פרדס רמונים/א/ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

פרדס רמונים א ח

אחרי שנתאמתנו בענין מספר הספירות, ראוי שנחקור אם הם מוכרחות מצד החקירה אם לאו. ולזה נאמר כי הם מוכרחות מכמה סבות.

הראשונה מפני שאנו המאמינים בהשגחה ואפי' בהשגחה פרטית, מוכרחים אנו לומר שהוא משגיח מצד הספירות מפני כי האחד הפשוט סבת כל הסבות ועלת כל העלות מסולק מן השנוי ומן המדות. ר"ל חכם צדיק שומע ושאר התוארים אשר סלקו ממנו החוקרים. וכן גדרי הגוף והגשמות, כגון וירד ה'. וכן ומראה כבוד ה' כאש אוכלת וכו'. וכן ואראה את ה' יושב על כסא וכו'. וכן וכבוד ה' מלא את המשכן. וכן ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו וכו'. וכן הנאמר בדניאל (ז ט) ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיור. וכן כתובים באצבע אלקים. אזני ה', יד ה', עיני ה'. כעניינים אלו אשר באו בכתוב המורים על הגבול ועל הגשמות וכן המורים על התוארים. וזה באחד הפשוט בערך בחינתו אל עצמותו ופשיטותו אי אפשר לומר עליו כן אם לא נערך בחינתו אל מדותיו כאשר נבאר בשער עצמות וכלים ובשער הכנויים בעזרת האל וישועתו.
והנה על ידי המדות יהיו השינויים והדין והרחמים לא בבחינתו כאשר יתבאר בשער הנזכר.
והנה מפאת בחינה זו כדי שלא נכחיש עקרי אמונתנו באחד הפשוט במציאות פשיטותו שהוא מסולק מן התוארים המחייבים הגוף והגשמות. ואנו מוכרחים להאמין השגחתו, שגם הוא מעיקרי הדת. ולכן אנו צריכין להאמין בספירות כדי שלא יהיו עיקרי אמונתנו סותרים אלו לאלו כדפי'. וזו הוא סבה או סבות המכריחות אמונת הספירות, והם ראיות מוכרחות קצת מפאת התורה על דרך החקירה.

אמנם על דרך החקירה בזולת סעד וסמך מהתורה כתבו המפרשים עוד ראיות רבות, ומפני שאין דרכנו בחבור זה על דרך החקירה, לא העתקנו אותם כלל. עוד נתבארו המדות האלה עשרה, סודם ועניינם בכתוב. ג' ראשונות נתבארו מתוך דברי איוב לחביריו, שאמר (כח יב) והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה. בפסוק זה באר לנו סדר ג' ראשונות שהם נקראים אין חכמה בינה. ראשונה אמר החכמה היא נאצלת מהספירה הראשונה הנקרא אי"ן, וזהו והחכמה מאי"ן תמצא. וא"י שהוא א' אין י' חכמה, ז"ה הוא מקום בינה שע"י נאצלת הבינה. ואמנם אצילות האי"ן לא דבר בו כלל, כי אפילו הנאצל נקרא אין כ"ש המאציל.
והנה הז' הנמשכות מהם נתבארו בדברי דוד המלך ע"ה בכתוב שנאמר (ד"ה א' כ"ט) לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה. ומלת לך ה' הם כנוי אל ג' ראשונות, והבינה נקראת "לך", שעולה נ' כמנין חמשים שערי בינה. ול"ך וכ"ל האותיות זה כאותיות זה. והיסוד כאשר הוא מקבל מבינה מנו"ן השערים הנזכרים נקרא כ"ל, והוא כדמות החותם המתהפך מן ל"ך אל כ"ל, והטעם שנרמזו חמשים שערים במלת לך ובמלת כל, מפני שהשערים הם נ' בסוד הבינה המתפשטת עד הוד, שהם ה' ספירות וכל אחת כלולה מעשר הרי חמשים. והם שלשה על שנים: גדולה גבורה ת"ת הם סגול או סגולתא הם ל'. ונצח והוד הם צי"רי או שב"א הרי ך', הרי ל"ך כסדרן. וכ"ל בסוד חותם המתהפך, מה שהיה למעלה חזר למטה. ושאר ענייני השערים יתבארו בשער השערים בעה"ו.

הגדולה היינו חסד, הגבורה היינו פחד, והת"ת והנצח וההוד. כ"י כ"ל בשמים ובארץ דא יסוד, כתרגום אנקלוס: דאחיד בשמיא ובארעא. פי' המייחד הת"ת הנקרא שמים, וארץ הנקראת מלכות, והוא היסוד. ומלכות לא נתבארה בכתוב היטב אלא אמר לך ה' הממלכה, מפני כי המלכות מקומה למעלה מהנצח וההוד והיסוד, ומפני המיעוט ירדה למטה, לכן לא רצה להזכירה אלא על ידי היחוד להורות שמקומה בשמים, אלא שהשליך משמים ארץ. ואח"כ אמר לך ה' הממלכה לבאר חייליה וקשוטיה בפני עצמה, ועכ"ז חזר ויחד אותה עד השרש העליון באמרו לך ה' הממלכה. לך בינה כדפי'. ידו"ד ת"ת. ממלכה מלכות כמשמעה. והיינו מציאותה עם בעלה, שני מלכים יונקים מכתר א':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף