פני יהושע/ביצה/ל/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:14, 11 במאי 2022 מאת מצולות ים (שיחה | תרומות) (הערת שוליים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


פני יהושע TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png ל TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בגמ' דהא תוספת יה"כ דאורייתא הוא ואכלו ושתו עד שחשיכה וכו' בל' הש"ע משמע דבנשים איירי וכן נראה מל' הרא"ש ז"ל שכתב וחזינן להו משמע דאהני נשי דלעיל קאי אלא שיש לי לדקדק דאם כן אמאי אמרינן הכא דתוספ' יה"כ דאורייתא ופירש"י דנפקא לן מועניתם את נפשותיכם בתשעה וא"כ לפ"ז לא הוי אלא מצות עשה והא ק"ל מ"ע שהז"ג נשים פטורות ונהי דבעיקר עינוי דיה"כ עצמו ודאי הושוו נשים לאנשים לכל עונשין שבתורה משא"כ תוספת יה"כ דליכא עונש וא"כ מנ"ל דאסורות. (עיין בסוכה כ"ח ע"ב סותר לדבריו אלה). ויש ליישב דאע"ג דבל' עשה כתיב מ"מ כיון דהוי שב ואל תעשה דלא תאכל ולא תשתה לא הוי בכלל מ"ע שהז"ג והיינו דוקא בעשה גמור שהיא בקום עשה[1] וכיוצא בזה כתבתי גבי שריפת קדשים לענין דנשים אסורות להדליק בשמן שריפה. ועוד דכיון דאיצטריך קרא ביומא בפרק יה"כ למעוטי תוספת מאיסור עונש כרת אם כן ממילא משמע דלאו מיהו איכא אלא משום דבעינוי לא שייך לשון לאו משו"ה כתבו בלשון עשה כדאיתא התם דף פ"א ע"ש:



שולי הגליון


  1. דעת רבינו שנשים חייבות במצות עשה שהזמן גרמא בשב ואל תעשה ובביאור סברת הדבר כתב הכתב סופר (או"ח סימן נו) ע"פ דברי האבודרהם בטעם הפטור שהוא משום שאין להם פנאי לקיים המצות כיון שהן משועבדות לבעל, ולכן במצוה שקיומה בשב ואל תעשה אף נשים חיבות.
    רעק"א (סוכה כח.) תמה על הפני יהושע מהמבואר בגמרא שם שילפינן לחיוב נשים בתוספת יום הכיפורים מקרא ד'האזרח' הרי שבלאו האי קרא היו פטורות אף ממצוה זו. וכתב שאולי הא גופא קמ"ל קרא.
    ובחלקת יואב (או"ח סימן ל) יישב שלקיום מצות תוספת יום הכיפורים לא סגי בעצם השביתה אלא יש דין לקבל עליו תוספת יום טוב, וא"כ הויא מצוה בקום עשה [אך לפי זה אין ראיה משם ליסוד רבינו]. עוד הביא בחלקת יואב שם ראיה לדעת רבינו ממש"כ החינוך (מצוה רצז) שנשים חייבות בשביתת יום טוב, והאחרונים הקשו דהויא מ"ע שהזמן גרמא, ולדעת רבינו מבואר כיון דהוא בשב ואל תעשה.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף