עריכת הדף "
פרי הארץ/מכתבים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==י== {{מרכז|דברי הרב מ' אברהם הכהן}} '''עתה''' באתי בדרך קצרה וארוכה מארץ מדה אחת היא לכל כלל ופרט להזכיר שכוח מעיקרא שדי נופא בתר עיקרא ושרשא דכל עלמין כי תכלית התורה והחכמה במחשבה דבור ומעשה להשיג האין והאכס וישים עצמו כאין והחכמה מאין תמצא והאין הוא שורשה ומזה העיקר משתלשל הענוה והשפלות כמארז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כמדבר הפקר לעניים ולעשירים בדעת ואינו גדול יותר מחבירו אדרבא בטל במציאות נגדו ובזה מתאחדי' ונכללי' זה בזה כי האין מיחד דבר והיפוכו ומזה בא קו היושר המחזי' ברכה ושלו' חוץ מזה אם יעלה לשמים שיאו כי לא בשמים היא ומשם משתלשל דור הפלגה קנאה ושנאה ותחרות ח"ו. '''עתה אהובי''' אחיי וריעיי בני אל חי זה הדרך ילכו בה כי הוא האמת לאמיתו וכל התורה כולה נארגת עד"ז עוד כלל א' אמרו לרדוף אחר דברים פשוטים אמיתים כמאן דרדיף בתר חייא כי ה' שמה יותר ממה שילך בגדולות ונפלאות ממנו וכן ארז"ל בר המנסרי הווינא כד מהדרנ' לכלי ש"ס ולא זכינא לאין מקר' יוצא מדי פשוטו דהנה חז"ל אמרו בא חבקוק והעמיד' על א' וצדיק באמונתו יחיה כי האמונה היא מיותר פשוטה ושוה לכל נפש לפי ערך מחצב חיותו והיא אחרונה מכל השכלים וקרובה אלינו יותר ואין הקדושה שורה כ"א ע"י האמונה ובתוכה מתלבשים ושוכנים כל השכלים הפוך בה והפוך בה דכולא בה ובה תחזי בנועם ה' כי האמונה אין לה סוף בה מתחיל ובה מסיים והראי' שאחר כל השגות הנפלאות כמארז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה כו' ונא' ירא ישראל וכו' ויראו העם את ה' ואח"כ באו לשלימות הה ויאמינו בה' הרי שאחר כל החזיון השיגו האמונה שהיא התחלה ותכלית הכל וכל מי שרודף בתחילה אחר גדולות והשגות נפלאות בידוע שעדיין לא טעם יראת שמים ולא נכנס בגדר האמונה עדיין הנה וודאי ראוי לכל אדם להשתוקק להשיג כל מאורות הגדולים אשר עין לא ראתה אבל בתנאי אם השתוקקותו הוא מגודל להב היראה והאמונה כי בערה בו אש ה' ומבקש גל עיני אביטה נפלאות מתורתו וודאי יהי' הולך ואור עד נכון היום משא"כ אם חפץ באלה כדי להניח דעתו וחכמתו וקדים ליראתו שבאה מחמת אמונה וודאי יכסני הענן והיא לא תצלח משא"כ ע"י האמונה גם חשך לא יחשוך ממנו ובה נהירא שרי נהרא מנהרא ופשטי ובכל פשוט נכלל הכל וממנה תוצאות היום ואני הנני ממציא נפשי לגבייהו לפרש שיחתם לפני ה' תמיד כל הימים. '''ולמען''' האחוה וריעות אדברא נא בשלום כי הוא עמודו של עולם שנה נפש ולא לנקיי הדעת ולבעלי שלימות הדעת והמדות באתי בעצת ה' כי בעה"ז הרבה דרכים לפניהם והרבה רווח והצלה לפני המקום עליהם. אבל את מי אורה דעה ואבין שמועה לגמולי מחלב צערי הצווים והצאן קדשים שלפי המדומה בעיניהם מעשיה' לש"ש ומביאין דברי' זה לזה עד שמעוררי' דברי ריבות כאש' ראיתי בימי חורפי הרבה מעניינים כאלו ומעתה ידעו להזהר כי עדיין לא ידעו דרך ה' וכל מבא פתחיו אפתח להם כחודה של מחט וממילא רווחא דשמעתא בעי צהלותא עד שמתפללין שיכנסו ד"ת במעיהם יתפללו שיצאו דברי' בטילי' והקנאה והשנאה בעולם מלבם כי הוא ראשית התורה והעבודה והברכה והעלוי לגוף ונפש כמעשה הילל הזקן שלמד כל התור על רגל ר' להגר דהיינו מצות ואהבת לריעך כמוך. והענין מבואר בספרי הקדמונים שזה השכל האהוי"ר השופע עלינו עלינו היא הדביקות אשר בינינו לבינו ית' והרשות נתונה אם ירצה לרגיל א"ע תמיד לחזק הדביקות ההיא יהיה מוסף והולך בעזרתו ית' ואם ח"ו להיפוך שיחלוש הדביקות הנ' פותחין לו עד שח"ו יפסוק לגמרי. והנה לא יתחזק זו הדביקות ויהי' הולך וחזק מאד רק ההרגל עצמו בו בכל מה דאפשר לאהבתו ית' והכוונ' לו לבדו וחולשתו תהי' בפנות אל מדעתו בפניותו המדומים והנבזה בעיני אלהים ואדם השלם ואפי' החסיד שבחסידי' כשמפנה מחשבתו ואין דביקותו כראוי היחוס ההוא שבינו ובין הבורא ית' אינו מאיר בכח הראשון ומפני כך היו מקפידים החסידים הראשונים על השעות שהיו בטלים מלחשוב בו ית' והזהיר בתורתו אל תפנו אל האלילים ופי' רז"ל אל תפנו אל מדעתיכ', ודוד אמ' שויתי ה' לנגדי תמיד וכן מצינו בהשגחת הש"י שהאמונה העיקרית כי הש"י משגיח בכל רגע על כל פרטי קטן וגדול כי אין אדם נוקף אצבעו וכו' כמבואר פעמים רבות בתור' ובכל זאת ראינו לפעמים כמקרה כסיל כן מקרה החכם. ואמתות הענין שהשגחת הש"י הוא ע"ד דביקות השכל שיש בינינו ובינו ית' וכפי שיעור דבקותו בו יח' כן שעור ההשגח' עליו מי שלא יסור שכלו ודביקות ממנו ית' תמיד כן יהיה שפע השגחתו ית' בו תמיד ומי אשר יפנה מחשבתו לפרקים באותו פרק תמעט השגחתו מאתו ית' אבל ח"ו לא תסיר ממנו השגחתו ית' כל עיקר בעל הנ' כי עדיין הצל של אור הדביקו' והשגחה שופע עליו כ"א שנתמעט ההשגח' ובכל זאת מחמת אור הדביקו' יראה עליו ההשגח' מאתו ית' לא כן מי שאין מחשבתו ודביקותו בהש"י כלל ואינו מחפש אחר דביקתו ית' עליו הכתו' אומר ורשעי' בחושך ידמו כנ' והנה כל מי שימצאהו מקר' בלתי טוב מפגעי הזמן השם יצילנו והוא משלימי הדעת בוודאי לא תמצאהו כ"א בעת השכחה והפסק הדביקות וכמו שמצינו בדהע"ה ולפי ערך השכחה ופחיתות ואריכות זמנה ח"ו תהי' ערך מקרה ההיא הרחמן יצילנו אבל להיות שאין לך אדם שאין לו קטנות השכל והפסק' הדביקות ממנו ית' לזאת הזהיר אותנו ית' בתורתו מצות ואהבת לרעך כמוך. כי מדת האהבה גורם הדביקות כידוע כאשר ידבקו יחד כאיש א' ג"כ אין לך אדם שאין לו שעה שיהי' לו שפע הדביקותו האמתי באותה פרק שזה בטל וכשנחשבים לאיש א' הרי הוא מושגח ע"ד דביקות חבירו והתקשרותו בו ית' ממש כגוף א' שכל האברים מושגחים ע"י התקשרות המוח והלב והמה מושגחים ונשמרים יותר מכל איברי הגוף מפני שהמה יותר קרובים אל החיות וההתקשרות והדביקות ובכל זאת גם כל איברי הגוף מושגחים על ידיהם והנה מה שארז"ל מצוה גורר' מצוה לו' לאו דווקא על אדם א' נאמרה אלא על כל הדבקים עם האדם השלום במצוה שהוא עושה גורר את כל הדבקים עם האדם השלם האמנם אינו שוה עכ"פ כל הדבוק עמו נמשך יותר לדבר קדושה מחמת התקשרות עמו וכן בעבירה ומפורש הוא בתורתינו טוב לצדיק טוב לשכנו כו' וא"כ בדבוק חברים מקשיבים לקול ה' וודאי המצוה והתורה נמשכת ונגררת אליהם מחמת דביקותם באנשים הדבוקים בו ית' וראו גם אחי וראו מ"ש בספר חסד לאברהם מעיין ב' נהר ל"ג ז"ש הכתוב באלישע חי ה' אשר עמדתי לפניו פי' שעמד לפני אליהו ושכל אליהו היה משמש לפני קונו מרוב דביקותו בנבוא' ונחשב כעומד לפני ה' ממש. ומכאן יראה עד היכן ההתקשרות והאהבה מגיע כאילו הוא מקושר במקום שחבירו מקושר. וסגולה נפלאה שיהי' מושגח ועומד מחמת חבירו הדבוקים בו ית' ומון הוא לכל הטובות והצלחות בעילוי גוף ונפש ואפשר שזהו פי' מאמרם ז"ל מי שאירע בו דבר ח"ו יודעי צערו לרבי' ורבים מבקשים עליו רחמים ולא נאמר ורבים יבקשו עליו רחמים אבל הענין נאמ' במתנהג אפ"י התורה ונקודתה שהוא מצות ואהבת לרעך כמוך ואם ח"ו אירע לו איזה דבר באיה פרק הנ' אינו צריך רק להודיע לרבים שדביקתו והתקשרותו עמהם המושגחים מאתו ית' מחמת שפע התקשרותם בו ית' והמה מושגחים מנו ית' מכל מיני יסורי' ומכל שום צער בעול' אפי' כמלא נימ' וממילא בצלם יחיו גם המה כדי שלא יקבלו השלמים צער מהנ' ומהשגחתם יושגח גם הוא כשידעו מצערו, וזה בעצמו בקשת הרחמים שכן לא נאמר יבקשו לשון עתיד וזהו פדה בשלום נפשי היינו התקשרות האהבה והשלום פדה את נפשי מקרב לי היינו מהקטרוגים ח"ו הן גופנית והן נפשית מחמת כי רבים הם עמדי ורבים מבקשים עליו רחמים. '''כללא דמילתא''' כי הענין המביא לידי שמירה והשגחה מאתו י"ת להנצל מכל המקרים ח"ו שפע השכל של אהבתו ויראתו ית' שבינו לבין קונו והשמירה על העתיד שהוא בקטנות שכל והפסק הדביקות היא ההתקשרות והאהבה ושלום האמתי בדבוק חבירים אכל אם לא זה ולא זה הוא בהסתר פנים ח"ו ה' יצילנו מזה ואפי' באה"ע להבדיל מצינו בשעה שיש להם שלום על ישראל יחסיו בצלם ובהפרדס נדונין על מעשיהם כמו שמצינו אצלו מצרים נאמר הפך לבם לשנוא עמו כו' שלח אותותיו כי מתחלה קודם שהיה שנאתם שלימה על ישראל אע"פ שכבר היו מחוייבים ועומדים כידוע אעפ"כ נתקיימו ולא היה האפשרי לחול עליהם כפי מעשיהם עד שהפך לבם לשנוא עמו ולהתנכל בעבדיו אז שלח בהם אותותיו ועתה אהו' אחיי וריעי הלא תדעו הלא תבינו כי באהבת ה' אותם ובחמלתו עליהם הצילם מפח יוקשים ובירך אותם בשלום ועתה לנו בנים שמעו לי הרי מצוה שבתורה היא ועיקרה עבודה וב"ש מי שלבו נוקפו למעה"ש ולמעני יעש שיבקש שלום וירדפהו כאשר ירדפו הקורא בהרים וכל לבבו נאמן מאד ולמען שאין מדרכינו לדבר בגדרי יראה תתאה היא יראת העונש גלל כן מההכרח הי' לגלות טפח ולנסות עשרים אמה ואם ח"ו ימהר לבו להפרידו מב"א מאיזה איבה וקנאה ה' יצילנו ואפי' שמץ מנהו תיכף ירוץ חיש קל מהרה אל אחיו החבירים המקשיבים לקול ה' באמת לאמ' אח ונפשי הצילני נא והשמיעני נא דבר ה' ירפא את לבבי ההרוס וירגיל עצמו תמיד להכניס בלבו אהבת חבירים עד כלות הנפש ממנו ולהאריך בזה עד שתדבק נפשו ואיש באחיהם ידובקו וכשיהיו כולם כאיש א' יהיה א' שוכן בתוכם ויהיו מושפעים מאתו י"ת ברוב ישועות ונחמות ויתנשאו בעלוי גוף ונפש ברכה תדושן וגם אנכי כזכור בנים אזכרם ע"כ המו מעי עליהם השם רחם ירחם דברי הדש"ת ומעתיר בעדם ובעד כל אשר להם מסביב ומצפה לשמוע מהם תמיד בשורות טובות הולך ואור ונוגה להם נא' אברהם בלא"א מהור"ר אלכסנדר כץ ז"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף