left.png פרשת בראשית

בראשית

ויעש אלתים את שני המאורות הגדולים את המאוד חנדול למטשלת חיום ואת הטאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים. ט הנק ידוע שהשי"ח האציל העולמות ובלא יש מאין ועיקר היה כדי שהצדיק יעשה מי"ש אי"ן ויכניע כל הממה לקשייה כפ'ש דהע'ה לן, ס' ממלה ויעלק כל המדות לשרשם ואז יהיו נמחקים כשלשם 150 שאמר דמ"מ ט"ם כי אראה שמין מעשה אצבעותיך ירח ומכנים אשל כומתה מה אמש כ' הזכרנו וכן אדם ט הפקדנו פי' כי אראה שמיך סס שני שמות הוי"ה אדנ'י כי הוייה מורה על סילת העילות קודם אצילת סולמות ואדני מורה סל אמר אצילת העולמות כמש"ה אדון כל האיץ והשי"ת צמצם ממדריגה למדריגה עד שנא לד' נוונין ד" יסודות והי מעשה אצנטותיך לשון לכס גמנין ירח וכיכטם אשר כומתה כ' הש"י וממס אס סייח סי' צמצם ממדריגה למדריגה סד שנא לעולם העני' עולס הגשמי ווהו מימונו הירח ט קודם שנא למדות אז לא כיה ניכר שוע לפני דל ולא היה קסן כלל רק היה סכל מדלות וכשבא למדוח נעשה גדול וקסן וכל כן למה כדי שהצדיק ימשה מי"ש אי'ן ויעלו המדות הגשמיים לשיש' כנזי, וזהו מה אנוש פי' יש כדי שהצדיק ינא למדריגות פ"ה ואז יעלה הכל וכקיוח כן נא על ידו חיות לכל הפולמוס מהו ני תזכרנו פי' כי אז יהיה נמדייגת זכי וכן אדם תי' כיון שהוא כמדייגת פ"ה אזי נקיא אדס מספל ס'ה ואז כי הפקדנו ראוי לפקוד אוהו וזהו שאימא כגמרא רניאו מלי כפיה על שמססתי אס סייס פ,, הניאו עלי כל המרות למעלה מן הדכור לשרשם ואז יהיו נמתקיס נשרשס ואז יהיה כמיס תל מיעוט הירח כנ"ל ני עיקר אצילות הסולמות היה נשכיל זה וזהו ויעם אלהיט אה שני המאויוס הגדולים סי' אותן המאורות שהיו גדול ם קודם אצילות העולמות הי קודם צמצום לא היה קפלות כלל יק שני מאורות גדולים שהם מכמה ונינק וכאשר ני.צמצ' יבאו למדות כמ'ש נזוהי דטנה דיניך מסעיין נא לסשיה נטשה גדול וקטן וזהו ויעש אלהים שנתצמצס וגאו לעשיס אומן השני מאומה הגדולים וזהו המאומת הגמלים הידועים מ"ל את המאור הגמל לממשלת היום ואח המאור הקיפן למפשלס סלילה שי' עיקי הבריאה היה כדי שהצדיק ימשול על הלילה וזהו מצות לילה פי' שיחלוק וישכור הצילם ואז אקום להודות לך וכשמשכי את הלילה ומעלה הפדות ונא למדריגה אז הוא מבי! שמה שצמצם את העולמות הוא בחשדו הגמל מפני שהשי"ח מ"ס ד"ל ומס על מדריגות התחתונים כמש"ה בי לא ימו ממנו נדח וזהו כל העושק נמייה כלילה הקב'ה מושך סליו סוס של מסד כיוס סי' כשבא למדריגה י"ש אז טובן החסד בצמצום הטולטוס וזהו וישע ה' אלסים גן נסדן מקדם סי' ייסע ס' אלסיס שצמצם עולמוס וזהו ה' אלהים שיתוף רממיס למדת הדין גן בעדן שמתחילה היס עדן סעטג שלא שהשגה ואס'כ נתצמצם למדות והיינו המשכה מכינה לממס כע"ש נזוהר דפנה מנין ססעיין חסו ג"ן בכינה שהוא נ' נעשה המשכה שהוא גימל לשון גומל חסדים מתני שצמצום עולמוס הוא בחסדו קגיול תהו ואדם אין לסנוד את האדמה פי' שהיה מדיין במדריגה אי'ן ואת"ה כשנא למדוה שהוא מטת נפשה אדם וססחלה היה א'ד וכשבא למדריגה התחתונה שהוא מלכות נטשה אדם וזהו ואד יסלס נק האין ונעשה אדם ואז והשקה אה כל פני האדמה וזהו כראשית כלא פי' כראשית קודם צמצום נלא סיה בבריאות כמו הבריא סלוני לשק שלימות והאין היתה תהו ונהו וזהו השבירה ואח"כ ויאמר אלהים יהי אזר יהי ביו'ד לסי שלא היס רק נקודה ויהי אור ויהי נוא"ו שהוא לשון המשכה ועוד מוספי ואיו הוא י"ג לסי שסיקר הבריאה סיה שיתגלה י'ג מכילן זלממי וזה היה מקק הסולמות והנן 1

·
מעבר לתחילת הדף