ערך/שעשה את הים הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קטגוריות)
(קצת עיצוב)
(7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
במשנה במסכת ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/נד/א|נד.]]}}: על ההרים... ועל הימים... אומר ברוך עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים.
במשנה במסכת ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/נד/א|נד.]]}}: על ההרים... ועל הימים... אומר ברוך עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים.


כך גם פסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/י#טו|ברכות פ"י הט"ו]]}}: על הימים... אם ראה אחת מהן משלשים יום לשלשים יום מברך עושה בראשית, הרואה את הים הגדול משלשים יום לשלשים יום או יותר מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול.
להלכה נפסקו דברי ת"ק בנוגע לכלל הימים ודברי רבי יהודה בנוגע לים הגדול. וכך כותב הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/י#טו|ברכות פ"י הט"ו]]}}: על הימים... אם ראה אחת מהן משלשים יום לשלשים יום מברך עושה בראשית, הרואה את הים הגדול משלשים יום לשלשים יום או יותר מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול. ובשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רכח#א|או"ח סימן רכח ס"א]]}} כתב: על ימים... אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית, ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה הים הגדול.


ובשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רכח|או"ח סימן רכח ס"א]]}}: על ימים... אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית, ועל הים הגדול והוא הים שועברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה הים הגדול.
===דעת תנא קמא===
* דעת הרא"ש {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/ד/ד|כלל ד סימן ד]]}} שאף תנא קמא מודה לדעת רבי יהודה בים הגדול, ומה שאמר שעל הימים אומר ברוך עושה מעשה בראשית, הוא בשאר ימים{{הערה|ראה שם שלמד כן מדברי כל הפוסקים שפסקו כרבי יהודה, ואם נחלק הוא בדין זה על דעת תנא קמא, הרי הלכה כתנא קמא שהוא סתמא דרבים.}}.
 
* דעת הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/רכח|או"ח סימן רכח]]}} שתנא קמא חולק על רבי יהודה וסובר שאף על ראיית הים הגדול מברך עושה מעשה בראשית{{הערה|עי"ש שתמה על הרמב"ם שפסק כרבי יהודה והלא הלכא כתנא קמא שהוא סתמא דרבים. ועי"ש ב[[בית יוסף/אורח חיים/רכח|בית יוסף]] שהעמיד דעת הרמב"ם כדעת הרא"ש שת"ק מודה לרבי יהודה. וע"ע בכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/ברכות/י#יד|ברכות פ"י הי"ד]]}} שביאר דעת הרמב"ם אף אם יסבור כדעת הטור שת"ק חולק על רבי יהודה.}}.


===מהו הים הגדול===
===מהו הים הגדול===
השולחן ערוך מזהה את 'הים הגדול', שעליו מצריך רבי יהודה לברך ברכת 'שעשה את הים הגדול', כ'ים התיכון'. אמנם המגן גיבורים {{ממ|[[מגן גיבורים - אלף המגן/אורח חיים/רכח#ב|סק"ב]]}} כתב ע"ז: ואין זה עיקר, רק בים אוקיינוס המקיף כל העולם, על זה מברכין.
* דעת השולחן ערוך שהים הגדול, שבראייתו מצריך רבי יהודה לברך ברכת 'שעשה את הים הגדול', הוא הים התיכון - הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים.
 
* דעת האבודרהם{{הערה|מובא בדברי חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז|ברכות פ"ט אות לז]]}}.}} שהים הגדול שאליו כיוון רבי יהודה, הוא ים אוקיינוס המקיף את העולם{{הערה|וכ"כ בפירוש הרע"ב {{ממ|[[ברטנורא/ברכות/ט#ב|ברכות פ"ט מ"ב]]}} וכ"כ המגן גיבורים {{ממ|[[מגן גיבורים - אלף המגן/אורח חיים/רכח#ב|סק"ב]]}}.}}


;דעת הרא"ש
;דעת הרא"ש
בדעת הרא"ש כתב בנחלת צבי {{ממ|[[נחלת צבי/אורח חיים/רכח#א|סק"א]]}} שמשמע מדבריו {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/ד/ד|כלל ד סימן ד]]}} כדעת השולחן ערוך. אמנם בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/רכח#א|שם]]}} ציין לדברי הלחם חמודות {{ממ|[[לחם חמודות/ט#לז|פ"ט אות לז]]}} שלמד להיפך בכוונת הרא"ש{{הערה|וציין לדבריו גם בנחלת צבי שם.}}.
בדעת הרא"ש כתב בנחלת צבי {{ממ|[[נחלת צבי/אורח חיים/רכח#א|סק"א]]}} שמשמע מדבריו {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/ד/ד|כלל ד סימן ד]]}} כדעת השולחן ערוך, וכן הביא הדברי חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז|ברכות פ"ט אות לז]]}} שהשולחן ערוך למד בדברי הרא"ש כדעתו. אמנם הלחם חמודות שם הגיה דברי הרא"ש ולפי זה פירש דעת הרא"ש להפך וכדעת האבודרהם וכן הביא משמו בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/רכח#א|או"ח סימן רכח סק"א]]}}{{הערה|וציין לדבריו גם בנחלת צבי שם.}}.


;דעת התוספות
;דעת התוספות
בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/רכח#א|שם]]}} כתב שמדברי התוספות בגיטין {{ממ|[[תוספות/גיטין/ח/א#רבי|ח. ד"ה רבי יהודה]]}} משמע שאין הים התיכון בכלל ים אוקינוס, וממילא אינו בכלל ים הגדול שמברכים עליו שעשה את הים הגדול.
בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/רכח#א|שם]]}} כתב שמדברי התוספות בגיטין {{ממ|[[תוספות/גיטין/ח/א#רבי|ח. ד"ה רבי יהודה]]}} משמע שאין הים התיכון בכלל ים אוקינוס, וממילא אינו בכלל ים הגדול שמברכים עליו שעשה את הים הגדול.


===נוסח הברכה===
=== נוסח הברכה ===
בלשון המשנה וכן בלשון הרמב"ם: שעשה את הים הגדול.
* בלשון המשנה וכן בלשון הרמב"ם: שעשה את הים הגדול.


בלשון השולחן ערוך: עושה הים הגדול.
* בלשון השולחן ערוך: עושה הים הגדול.


== לעיון ==
* גמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/נד/א|ברכות נד.]]}}
* רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/י#טו|ברכות פ"י הט"ו]]}}
* בית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/רכח|או"ח סימן רכח]]}}
* שולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רכח#א|שם ס"א]]}}
* שו"ת הרא"ש {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/ד/ד|כלל ד סימן ד]]}}
* דברי חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ט#לח|ברכות פ"ט אות לח]]}}


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}

גרסה מ־23:13, 13 באוגוסט 2019

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png שעשה את הים הגדול

שעשה את הים הגדול היא ברכה שמברכים על ראיית 'הים הגדול'.

במשנה במסכת ברכות (נד.): על ההרים... ועל הימים... אומר ברוך עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים.

להלכה נפסקו דברי ת"ק בנוגע לכלל הימים ודברי רבי יהודה בנוגע לים הגדול. וכך כותב הרמב"ם (ברכות פ"י הט"ו): על הימים... אם ראה אחת מהן משלשים יום לשלשים יום מברך עושה בראשית, הרואה את הים הגדול משלשים יום לשלשים יום או יותר מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול. ובשולחן ערוך (או"ח סימן רכח ס"א) כתב: על ימים... אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית, ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה הים הגדול.

דעת תנא קמא

  • דעת הרא"ש (כלל ד סימן ד) שאף תנא קמא מודה לדעת רבי יהודה בים הגדול, ומה שאמר שעל הימים אומר ברוך עושה מעשה בראשית, הוא בשאר ימים[1].
  • דעת הטור (או"ח סימן רכח) שתנא קמא חולק על רבי יהודה וסובר שאף על ראיית הים הגדול מברך עושה מעשה בראשית[2].

מהו הים הגדול

  • דעת השולחן ערוך שהים הגדול, שבראייתו מצריך רבי יהודה לברך ברכת 'שעשה את הים הגדול', הוא הים התיכון - הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים.
  • דעת האבודרהם[3] שהים הגדול שאליו כיוון רבי יהודה, הוא ים אוקיינוס המקיף את העולם[4]
דעת הרא"ש

בדעת הרא"ש כתב בנחלת צבי (סק"א) שמשמע מדבריו (כלל ד סימן ד) כדעת השולחן ערוך, וכן הביא הדברי חמודות (ברכות פ"ט אות לז) שהשולחן ערוך למד בדברי הרא"ש כדעתו. אמנם הלחם חמודות שם הגיה דברי הרא"ש ולפי זה פירש דעת הרא"ש להפך וכדעת האבודרהם וכן הביא משמו בעולת תמיד (או"ח סימן רכח סק"א)[5].

דעת התוספות

בעולת תמיד (שם) כתב שמדברי התוספות בגיטין (ח. ד"ה רבי יהודה) משמע שאין הים התיכון בכלל ים אוקינוס, וממילא אינו בכלל ים הגדול שמברכים עליו שעשה את הים הגדול.

נוסח הברכה

  • בלשון המשנה וכן בלשון הרמב"ם: שעשה את הים הגדול.
  • בלשון השולחן ערוך: עושה הים הגדול.

לעיון



שולי הגליון


  1. ראה שם שלמד כן מדברי כל הפוסקים שפסקו כרבי יהודה, ואם נחלק הוא בדין זה על דעת תנא קמא, הרי הלכה כתנא קמא שהוא סתמא דרבים.
  2. עי"ש שתמה על הרמב"ם שפסק כרבי יהודה והלא הלכא כתנא קמא שהוא סתמא דרבים. ועי"ש בבית יוסף שהעמיד דעת הרמב"ם כדעת הרא"ש שת"ק מודה לרבי יהודה. וע"ע בכסף משנה (ברכות פ"י הי"ד) שביאר דעת הרמב"ם אף אם יסבור כדעת הטור שת"ק חולק על רבי יהודה.
  3. מובא בדברי חמודות (ברכות פ"ט אות לז).
  4. וכ"כ בפירוש הרע"ב (ברכות פ"ט מ"ב) וכ"כ המגן גיבורים (סק"ב).
  5. וציין לדבריו גם בנחלת צבי שם.
מעבר לתחילת הדף