עריכת הדף "
פרי הארץ/מכתבים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==יא== '''והנה''' לבאר לכל א' פרטי עצות תקצר היריעה. ומה גם כי בעז"ה הלא עמכם כבוד רב חביבי וחמדת לבבי הרב הגדול קדוש ה' מכובד הר ה' זה סיני כבוד ק"ש מוהר"ר '''שניאור זלמן''' ני' פלא יועץ ומי בעל דברי' יגש אליו והוא יראהו את מבוא העיר ואת כל הדרך דרך ה' אליו תשמעו ומכללות לא מנעתי א"ע מלכתוב להם כאש' חילו פני כולם בפה א' וכרתי ברית לבחיריי ואמונתי וחסדי עמם לספר מציון שם ה' ולא רציתי לילך בגדולות נפלאות ולגלות עמוקות. כי מעולם לא נסיתי באלה הדברים והדרם צלח רכב על דבר אמת נקודת לבבי את אשר גלוי וידוע ותוכו רצוף אהבת ה' וקרוב הדבר מאד בפיהם ובלבבם לעשות ומובטחני בה' יאור נרם ויגעתם ומצאתם כאשר יחפשו חפש מחופש מה שנדבר בשבת נחמו העבר עם החבירים המקשיבים. '''דרש''' ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה ליכנס לא"י וכי לאכול כו' אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואינן מתקיימין אלא בא"י איכנס אני לא"י כדי שיתקיימו כולן על ידי להבין הלשון שיתקיימו כולן ע"י ולא אמר איכנס לא"י ואקיים כל המצוות הנהוגות בא"י נקדים לשון הפסוק ואשה א' וכו' צעקה אל אלישע לאמר כו'. ויאמר הגידי לי מה יש לך בבית כו' עד ואת ובנייך תחיו בנות' ודרשו רז"ל עד תחיית המתים דהנה דהע"ה התחנן לפני הש"י האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך ה' אל אבושה כי קראיך יבושו רשעים וגו' כי הנה שמעתי מפה קדוש אדמ"ו הרב המגיד זיע"א בהיות אצלו במדינת ואלין פי' על פסוק רצון יריאיו יעשה ואל שוועת' ישמע ויושיע' כי הנה העובד ה' באמת לאמתו מהראוי שלא ירצה ויתאוה לשום דבר רק לעשות רצונו י"ת ומהיכן בא לו להתפלל ולבקש רחמים מאתו ית' ע"ע או אפי' על אחרים לשנות ולהפך רצונו כב"י ואם מחמת מדות רחמנותו לא יכול לסבול ולהתאפק מלבקש עליו רחמים הלא אנו מאמיני' בני מאמיני' שזה מדת הרחמנות הנטועה בלבו הכל השתלשלות מאתו ית' מעולם לעול' עד שנשתלשל לעולם החומרי הזה והנה כל כללות מדת הרחמנו' דהיינו כל שעור שאפש' להכנס בסובלות כל כללות מן המדבר והחי שיש בעוה"ז הגשמי אם היה באפשרי להשיג ולדמות שיהי' כל כללות המדה הזא' מה שבאפשרי להכנס בזה העולם שיהי' הכל באדם א' אינו ערך ושעור נגד רחמנותו ית' אפי' כמו ערך שעור גרגיר החרדל נגד חללה של עולם והנה רוב רבוא רבאות אלפי' ק"ו בן בנו של ק"ו משהו מדת הרחמנות של אדם א' פרטי ממש כלא נחשב נגד רחמנתו ית' ואעפ"כ כך עלה במחשבה ורצונו י"ת ומי יבא בסוד ה' ואיך לא יבוש העובד ה' להתפלל על איזה דבר הגם שנכמרו רחמיו למאוד אך הענין הוא שהש"י מתאוה לתפילין של צדיקים ע"כ מצמצם ומסתיר רחמנותו ועושה רצון להצדיק כדי שיעוררו עצמן באתערות' דלתתא להתפלל ולבקש רחמים מלפניו ית' כבן המתחטא לפני אביו וזהו תענוגי' ושעשועין לפניו ית' וא"צ להאריך ומחמת הנ' מובן כי איך מלאו לבו של הצדיק לשנות רצונו י"ת הלא מקרא מלא הוא אני ה' לא שניתי אבל האמת שאין זה שנוי כב"י שזה הי' רצונו מתחלה כמשל האב שרוצה ליתן איזה דבר יקר הערך לבנו החביב עליו ביותר מחמת רוב חכמתו אבל האב מצמצם ומחזיק את עצמו ומראה א"ע לפני בנו הנ"ל ומסתיר רצונו כמו שאין רוצה ליתן לו בשום אופן כדי שבנו ירבה ויפציר אותו למאד עד שאין ביכולתו להתאפק ולהחזיק א"ע וליתן לו וזהו מרוב קבלת תענוגים מהפצרתו אותו והנמשל מובן ואין זה שנוי ח"ו כי כך הי' רצונו מתחילה וז"פ רצון יריאיו הש"י עושה כדי שאת שוועתם ישמע ויושיעם שהוא מתאוה לתפילתן וגמרא ערוכה היא מפני מה היו אבותינו עקורים הגם שכבר הראה הש"י לאדה"ר דור ודור ודורשיו אלא שהקב"ה מתאוה וכ' והנה באמת חפצו ורצונו של הצדיק שיהי' עבודתו ודביקותו למעל' מזמניו' דהיינו למעל' מהמדו' כי שם לא יתער' זר כלל ועיקר ושם אין מחסור דבר כידוע אבל כשהוא צריך לבקש רחמים על איזה דבר מענינים שתחת הזמן וחסרונותיו נקרא בערך דביקות ירידה ממדרגתו אבל הכרחי הוא להצדיק מחמת שהש"י כב"י עושה לו רצונית כדי שיהי' אתערותא דלתתא כו' מפני שמתאוה כנ' לזה ביקש דהע"ה האירה פניך לשון פנימיות למעלה מזמניות על עבדך תמיד בכל עת ובכל רגע לבל יפסיק ממנו וחי בהם לעול' ברום המדריגו' לבל יצטרך לירד לתחת הזמניות ואם נאמ' והאיך אפשר זה כי לפעמים צריך לאתערות' דלתא. ולזה ביקש הושיעני לזה שאוכל תמיד לחזות בנועם ה' כחסדיך דהיינו ע"י חסדיך שיהי' תמיד רק התפשטות חסדים גמורי' בעולם הגשמי והחומרי הזה שלא יהיו נצרכים כלל לאתערותא כו' לשנות איזה דבר ואי משום דהקב"ה מתאוה לתפילתן כו' עכ"פ אל אבוש' כי קראתיך ע"פ מאמר רז"ל בשני דר"י כו' ואילו רב יהודה כד שליף חד מסאני אתתי מטרא דהיינו תיכף ומיד שאני קורא אותך תיכף תעננו ואל אבוש' כדי שלא אצטרך להתעכב באותו המדריגה רק מההכרחי ולחזור תיכף למקום שיצאנו משם כדי לחזות בנועם ה' כי זה כל חפצו וכל ישעו לדבק עצמו למעלה מזמניות ועל פי הנ' אפשר ג"כ שזהו פי' רצון יראיו יעשה דמשמעותי' בהתגלות רצון יריאיו בלבד מיד יעשה הש"י בקשת רצונו כעובדא דר"י הנ"ל כד שליף כו' ואח"כ אומר ואת שועתם ישמע אבל עפ"ז יובן דהיינו רצון הצדיק וחפצו שיהי' תמיד בדביקות למעלה עשה הש"י שממלא לו רצונו וחפצו שיהיה תמיד בדביקות למעלה כרצונו הגם שעכ"פ צריך לירד מהמדריגה שלו כנ"ל אעפ"כ עושה וממלא לו רצונו בזה שאת שועתם ושמע ויושיעם לא על ענין המבוקש שתחת זמניות רק התשוע' נאמר על הצדיק העובד שיושיעם להצדיקים בזה ששומע ועונה להם מיד כדי שיוכלו לחזור למקומם אשר ה' שם בתחילה והנה ידעו דברי רז"ל אפי' ריקנים שכך מלאים מצות כו' כי עכ"פ יש בפנימיות' נקודה מהתנוצצות אור אלקים ומחמת זה יש לפעמים ירידה להצדיק בהתאחדותו והתכללותו עם כללות יש אל הדבוקים בו דהיינו שיותר ממדרגותו ונתמעט שפע הארתו עד שלא נשאר לו כ"א נקודה מהחיות וההארה אלקות מחמת דביקתו והתכללותו עם כל המדריגות של כללות ישראל הדבקי' עמו וה' הוא בעזרו והוא הנותן לו כח ואומץ להתחזק ולעלות משם להר בית ה' עם כל הדבקים עמו בדביקות האמיתי ותחדש כנשר נעורם היינו אות' הריקנים המנוערי' מאור האמת והתורה והיראה נמצא ירידה זו לצורך עלות כל החברי' הדביקי' עמו בה' אלקים וזהו ותקם בעוד לילה דהיינו ירידת והתמעטות האור כדי ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה המנוערים מאור התור' והירא' נותן להם חוק לשון חקיקה שנתחקק בפנימיות' ביתר שאת וכל הנ"ל הרויחו אפי' קטני' ופחותי המדריגות בהתחברות' ודביקות' לעובדי הש"י באמת והנה כל פטפוטי דתורה מעלי' והרשות נתונ' לדבר בם כמו שמבוא' במדרש רז"ל והנה אפש' מה שמצינו בז"ק וז"ל זיווג' דההוא עלמא אתעביד איבא יתיר כו' כד מתדבקין נשמת דא בדא כו' ע"ש לשונו הק' וכן בז"ח בשעשועי דקב"ה עם צדיקיי' ותיאוביתי' באלין מילין דחדשין באוריית' לבתר אתתקנין דכר ונוק' ואינון תמידין בהוא נועם ה' ומההוא משיכא דזיווא ונהורא דחדו' דלהון עבדין פרין ואיבין לעלמא וע"ש לשונו הק' והטהור. דהנה ידוע דבאוריית' ברא קב"ה דהיינו באותיות התור' נבראו כל העולמות כולם ועיקר המה ישראל כמאמרז"ל בזביל ישראל שנק' ראשית. והנה כללו' ישראל ואד' א' פרטי חיות' מהתור' וכל מאורעותיה' ושנוי זמניה' ברוחניות ובגשמיות כל הוית' וחיות' הוא מאותיו' ומדבורי' התור' הק' כמבואר בדברי הרב אר"י ז"ל. והנה בהתקשרו' הצדיק עם כללות ישראל מוכרח הוא לירד ממדריגתו דהיינו מדרגא לדרגא דהיינו עד שנתמע' הארתו רק לנקוד' בערך מדריגת ריקנים שבך כו' ובהתעוררותו דלתתא משם ורואה פחיתותו וחסרונו במדריג' הלז מתחזק ומתעורר עצמו למאד בעזר האלקים לעלות להר בית ה' ומעל' עמו כל המדריגות מנקוד' ההי' שהיה בה ונתגדל הארתו ומדרגותו מעט מעט עד כי הגדיל לעלות בהר ה' הנק' ההוא עלמא ר"ל שאינו מושג נמצא מתחדשין מלין דאורייתא' דהיינו הנשמות שנתחדשו שעיקר הוית' וחיות' היא ממילין ותיבין דאורייתא ומתחילה הי' הארתו וחיותו מצומצם מאד דהיינו באתכסיא באותיות ותיבות התור' ועכשיו ע"י הצדיק שהי' שינוין לטוב ביתר שאת נתחדשו דהיינו התגלו' יותר. והנה כשהצדיק עלה למדריגותו וכל מדריגות הכללות עלו עמו מתגלב ה' אליו בפנימיות אורו ומקבץ לכל החיות והמדריגות ומרוב השמח' והשעשועין מתבטלין לנגדו ית' כי שרגא בטהירא כו' דהיינו שבאין לבחי' אין שהבחי' הנ"ל מחברת כל הדברי' אפי' הנגדי' וזהו ומתדבקין דא בדא עבדין פירין ונהורין כנ' וזהו ותאובתי' באלין מלין דאתחדשו דהיינו החיות והנשמות שעיקר חיותן הוא מהתור' נתחדשו מהתקנין דכר ונוק' כי הצדיק עם דביקות הכללות הוא בחינ' משפיע ומקבל ואינון חמאן ההוא נועם ה' ר"ל כל המדריגות הנ' מההוא משיכו דזיווא ונהורא דלהון כנ' עבדי איבין כי נזדווגו יחד כל החיות מתערבי' ונארגים אורות קדושים וד"ל כי קצרתי מאוד בדברי' כאילו וכבוד ה' הסתר דבר כו' והנה באמת שקשה להצדיק מאד לפרוש מחיי החיים מנהיגו עינאי ולירד למטה מטה אבל זהו האובתי' ושעשועין של הש"י. וזה סמכוני באשישות הגם שכת' באלף הוא באפשרי לומר כמו עיי"ן דהיינו שהאור שבעששית אינו מאיר כ"כ רפדוני בתפוחי' לשון וריח אפך כתפוח' שיש להם ריח טוב לזה ביקש סמכוני עכ"פ בעשיש או בתפוחי' דהיינו המדריג' שאינ' מאיר' כ"כ או מדריג' שאין לה רק ריח אור האמת והירא' כדי שיהי' לו סמיכ' משם מזה מעט ההאר' שיש במדרגות הנ' שאוכל אני להחזיק בכל לעלות אל המקו' אשר הי' אהלו בתחיל' ולא ח"ו לירד יותר במקום שאין בו אפי' ריח אור תורה וירא' וזהו סיומו של הפסוק שלמעל' יבושו רשעי' ידמו לשאול דהיינו שאין בפנימיות' אור כלל ולא שום לחלוחי' ריח אור האמת כ"א יבשות גמור כמו המלשינים והאפקורסים ידמו לשאול ובקש שיאבדו במהרה מן העולם שלא יצטרך לילך למקום חשך צי' וכו' כלל וכלל כי באמת כסופא דילי' לחזות בנועם ה' לעולם. והנה מחסדי הש"י לבל ידח ממנו נדח נתן לנו את תהה"ק ע"י מרע"ה להיות הוא כללו' כל ישראל וכולם היו כלולים בו במקור חציבת נשמתם וחיותם וכן לכל הצדיקים שהיו מימות מש בכל דור ודור אשר היו כללות של ישראל וכאשר הצדיק יעלה במדרגות ומעלות יהי' עלי' לכל נפשות ישראל שיוכלו גם הם לעלות מתתא לעילא עד מקום גבוה המקור והמעיין שעלו מכבר ע"י הצדיק כללי וכן הוא ג"כ טובת הצדיקי' שבכל דור להיות כללות חיות ונשמות ישר' קשורים אליו וכלולים בו כי אינו דומה מי שהוא רק לעצמו ומה שהכלי מוכן שלו יכול לקבל או ה' ויאר לו עד סוף ההתקבלות שבאפשרי לסבול שלא יתבטל במציאותינו ערך א' ממאה נמשל נגד מה שיהי' כלי גדול מכללות ישראל שיכול לקבל ולסבול אורות מצוחצחים עד אין שעור כח הסובל' שלו ע"י גודל התחברותו והתכללותו עמהם ע"כ צריך כל איש הישראלי להיות חזק מאד מאד באמונתו כל חד וחד לכו' שיעורא והכנת נקיות הכלי הוא הגוף שלו להאמין בה' ובתה"ק והטהור' ובכל עובדי הש"י באמת ותמים בכל כחו ולהתקשר עמהם בתוכן נקודת חיות א' אל אחד חבירי' יחד והיו לאחדים יחדיו יהיו תמים בוודאי יתגלה עליהם כבוד ה' באור התורה והעבודה ואור הירא' והאהב' לו לבדו ית'. והנה הצדיק העובד בדרגא הנ' להש"י נק' בחי' בן החביב ויקר מאד לפני ה' אבל מי שעבודתו הוא תחת הזמן נק' בחי' עבד וזהו שצעקה אל אלישע והנושה לשון שכחה כמו כי נשני בא לקחת שני בני יבינו מדעת' הרחב' כי עת לקצר לו לעבדי' היינו שיהי' בחי' עבד ולא בחי' בן למעל' מזמני' כי שם אין שכח' כידוע. ויאמר לה מה יש לך בבית הפנימית שבתוך הגוף הנק' בית אם יש איזה לחלוחית אור החכמה המחי' והשיב' שאין לה כ"א אסוך שמן דהיינו מעט הארה מהחכמ' הנק' שמן. ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שבנייני דהיינו התחברות עם כל ישראל וכלים רקים אל תמעיטי אפי' שנדמה שהם ריקים מלאי' הם מצות והארה ובאת וסגרת כו' ע"ד הצנע לכת עם כו' ויצקת על הכלים האלה דהיינו שתוכל לסבול הארות גדולת רק כשיש לך אסוך שמן מעט הברכה ישרה בה והמלא תסיעי דהיינו מי שעל ידך נגבה לבו בדרכי ה' עפ"י עצתך והתדבקותך עמו תסיעי ממחשבתך פי' שלא תבא ח"ו לידי פני' לאמר בלבך אני העשרתי אותו אבל לא ח"ו שיזוז ממחשבתך הטהור' אלא רק המחשבת חוץ ח"ו הם מגישים אליו עוד דהיינו תוספ' התחברות אנשי' חדשי' ויהי' עוד הברכה מצוי' שיוכל לקבל עוד בסובלות מאור א"ס ב"ה עד ויאמר אליו אין עוד כלי ויעמוד השמן דהיינו שלא הי' באפשרי לקבל יותר שלא יתבטל ממציאות. וז"ש מרע"ה הרבה מצות נצטוו ישראל שאינן מתקיימין אלא בארץ. דהיינו כי בכל המצות הנהוגו' בח"ל כבר נתקשרו כל כללות ישראל בכל מצוה ומצוה לפי ערך קדושתה ועלייתה ורוממתה והי' בטוח שבכל מצוה ומצוה כבר קשר לכל ישראל בשרשן של המצוה ואח"כ גם המה בעצמן היו יכולים לעלות עד המקום אשר היה חיות' שם ע"י שהתקשר עמהם בעת עשית כל מצוה ומצוה אבל מצות החדשות הנהוגות בא"י שעדיין לא נצטוו עליהן לכן ביקש תקט"ו תפילות ואמר איכנס אני לא"י כדי שיתקיימו כולם ע"י פי' שכל כללות ישראל יקיימו לעול' אלו המצות ע"י האמונותם והתחברות' והתכללותם בו וכשיעשה אלו המצות שנצטוו בארץ ישראל יקשר אותם למעלה בשרשי כל מצו' ולא יפסוק מהם וזרעם לעולם שגם המה יעלו בהר ועתה בין יבינו את אשר לפניהם ועין בעין יראו ישרים ואזל הבחן מילין וכשישימו לבם יאירו דברינו אלה אליהם ידי פרושות השמים מאור פני מלך חיי' ויאירו וישכילו כזהר הרקיע ומים הרבים לא יוכלו לכבות כידודי אש האהבה ולפידי להבה להתפלל עליהם בכל עת תמיד עיני אל ה' שישאו ברכה מאת ה' ויתרומם קרנם ומזלם וישמור ה' את נפשם ומאדם ויסך ה' בעדם ובעד כל אשר להם מסביב עד כי ישובב נתיבות לשבת בטח בדד עין יעקב ד' אונ' ודש"ח מלב ונפש ומעתיר בעדם אברהם בלא"א מהור"ר אלכסנדר כ"ץ ז"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף