פרדס רמונים/א/י

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

פרדס רמונים א י

אחר שנתעסקנו בענין הספירות והכרח מציאותם וענין המסור להם בין החכמים, צריכין אנו לדעת מהותם ושמותם הכולל המוסכם בין המפרשים, ובפרט בדברי הרשב"י ע"ה. והוא זה. הא' כתר, והב' חכמה, והג' בינה, והד' גדולה או חסד, והה' פחד או גבורה, והו' תפארת, והז' נצח, והח' הוד, והט' יסוד, והי' מלכות. והספירות אלו הם י' שמות שאינם נמחקים, והשמות והספירות הכל דבר אחד, כי רוחניות השמות הם ממש הספירות. שהם: הכתר הוא אהי"ה, ולא נמצא בכתוב כי אם ג' פעמים בפסוק אחד בפרשת שמות (ג, יד) ויאמר אלקים אל משה אהי"ה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהי"ה שלחני אליכם. ואולם הטעם למה לא בא בתורה כי אם שלשה פעמים, ועוד ספקות אחרות שבדרוש הזה יתבאר בשער השמות בעה"ו. ושם חכמה הוא י"ה, ויש מהם הרבה כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים. כתוב בתורה: עזי וזמרת יה. וכן כי יד על כס יה. שנוי בנביאים: אראה יה. יה בארץ החיים שבמכתב לחזקיהו. משולש בכתובים: מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה. וכמוהם רבים. ושם הבינה הוא שם בן ד' בנקודת אלקים, כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים. כתיב בתורה: אדנ"י ידו"ד במה אדע כי אירשנה. וכמוהו רבים. שנוי בנביאים: ידו"ד אדני חילי וישם רגלי וגו' וכמוהו רבים. משולש בכתובים: אבא בגבורות אדני ידו"ד אזכיר צדקתך לבדך וכמוהו רבים. ושם החסד הוא שם א"ל, ויש מהם הרבה בתורה בנביאים ובכתובים. בתורה: ויקרא לו אל אלקי ישראל וכמוהו רבים. בנביאים: אל אלקים ידו"ד הוא יודע וכו' וכמוהו רבים. בכתובים: האל תמים דרכו וכמוהו רבים. ושם הגבורה אלקים כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים. כתוב בתורה: והאלקים נסה את אברהם וכמוהו רבים. שנוי בנביאים: ותהי חרדת אלקים וכמוהו רבים. משולש בכתובים: קומה אלקים שפטה ארץ וכמוהו רבים. ושם הת"ת ידו"ד כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים. כתוב בתורה ויאמר ידו"ד, וידבר ידו"ד וזולתם רבים. שנוי בנביאים: כה אמר ידוד וזולתם רבים. משולש בכתובים: ה' אמר אלי בני אתה וכמוהו רבים. ושם הנצח לא תמצא לבדו כי אם משותף בשם ההוד, מטעם כי לשניהם שם אחד והוא צבאות. וזה לא נמצא בתורה כלל. ובנביאים הרבה: כה אמר ה' צבאות וזולתם רבים. ובשם היסוד פירשו בו כל המפרשים האחרונים שמו המיוחד אל חי. וקשה שאין אל חי משמות שאינם נמחקים, כי מלת חי אינו קדוש לפי הנראה במסכת שבועות (דף לה.) שלא מנו שם אלא אל. ושם אל שהוא הקדוש הוא מושאל אליו מהחסד בדרך הכנויים ומנאם. ומכלל הסברא הזאת רבי אבא בספר הזוהר פ' ויקרא (דף י"א.) וז"ל: שתיתאה ושביעאה צבאות אקרון. תמינאה אל חי, כמה דאמרינן כי שם צוה ה' את הברכה חיים וגו', ודא צדיק דכל חיים נפקין מניה עכ"ל.

ומה שמנה נצח והוד ששי ושביעי, עם היות שהם שביעי ושמיני כנודע, מפני שרבי אבא התחיל למנות השמות משם י"ה מחכמה כמבואר שם. ופירש כי צדיק נקרא אל חי מטעם כי מוצא החיים הוא ממנו, ואמר דכל חיים נפקין מיניה, מפני שעקר החיים הם למעלה בחכמה ובינה, כדכתיב (קהלת ז יב) החכמה תחיה בעליה. וכמו שנבאר בשער ערכי הכנויים בעה"ו, לזה אמר כי הטעם שהיסוד נקרא בשם אל חי, עם היות שעיקר החיים הם למעלה מפני כי הוא מקורם בערך יציאתם לחוץ, ומפני כן נקט לישנא דנפקין, דהיינו בערך יציאה.
הנה שרבי אבא פי' ששם היסוד אל חי. ור' אלעזר (שם ע"ב) חלק עליו ואמר כי שמו הוא שדי וז"ל: תשיעאה שד"י, דאמר לעולמו די, דהא די ספוקא הוא, וספוקא לא אתי לעלמא אלא מן צדיק דאיהו יסוד עולם דאמר לעולמו די עכ"ל.

ומפני שהוקשה לו לרבי אלעזר שהשם שדי פי' שאמר לעולם די, דהיינו שהגבילו שהיו מצריו נמתחים והולכים עד שאמר לו די. וזה לא יוצדק ביסוד, כי בריאת העולם היתה על ידי האדריכל שהיא המלכות, וא"כ היא ודאי היתה שאמרה לעולם די. לזה אמר שד"י פי' ספוק ומזון, והמזון הוא מצד היסוד והוא המספיק מזון לעולם, והיינו וספוקא לא אתי לעלמא אלא מן צדיק דאיהו יסוד עולם. וכוון לומר מן צדיק יסוד עולם, כי הוא יסוד ומעמיד העולם. וזהו שכפל לשונו ואמר צדיק דאיהו יסוד עולם דאמר לעולם די. ועכ"ז לא נכחיש היות שם אל חי ביסוד כמו שבאר רבי אבא, אבל לא שיהיה שם קדוש כדרך שאר שמות שאינם נמחקים, אלא כנוי כשאר הכינויים, ובא בכתוב (תהלים פד ג) לבי ובשרי ירננו אל אל חי. ושם שדי כתוב בתורה: ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך, שנוי בנביאים: כקול שדי בלכתם, משולש בכתובים: והיה שדי בצריך. ושם המלכות אדני כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים. כתוב בתורה: ועתה יגדל נא כח אדני וכמוהו רבים, שנוי בנביאים: דבר שלח אדני ביעקב וכמהו רבים, משולש בכתובים: אדני שפתי תפתח וכמהו רבים. ובא במסורה כי יש מהם במקרא קל"ד, והטעם תמצאהו בפי' התורה להחזקוני, בתחלתו אמר כי מספר זה הוא כנגד אותיות של ראשי וסופי תיבות של מזרח מערב דרום, לומר שג' רוחות אלו סגורים בשמו של הקדוש ברוך הוא, וכן קלד לשון סגירה, כמו קלידאה, אבל צפון אינו בכלל, שהוא פתוח ליפרע מן הרשעים, ולעתיד לבא יסגירנו הקב"ה גם כן וכו', ע"ש ותמצא טעמים נמשכים לזה הדרוש.

ועשר שמות אלו הנזכרים הם היכלות לרוחניות הספירות, והרוחניות ההוא לבוש אל רוחניותם הפנימי הנרמז בשם בן ד' שבכל ספירה וספירה. והענין הזה וזולתו בבאור השמות האלה וענייני הספירות יתבאר בשערים הבאים בעה"ו. וכל אחד ואחד במקומו הראוי לו.

והנה נכלל השער הזה, והודאה לאל אשר עזרנו הוא יעזרנו נצח סלה ועד אמן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף