ערך/שעשה את הים הגדול

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי שעשה את הים הגדול

שעשה את הים הגדול היא ברכה שמברכים על ראיית 'הים הגדול'.

במשנה במסכת ברכות (נד.): על ההרים... ועל הימים... אומר ברוך עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים.

להלכה נפסקו דברי ת"ק בנוגע לכלל הימים ודברי רבי יהודה בנוגע לים הגדול. וכך כותב הרמב"ם (ברכות פ"י הט"ו): על הימים... אם ראה אחת מהן משלשים יום לשלשים יום מברך עושה בראשית, הרואה את הים הגדול משלשים יום לשלשים יום או יותר מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול. ובשולחן ערוך (או"ח סימן רכח ס"א) כתב: על ימים... אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית, ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה הים הגדול.

דעת תנא קמא

• דעת הרא"ש (כלל ד סימן ד) שאף תנא קמא מודה לדעת רבי יהודה בים הגדול, ומה שאמר שעל הימים אומר ברוך עושה מעשה בראשית, הוא בשאר ימים.

• דעת הטור (או"ח סימן רכח) שתנא קמא חולק על רבי יהודה וסובר שאף על ראיית הים הגדול מברך עושה מעשה בראשית.

מהו הים הגדול

דעת השולחן ערוך

השולחן ערוך (או"ח סימן רכח ס"א) מפרש שהים הגדול, שבראייתו מצריך רבי יהודה לברך ברכת 'שעשה את הים הגדול', הוא הים התיכון - הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים.

דעת האבודרהם

בדברי חמודות (ברכות פ"ט אות לז) הביא את דעת האבודרהם, שהים הגדול שאליו כיוון רבי יהודה, הוא ים אוקיינוס המקיף את העולם

דעת רבינו יונה

הבית יוסף (שם) הביא דעת רבינו יונה שכוונת רבי יהודה באומרו 'הים הגדול', למעט את הימים הקטנים שהם כמו שלוליות שנפרדים מהים הגדול. משמע מדבריו שכל הימים המחוברים לאוקיינוס, ובכללם הים התיכון, בכלל דברי רבי יהודה, ויש לברך עליהם 'שעשה את הים הגדול'.

דעת הרא"ש

הבית יוסף (או"ח סימן רכח) למד בדעת הרא"ש בתשובה (כלל ד סימן ד) כדעתו, שהים הגדול הוא הים התיכון. וכ"כ בנחלת צבי (סק"א) שמשמע מדברי הרא"ש כדעת השולחן ערוך. וכ"כ הלבוש (או"ח סימן רכח).

אמנם הלחם חמודות (ברכות פ"ט אות לז) הגיה דברי הרא"ש, ולפי זה פירש דעת הרא"ש להפך וכדעת האבודרהם, וכן הביא משמו בעולת תמיד (או"ח סימן רכח סק"א).

דעת התוספות

בעולת תמיד (שם) כתב שמדברי התוספות בגיטין (ח. ד"ה רבי יהודה) משמע שאין הים התיכון בכלל ים אוקינוס, וממילא אינו בכלל ים הגדול שמברכים עליו שעשה את הים הגדול.

מו"מ בנדון זה

בכמה מקומות מצאנו שקראו רבותינו לים התיכון או לים אוקיינוס בשם 'הים הגדול' ויש לדון האם יש להוכיח מכך גם לנדון דידן:

• רש"י בפירושו לחומש (בראשית א ט-י) כתב וז"ל: יקוו המים, שהיו שטוחין בכל הארץ והיקוום באוקיינוס, הוא הים הגדול שבכל הימים. קרא ימים, והלא ים אחד הוא, אלא אינו דומה טעם דג העולה מן הים בעכו לטעם דג העולה באספמיא, עכ"ל. הרי שכלל את עכו (מן הים התיכון) ואת אספמיא (ספרד על ים אוקיינוס) כחלק מן 'הים הגדול'.

• הרמב"ם פסק את דברי רבי יהודה כלשונם בהלכות ברכות (פ"י הט"ו) 'הרואה את הים הגדול' וכו', ובלשון זו משתמש הרמב"ם בשתי מקומות ככינוי לים התיכון. בהלכות גירושין (פ"ז ה"י) לגבי מביא גט ממדינת הים, ובהלכות מלכים (פ"ה ה"ז) לגבי איסור חזרה למצרים.

• הרא"ש (מו"ק פ"ג סימן א) הביא דברי הירושלמי 'רבי יהודה כדעתיה אסור לפרש בים הגדול' ושם איירי ביוצא מארץ ישראל לחו"ל, דהיינו בים התיכון. אך נקט לשון הפסוק המזכיר את הים הגדול כגבול ארץ ישראל וכמו שכתב הרא"ש בתשובה (לדעת הדברי חמודות) שאעפ"כ כוונת רבי יהודה לים אוקיינוס ולא לים התיכון.

• בשו"ת זכרון יהודה (סימן צב) הביא ר"י בן הרא"ש 'הנהו עובדי דר' עקיבא ור' מאיר שטבעה ספינתם בים הגדול ונצולו'. ומעשה זה דר' מאיר מוזכר במסכת יבמות (קכא.) ומבואר שם שעלה רבי מאיר מן הים בקפוטקיא שהיא בטורקיה, דהיינו בים התיכון.

נוסח הברכה

• בלשון המשנה וכן בלשון הרמב"ם: שעשה את הים הגדול.

• בלשון השולחן ערוך: עושה הים הגדול.

לעיון

• גמרא (ברכות נד.)
• רמב"ם (ברכות פ"י הט"ו)
• בית יוסף (או"ח סימן רכח)
• שולחן ערוך (שם ס"א)
• שו"ת הרא"ש (כלל ד סימן ד)
• דברי חמודות (ברכות פ"ט אות לח)

קישורים חיצוניים

• הים הגדול - הים התיכון, מתוך פורטל הדף היומי.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף