ערך/שעשה את הים הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף
(שינוי קל) |
(המשך) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===מהו הים הגדול=== | ===מהו הים הגדול=== | ||
;דעת השולחן ערוך | |||
השולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רכח#א|או"ח סימן רכח ס"א]]}} מפרש שהים הגדול, שבראייתו מצריך רבי יהודה לברך ברכת 'שעשה את הים הגדול', הוא הים התיכון - הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. | |||
;דעת האבודרהם | |||
בדברי חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז|ברכות פ"ט אות לז]]}} הביא את דעת האבודרהם, שהים הגדול שאליו כיוון רבי יהודה, הוא ים אוקיינוס המקיף את העולם{{הערה|וכ"כ בפירוש הרע"ב {{ממ|[[ברטנורא/ברכות/ט#ב|ברכות פ"ט מ"ב]]}} וכ"כ המגן גיבורים {{ממ|[[מגן גיבורים - אלף המגן/אורח חיים/רכח#ב|סק"ב]]}}.}} | |||
;דעת הרא"ש | ;דעת הרא"ש | ||
הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/רכח|או"ח סימן רכח]]}} למד בדעת הרא"ש כדעתו, שהים הגדול הוא הים התיכון. וכ"כ בנחלת צבי {{ממ|[[נחלת צבי/אורח חיים/רכח#א|סק"א]]}} שמשמע | הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/רכח|או"ח סימן רכח]]}} למד בדעת הרא"ש בתשובה {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/ד/ד|כלל ד סימן ד]]}} כדעתו, שהים הגדול הוא הים התיכון. וכ"כ בנחלת צבי {{ממ|[[נחלת צבי/אורח חיים/רכח#א|סק"א]]}} שמשמע מדברי הרא"ש כדעת השולחן ערוך. וכ"כ הלבוש {{ממ|[[לבוש/אורח חיים/רכח|או"ח סימן רכח]]}}. | ||
אמנם הלחם חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז|ברכות פ"ט אות לז]]}} הגיה דברי הרא"ש, ולפי זה פירש דעת הרא"ש להפך וכדעת האבודרהם, וכן הביא משמו בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/רכח#א|או"ח סימן רכח סק"א]]}}{{הערה|וציין לדבריו גם בנחלת צבי שם.}}. | אמנם הלחם חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז|ברכות פ"ט אות לז]]}} הגיה דברי הרא"ש, ולפי זה פירש דעת הרא"ש להפך וכדעת האבודרהם, וכן הביא משמו בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/רכח#א|או"ח סימן רכח סק"א]]}}{{הערה|וציין לדבריו גם בנחלת צבי שם.}}. | ||
| שורה 23: | שורה 25: | ||
;דעת התוספות | ;דעת התוספות | ||
בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/רכח#א|שם]]}} כתב שמדברי התוספות בגיטין {{ממ|[[תוספות/גיטין/ח/א#רבי|ח. ד"ה רבי יהודה]]}} משמע שאין הים התיכון בכלל ים אוקינוס, וממילא אינו בכלל ים הגדול שמברכים עליו שעשה את הים הגדול. | בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/רכח#א|שם]]}} כתב שמדברי התוספות בגיטין {{ממ|[[תוספות/גיטין/ח/א#רבי|ח. ד"ה רבי יהודה]]}} משמע שאין הים התיכון בכלל ים אוקינוס, וממילא אינו בכלל ים הגדול שמברכים עליו שעשה את הים הגדול. | ||
;דעת רבינו יונה | |||
הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/רכח|שם]]}} הביא דעת רבינו יונה שכוונת רבי יהודה באומרו 'הים הגדול', למעט את הימים הקטנים שהם כמו שלוליות שנפרדים מהים הגדול. משמע מדבריו שכל הימים המחוברים לאוקיינוס, ובכללם הים התיכון, בכלל דברי רבי יהודה, ויש לברך עליהם 'שעשה את הים הגדול'. | |||
===מו"מ בנדון זה=== | |||
בכמה מקומות מצאנו שקראו רבותינו לים התיכון או לים אוקיינוס בשם 'הים הגדול' ויש לדון האם יש להוכיח מכך גם לנדון דידן: | |||
* רש"י בפירושו לחומש {{ממ|[[רש"י/בראשית/א#ט|בראשית א ט]]-[[רש"י/בראשית/א#י|י]]}} כתב וז"ל: יקוו המים, שהיו שטוחין בכל הארץ והיקוום באוקיינוס, הוא הים הגדול שבכל הימים. קרא ימים, והלא ים אחד הוא, אלא אינו דומה טעם דג העולה מן הים בעכו לטעם דג העולה באספמיא, עכ"ל. הרי שכלל את עכו ואת אספמיא כחלק מן 'הים הגדול'. | |||
=== נוסח הברכה === | === נוסח הברכה === | ||
גרסה מ־01:43, 28 באוגוסט 2019
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
שעשה את הים הגדול
שעשה את הים הגדול היא ברכה שמברכים על ראיית 'הים הגדול'.
במשנה במסכת ברכות (נד.): על ההרים... ועל הימים... אומר ברוך עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים.
להלכה נפסקו דברי ת"ק בנוגע לכלל הימים ודברי רבי יהודה בנוגע לים הגדול. וכך כותב הרמב"ם (ברכות פ"י הט"ו): על הימים... אם ראה אחת מהן משלשים יום לשלשים יום מברך עושה בראשית, הרואה את הים הגדול משלשים יום לשלשים יום או יותר מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול. ובשולחן ערוך (או"ח סימן רכח ס"א) כתב: על ימים... אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית, ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה הים הגדול.
דעת תנא קמא
- דעת הרא"ש (כלל ד סימן ד) שאף תנא קמא מודה לדעת רבי יהודה בים הגדול, ומה שאמר שעל הימים אומר ברוך עושה מעשה בראשית, הוא בשאר ימים[1].
- דעת הטור (או"ח סימן רכח) שתנא קמא חולק על רבי יהודה וסובר שאף על ראיית הים הגדול מברך עושה מעשה בראשית[2].
מהו הים הגדול
- דעת השולחן ערוך
השולחן ערוך (או"ח סימן רכח ס"א) מפרש שהים הגדול, שבראייתו מצריך רבי יהודה לברך ברכת 'שעשה את הים הגדול', הוא הים התיכון - הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים.
- דעת האבודרהם
בדברי חמודות (ברכות פ"ט אות לז) הביא את דעת האבודרהם, שהים הגדול שאליו כיוון רבי יהודה, הוא ים אוקיינוס המקיף את העולם[3]
- דעת הרא"ש
הבית יוסף (או"ח סימן רכח) למד בדעת הרא"ש בתשובה (כלל ד סימן ד) כדעתו, שהים הגדול הוא הים התיכון. וכ"כ בנחלת צבי (סק"א) שמשמע מדברי הרא"ש כדעת השולחן ערוך. וכ"כ הלבוש (או"ח סימן רכח).
אמנם הלחם חמודות (ברכות פ"ט אות לז) הגיה דברי הרא"ש, ולפי זה פירש דעת הרא"ש להפך וכדעת האבודרהם, וכן הביא משמו בעולת תמיד (או"ח סימן רכח סק"א)[4].
- דעת התוספות
בעולת תמיד (שם) כתב שמדברי התוספות בגיטין (ח. ד"ה רבי יהודה) משמע שאין הים התיכון בכלל ים אוקינוס, וממילא אינו בכלל ים הגדול שמברכים עליו שעשה את הים הגדול.
- דעת רבינו יונה
הבית יוסף (שם) הביא דעת רבינו יונה שכוונת רבי יהודה באומרו 'הים הגדול', למעט את הימים הקטנים שהם כמו שלוליות שנפרדים מהים הגדול. משמע מדבריו שכל הימים המחוברים לאוקיינוס, ובכללם הים התיכון, בכלל דברי רבי יהודה, ויש לברך עליהם 'שעשה את הים הגדול'.
מו"מ בנדון זה
בכמה מקומות מצאנו שקראו רבותינו לים התיכון או לים אוקיינוס בשם 'הים הגדול' ויש לדון האם יש להוכיח מכך גם לנדון דידן:
- רש"י בפירושו לחומש (בראשית א ט-י) כתב וז"ל: יקוו המים, שהיו שטוחין בכל הארץ והיקוום באוקיינוס, הוא הים הגדול שבכל הימים. קרא ימים, והלא ים אחד הוא, אלא אינו דומה טעם דג העולה מן הים בעכו לטעם דג העולה באספמיא, עכ"ל. הרי שכלל את עכו ואת אספמיא כחלק מן 'הים הגדול'.
נוסח הברכה
- בלשון המשנה וכן בלשון הרמב"ם: שעשה את הים הגדול.
- בלשון השולחן ערוך: עושה הים הגדול.
לעיון
- גמרא (ברכות נד.)
- רמב"ם (ברכות פ"י הט"ו)
- בית יוסף (או"ח סימן רכח)
- שולחן ערוך (שם ס"א)
- שו"ת הרא"ש (כלל ד סימן ד)
- דברי חמודות (ברכות פ"ט אות לח)
- ↑ ראה שם שלמד כן מדברי כל הפוסקים שפסקו כרבי יהודה, ואם נחלק הוא בדין זה על דעת תנא קמא, הרי הלכה כתנא קמא שהוא סתמא דרבים.
- ↑ עי"ש שתמה על הרמב"ם שפסק כרבי יהודה והלא הלכא כתנא קמא שהוא סתמא דרבים. ועי"ש בבית יוסף שהעמיד דעת הרמב"ם כדעת הרא"ש שת"ק מודה לרבי יהודה. וע"ע בכסף משנה (ברכות פ"י הי"ד) שביאר דעת הרמב"ם אף אם יסבור כדעת הטור שת"ק חולק על רבי יהודה.
- ↑ וכ"כ בפירוש הרע"ב (ברכות פ"ט מ"ב) וכ"כ המגן גיבורים (סק"ב).
- ↑ וציין לדבריו גם בנחלת צבי שם.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |