ערך/שעשה את הים הגדול

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png שעשה את הים הגדול

שעשה את הים הגדול היא ברכה שמברכים על ראיית 'הים הגדול'.

במשנה במסכת ברכות (נד.): על ההרים... ועל הימים... אומר ברוך עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים.

כך גם פסק הרמב"ם (ברכות פ"י הט"ו): על הימים... אם ראה אחת מהן משלשים יום לשלשים יום מברך עושה בראשית, הרואה את הים הגדול משלשים יום לשלשים יום או יותר מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול.

ובשולחן ערוך (או"ח סימן רכח ס"א): על ימים... אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית, ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה הים הגדול.

דעת תנא קמא

הרא"ש (כלל ד סימן ד) כתב שאף תנא קמא מודה לדעת רבי יהודה בים הגדול, ומה שאמר שעל הימים אומר ברוך עושה מעשה בראשית, הוא בשאר ימים[1].

מהו הים הגדול

השולחן ערוך מזהה את 'הים הגדול', שעליו מצריך רבי יהודה לברך ברכת 'שעשה את הים הגדול', כ'ים התיכון'. אמנם המגן גיבורים (סק"ב) כתב ע"ז: ואין זה עיקר, רק בים אוקיינוס המקיף כל העולם, על זה מברכין.

דעת הרא"ש

בדעת הרא"ש כתב בנחלת צבי (סק"א) שמשמע מדבריו (כלל ד סימן ד) כדעת השולחן ערוך, וכן הביא הדברי חמודות (ברכות פ"ט אות לז) שהשולחן ערוך למד בדברי הרא"ש כדעתו. אמנם הלחם חמודות שם למד להיפך בכוונת הרא"ש וכן הביא משמו בעולת תמיד (או"ח סימן רכח סק"א)[2].

דעת התוספות

בעולת תמיד (שם) כתב שמדברי התוספות בגיטין (ח. ד"ה רבי יהודה) משמע שאין הים התיכון בכלל ים אוקינוס, וממילא אינו בכלל ים הגדול שמברכים עליו שעשה את הים הגדול.

נוסח הברכה

בלשון המשנה וכן בלשון הרמב"ם: שעשה את הים הגדול.

בלשון השולחן ערוך: עושה הים הגדול.

לעיון



שולי הגליון


  1. ראה שם שלמד כן מדברי כל הפוסקים שפסקו כרבי יהודה, ואם נחלק הוא בדין זה על דעת תנא קמא, הרי הלכה כתנא קמא שהוא סתמא דרבים.
  2. וציין לדבריו גם בנחלת צבי שם.
מעבר לתחילת הדף