ערך/סוכה
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
סוכה
לילה יו"ט ראשון של סוכות
בגמרא בסוכה (כז.) אמרו: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק נאמר כאן חמשה עשר ונאמר חמשה עשר בחג המצות, מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות[1]
חיוב אכילה בליל יו"ט ראשון של סוכות
דעת ר"א שייב אדם לאכול בסוכה י"ד סעודות אחת ביום ואחת בלילה, ודעת חכמים שרק בלילה הראשון חייב אדם לאכול בסוכה. ובגמרא (שם) אמרו בטעמא דר"א משום תשבו כעין תדורו, מה דירה אחת ביום ואחת בלילה אף סוכה אחת ביום ואחת בלילה, וחכמים אמרי כדירה מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל אף סוכה נמי אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל.
והקשו הראשונים[2] מדברי הגמרא בברכות (שם) ששם מבואר שבכל יום טוב יש חיוב לאכול. ויישבו[3] שהגמרא מדברת באופן שכבר יצא ידי חובתו אכילה משום יום טוב, ועל זה אמרה שיש חיוב מיוחד לאכול בסוכה בליל יו"ט הראשון של סוכות.
ירדו גשמים
נחלקו הראשונים בירדו גשמים בלילה הראשון של סוכות אם צריך לאכול בסוכה, או שאף בלילה הראשון פטורים מאכילה בסוכה אם ירדו גשמים:
דעת התוספות (מט: ד"ה אי) שאף בלילה הראשון אם ירדו גשמים נכנס לביתו, וכן הביא הבית יוסף (או"ח סימן תרלט, הובא בביאור הגר"א שם ס"ה) משו"ת הרשב"א (ח"ד סימן עח) שאין המצטער ואשר ירדו עליו גשמים חייב לאכול בסוכה אפילו בלילה הראשון. וכן הביא המגיד משנה (סוכה פ"ו ה"ז).
דעת הרא"ש (ברכות פ"ז סימן כג) שבלילה הראשון אף בירדו גשמים חייב לאכול בסוכה, וכ"ד הר"ן (סוכה יב: מדפה"ר) שהביא דעת אחרים האומרים שאפילו ירדו גשמים חיב לאכול בסוכה ביום הראשון. וכ"כ הטור (שם) וז"ל אין קצבה לסעודות של סוכה אלא אם ירצה יאכל ואם לא ירצה לא יאכל כו' חוץ מלילי יום טוב הראשון שהוא חובה לאכול בה ואף אם ירדו גשמים לא יעצרנו הגשם. וכן הביא בביאור הגר"א (שם) מהסמ"ק (סימן צג, ראה שם בהגהות רבינו פרץ שם ס"ק יח) שבלילה הראשון צריך לאכול בסוכה אף אם ירדו גשמים.
וכן נחלקו להלכה השו"ע והרמ"א, שהשו"ע (או"ח סימן תרלט ס"ה) סתם וכתב: ירדו גשמים הרי זה נכנס לתוך הבית, והרמ"א כתב: וכל זה דווקא בשאר ימים או לילות של סוכות אבל לילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה אף אם גשמים יורדין.
וסברת התוספות שאף בלילה הראשון אינו חייב לאכול בסוכה אם ירדו גשמים, פשוטה, שהרי בכל הימים אין חייב לישב בסוכה כשירדו גשמים ומאי שנא יום הראשון.
ובטעם הסוברים שיום הראשון שאני ואינו פטור בירדו גשמים, כתב המשנה ברורה (שם סקל"ה): דכיון דגמרינן ט"ו ט"ו מחג המצות לגמרי גמרינן מה התם בכל גווני חייב אף בסוכות כן[4].
ובערוך השולחן ביאר דעת החולקים, שהם סוברים דההקש בא ללמדנו שחייב לאכול בסוכה אך עדיין צריך לאכול בסוכה כשראוי לישב בסוכה ועדיין הוא בכלל תשבו כעין תדורו.
ישיבה בסוכה
ירדו גשמים
בטעם הפטור מישיבה בסוכה כשירדו גשמים, נחלקו האחרונים:
בדברי המשנה ברורה (או"ח סימן תרלט סקל"ה) מבואר שפטור ישיבה בסוכה בשעת ירידת גשמים הוא משום מצטער. וכן משמע מקושיית העונג יום טוב (סימן מט)[5].
אמנם שיטת הגר"א (ביאור הגר"א ס"ה; מעשה רב אות ריז) וצפנת פענח (סוכה פ"ו ה"ב) שפטור סוכה בשעת ירידת גשמים הוא משום שבאותה שעה אין שם סוכה עליו.
- ↑ כ"ה בדעת חכמים שם שרק לילה הראשון חובה, אך דעת ר"א שם שי"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה, ועי' להלן.
- ↑ תוספות (ברכות מט: ד"ה אי), רא"ש (שם פ"ז סימן כג), ר"ן (סוכה יב: מדפה"ר).
- ↑ כל אחד לפי דרכו.
- ↑ וכן לשון הרא"ש שם: דילפינן מחג המצות. ובר"ן: דלהכי גמרינן לילי יום טוב הראשון של חג מחג המצות.
- ↑ שהקשה מדוע לא תיאסר ישיבת הסוכה בשעת ירידת גשמים כיון שסוכה אסורה בהנאה, ובאותה שעה אינו מקיים מצוה. ובצפנת פענח (סוכה פ"ו ה"ב) יישב שבאותה שעה בטלה הסוכה דאז אין שם סוכה עליה, הרי שדעת העונג יום טוב ששם סוכה עליה אף באותה שעה.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |