פאת השולחן/הקדמה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:56, 6 בנובמבר 2020 מאת אקדמות (שיחה | תרומות) (המשך ההקדמה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Under construction icon-green.svg דף זה נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פאת השולחן TriangleArrow-Left.png הקדמה

הקדמת פאת השולחן

ברוך אלהי ישראל מעולם ועד עולם, מעולם העליון שבכולם עד עולם השפל במצב הסולם, אשר הנחילנו תורת אמת חצובה באש נתונה כאש כמ"ש (דברים לג ב) מימינו אש דת למו ושילב על ידה שני העולמות כחכמתו ותבונתו אשר חיי עולם נטע בתוכינו. וכשם שבאדם יש חלקי הנשמה והגוף חיבור שמים וארץ כך בתורה יש חלק נשמה והם נסתרותיה גנזי חמודיה, וחלק הגוף פשטי התורה שהן גופי התורה וכשם שהנשמה היא נעלמת באדם ונסתרת ואינה נראית כ"א ע"י פעולותיה בגוף בעולם המעשה כך נשמת התורה נעלמת ואינה נראית כ"א ע"י גופי התורה הלכות עולם וכל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא שנאמר הלכות עולם לו, וכשם שהעולם מעורב טוב ורע וכן האדם כך התורה הק' מעורב הסולת בפסולת וכדתנינא סופכ"ח במסכת אבות דרבי נתן בראשונה היו אומרים דגן ביהודה ותבן בגליל וכו' חזרו לומר אין דגן ביהודה וכו' שהתורה מלובשת בלבושין רבים כמו שהתבואה מלובשת בתבן ומוץ ואדם לעמל יולד לעמלה של תורה לברר וללבן ולהוציא הסולת נקיה:

והנה אבותינו ורבותינו הקדושים הראשונים נוחי נפש המה חפרוב כרוה חפשו מטמוניה יגעו ומצאו גנזי אוצרותיה ויאכלו מפרי תבואתה וישבעו ויותירו גם לנו, וכדאמרינן במסכת שקלים פ"ד ר' חני בשם ר"ש ב"נ הראשונים חרשו וזרעו וניכשו וכסחו ועדרו וקצרו ועמרו ודשו וזרו ובררו וטחנו והרקידו ולשו וקטפו ואפו ואנו אין לנו פה לאכול ובחידושי אגדות שם ביארתי בארוכה ענין הט"ו מלאכות הפת שזהו מ"ש ואפו שנעשה פת והוא התורה שבע"פ שנקראת פ"ת ר"ת תורת פיך וכן מלשון פתות אותה פיתים שהיא מפררת ללחם שהיא תושב"כ שנקראת לחם כמ"ש (משלי ט ה) לכו לחמו בלחמי וגם פ"ת עולה בחשבון גי' תלמוד שהוא עיקר תושבע"פ שמרומז בתיבת ד"ת למ"ו אותיות תלמו"ד לשבר קליפת לילית שחשבונה כך בסוד הללוהו בת"ף ומחו"ל וכו':

ובזה ביארתי בספר זכרון שלי מתני' פ"ו דפרקי דחסידי כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו' ואכתוב בקצרה אגב גררא דמלבד פשוטה רמז לנו התנא הקדוש סדר דרכה של לימוד התורה דתורה שבע"פ היא העיקר כמ"ש כי ע"פ הדברים כרתי אתכם ברית והיא פני התורה כמ"ש שלא נשא פנים לתורה כי התלמוד מפרש לתורה שבכתב הסתומה כמו אתרוג שלא נתפרש בתורה כ"א פרי עץ הדר וכיוצא, והיא בסוד נקבה מלשון נקבה שכרך כמו הנקבה מציירת הטיפה להיות ולד וז"ש (משלי כח כא) הכר פנים לא טוב שאינו הולך בדרך התורה שנקראת טוב והשי"ת נקרא טוב ה' לכל ולכן עי"ז מונע טוב מן העולם וסיפי' דקרא (שם) ועל פת לחם יפשע גבר זהו בתושבע"פ שנקראת פת לחם שפושע בה כמ"ש ריב"ז (בבא בתרא פט:) אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר מפני שילמדו הרמאין ומסיק דאמרן ע"פ הכתוב (הושע יד י) צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, וז"ש גבר בסוד נקבה תסבסב גבר (ירמיה לא כא) וכמ"ש (איוב ג ג) והלילה אמר הורה גבר וידוע מ"ש בגמ' פ"ב דשבת (לא.) על פסוק (ישעיה לג ו) והיה אמונת עתיך כו' אמונת זה סדר זרעים כו' חשיב כל הששה סדרים ומסיים ואפ"ה אי איכא יראת ה' אוצרו אין וכו' משל לא' שאמר העלה כור חיטים כו' א"ל העלית קב חומטין וכו' לאו א"ל מוטב אם לא העלית. ופרש"י חומטין ארץ מליחה שנותנים זה בחטים כדי לקיימן. וזהו ענין יראת ה' שהוא קיום החכמה כמלח שממתקת התבשיל והבשר וז"ש פת במלח תאכל שתערב ליסוד תורה שבע"פ ביראה כדי לקיימה ומים במשורה תשתה הוא על רזין דאורייתא הגנוזים באגדות המושכין לבו של אדם כמים, וכתיב (משלי כה טז) דבש מצאת אכול דיך והן ג' הראשונות דעה בינה שכל. וע"ז אמרו בפ"ב דחגיגה (יג.) במופלא ממך כו' במכוסה כו' אין לך עסק וכו' ושמעתי בזה הפיוט דפ' שקלים אז ראית וספרת והכנת וכו' ושאלו ממרן הגאון החסיד רבינו אליהו נ"ע מהו כל כך תיבות והשיב שהם ל"ט תיבות ובהם מרומזים ל"ט מלאכות של מעשה בראשית שבהן ברא עולמו ושבת מכולם ביום השבת, ולכן נאסר לנו ל"ט מלאכות בשבת וזהו הטל שברית כרותה שאינו נפסק ששמים נותן מעשר בכל יום טל ע"כ ולדעתי ג' תיבות הראשונות הם ג"ר חב"ד. ראית הוא חכמה כמ"ש בקהלת (א טז) ולבי ראה הרבה חכמה לפנים היו קורין לנביא רואה והוא אספקלריא האמורה. וספרת הוא בינה כמ"ש (תנ"ך/תהילים/קמז#תהילים קמז ה) לתבונתו אין מספר ונאמר (דברי הימים א, כז לב) איש מבין וסופר ובדניאל (דניאל ט ב) בינותי בספרים ודעה כולל חו"ב כידוע. ולכן נא' הכנה גבי חכמה וגבי בינה כמ"ש כונן שמים בתבונה. ובתבונה יתכונן וכתיב מכין תבל בחכמתו וז"ש והכנת וכתוב מלא הוא שאלו הג' הם מלאכות הבריאה דכתיב ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. ואלו הג' הם גבוהים ועמוקים ראשים לל"ט מלאכות ובהסיר הג' מן ל"ט נשאר ל"ו שבהם מותר הדרישה והחקירה וז"מ גול אל ה' דרכך שהם הדרכים להשיג שם הוי' ב"ה איך שמהוה את הכל. ובגמ' אמרו בב"ב וכמה משורה א' מל"ו בלו"ג וז"ש ומים במשורה תשתה א' מל"ו בלו" הנ"ל. ולא תלך בגדולות ובנפלאות. ועל הארץ תישן דרגא דענוה אף בעת סילוק מהתורה. וחיי צער תחיה. גם בדבר הכרח להחיות א"ע יצטער בנגיעתו בעוה"ז וכן חיי התורה שנק' חיים כתיב אשרי אדם מפחד תמיד בד"ת כתיב שיפחד שלא ישכח וצריך לפשפש תמיד כמו בכיסו. ובתורה אתה עמל בג' חלקי תורה עין מוח לב. תורה שבכתב המיוחס לעין כמ"ש דברים שבכתב כו'. ותושבע"פ מיוחס למוח שיזכיר אותה ורזין דאורייתא המיוחס ללב וצריך להיות עמל ויגע הרבה לברר וללבן התורה הקדו' וביראת ה' ובענוה ושפלות ועי"ז אשריך וטוב לך בעוה"ז ועוה"ב שני עולמות הנ"ל בתיקון הגוף והנשמה ע"י גופי תורה ונשמתה. והארכתי שם בזה. ותורה שבכתב נגד חמה שהיא נ"ן סדרי' כמ"ש בת"ז ע"פ גן נעול כו' ותושבע"פ נגד לבנה המקבלת מתורה שבכתב כמו לבנה שמקבלת מאור החמה. וז"ש הנחמדים מזהב ומפז רב זהב נגד חמה ונגד תורה שבכתב שהיא ז' ספרים כמ"ש במס' שבת (דף קט"ז ע"א) חצבה עמודיה שבעה אלו ז' ספרי תורה וכ"ה במדרש פ' שמיני ובב"ר פ' ס"ד וזהו זהב שהן כפולין נגד פנים הטהור והיפוכו שהוא ה"ב. ופז נגד תורה שבע"פ בחי' לבנה חושבן פ"ז:

ובזה ביארתי מ"ש >>

·
מעבר לתחילת הדף