ערך/מניית בני ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
(ערך חדש) |
(הוספות נפלאות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ובגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/סב/ב|סב:]]}} אמרו על דברי דוד לשאול 'אם ה' הסיתך בי ירח מנחה' אמר רבי אלעזר א"ל הקב"ה לדוד מסית קרית לי הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, דכתיב כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו וגו', מיד ויעמוד שטן על ישראל וכתיב ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל וכיון דמנינהו לא שקל מינייהו כופר דכתיב ויתן ה' דבר בישראל מהבקר עד עת מועד כו', ע"כ. | ובגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/סב/ב|סב:]]}} אמרו על דברי דוד לשאול 'אם ה' הסיתך בי ירח מנחה' אמר רבי אלעזר א"ל הקב"ה לדוד מסית קרית לי הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, דכתיב כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו וגו', מיד ויעמוד שטן על ישראל וכתיב ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל וכיון דמנינהו לא שקל מינייהו כופר דכתיב ויתן ה' דבר בישראל מהבקר עד עת מועד כו', ע"כ. | ||
להלכה כתב הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/תמידין ומוספין/ד#ד|תמידין ומוספין פ"ד ה"ד]]}} הביא להלכה שמנין הכהנים היה באצבעות ולא היה מונה על האנשים עצמן לפי שאסור למנות ישראל אלא על ידי דבר אחר שנאמר ויפקדם בטלאים, וכדברי הגמרא ביומא. | |||
הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/תמידין ומוספין/ד#ד|תמידין ומוספין פ"ד ה"ד]]}} הביא להלכה שמנין הכהנים היה באצבעות ולא היה מונה על האנשים עצמן לפי שאסור למנות ישראל אלא על ידי דבר אחר שנאמר ויפקדם בטלאים, וכדברי הגמרא ביומא. | |||
== אם צריך שיהיה המניין לצורך חשוב == | |||
הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/במדבר/א#ב|במדבר א ב]] בפירוש א}} כתב שאף כשמונים על ידי דבר אחר לא הותר אלא כשהמנין נעשה לצורך חשוב{{הערה|ובכך הסביר את חטאו של דוד, כי לא מסתבר שנשמט ממנו עצם האיסור למנות את ישראל.}}. וכן נקטו להלכה התוספות רי"ד {{ממ|[[תוספות רי"ד/יומא/כב/ב|יומא כב:]]}}, המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/קנו#ב|או"ח סימן קנו ס"ב]]}}{{הערה|ראה גם בשו"ת שרידי אש {{ממ|ח"א סימן קמ}} ומשפטי עוזיאל {{ממ|ח"ד סימן ב}}.}}. | הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/במדבר/א#ב|במדבר א ב]] בפירוש א}} כתב שאף כשמונים על ידי דבר אחר לא הותר אלא כשהמנין נעשה לצורך חשוב{{הערה|ובכך הסביר את חטאו של דוד, כי לא מסתבר שנשמט ממנו עצם האיסור למנות את ישראל.}}. וכן נקטו להלכה התוספות רי"ד {{ממ|[[תוספות רי"ד/יומא/כב/ב|יומא כב:]]}}, המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/קנו#ב|או"ח סימן קנו ס"ב]]}}{{הערה|ראה גם בשו"ת שרידי אש {{ממ|ח"א סימן קמ}} ומשפטי עוזיאל {{ממ|ח"ד סימן ב}}.}}. | ||
אמנם עוד כתב {{ממ|[[רמב"ן/במדבר/א#ב|שם]] בפירוש ב}} שכשמונים על ידי דבר אחר מותר אף כשאין המנין נעשה לצורך חשוב{{הערה|ודוד המלך טעה בעיקר ההלכה ומנה את ישראל לא ע"י דבר אחר. ועיין יביע אומר {{ממ|ח"י סימן ב}} שלפי פירוש זה צ"ל שסבר דוד שגביית השקלים במדבר היתה לצורך גביית האדנים או בכדי לכפר על חטא העגל אך לא משום שאסור למנות בלאו הכי }}. | אמנם עוד כתב {{ממ|[[רמב"ן/במדבר/א#ב|שם]] בפירוש ב}} שכשמונים על ידי דבר אחר מותר אף כשאין המנין נעשה לצורך חשוב{{הערה|ודוד המלך טעה בעיקר ההלכה ומנה את ישראל לא ע"י דבר אחר. ועיין יביע אומר {{ממ|ח"י סימן ב}} שלפי פירוש זה צ"ל שסבר דוד שגביית השקלים במדבר היתה לצורך גביית האדנים או בכדי לכפר על חטא העגל אך לא משום שאסור למנות בלאו הכי }}. | ||
== מניין של חלק מישראל == | |||
יש הסוברים שכל האיסור נאמר כאשר מונים את כל ישראל אך במנין חלק מבני ישראל אין איסור{{הערה|חוות יאיר, פרי האדמה הובאו ביביע אומר ח"י סימן ב | יש הסוברים שכל האיסור נאמר כאשר מונים את כל ישראל אך במנין חלק מבני ישראל אין איסור מדאורייתא אלא מדרבנן{{הערה|חוות יאיר, פרי האדמה הובאו ביביע אומר ח"י סימן ב}}. | ||
== מניין לדיוק המספר הידוע == | |||
יש הסוברים שכל האיסור הוא כאשר המניין בא לגלות את שאינו ידוע לנו לגבי מניינם הכללי של ישראל, אך אם המספר ידוע בערך והמניין בא לדייקו שרי{{הערה|דעת הכלי יקר הובא שם.}}. | יש הסוברים שכל האיסור הוא כאשר המניין בא לגלות את שאינו ידוע לנו לגבי מניינם הכללי של ישראל, אך אם המספר ידוע בערך והמניין בא לדייקו שרי{{הערה|דעת הכלי יקר בדעת רש"י הובא ביביע אומר שם.}}. | ||
== מניין יהודים ושאינם יהודים יחד == | |||
יש הסוברים שכאשר מונים יהודים ושאינם יהודים יחד אין איסור במניין{{הערה|שו"ת שבט הלוי ח"ט סימן לה.}}, אמנם יש שכתבו שאף בכה"ג אסור ואדרבה גריע טפי לפי שמשויים יהודים לנכרים{{הערה|תשובות והנהגות ח"ג סימן שפז.}}. | יש הסוברים שכאשר מונים יהודים ושאינם יהודים יחד אין איסור במניין{{הערה|שו"ת שבט הלוי ח"ט סימן לה.}}, אמנם יש שכתבו שאף בכה"ג אסור ואדרבה גריע טפי לפי שמשויים יהודים לנכרים{{הערה|תשובות והנהגות ח"ג סימן שפז.}}. | ||
== ספירה על ידי כתיבה == | |||
יש שכתבו שספירה הנעשית על ידי כתיבה הרי היא כספירה על ידי דבר אחר ומותרת{{הערה|משפטי עוזיאל שם.}}. אמנם דעת החתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/יורה דעה/קו|יו"ד סימן קו]]}} שאין זה חשוב כדבר אחר. | |||
== ספירה במחשבה == | |||
דעת הפסוקים שמותר למנות במחשבה, כ"כ הכף החיים {{ממ|[[כף החיים/אורח חיים/נה#יא|סימן נה סי"א]]}} בשם ר"ח פלאג'י {{ממ|[[כף החיים (פלאג'י)/יג|סימן יג]]}}, חסד לאלפים {{ממ|[[חסד לאלפים/אורח חיים/נה|או"ח סימן נה]]}}, ציץ אליעזר {{ממ|קונטרס מפקד תושבים פ"ז}}. | |||
== מנין על ידי פסוק == | |||
בקיצור שולחן ערוך {{ממ|[[קיצור שולחן ערוך/טו#ג|סימן טו ס"ג]]}} כתב שמותר למנות על ידי פסוק והביא את הפסוק "הושיעה את עמך" וגו' שיש בו עשר תיבות. | |||
פסוק נוסף הביאו הפסוקים{{הערה|ספר האורה {{ממ|[[ספר האורה/א/ו|א ו]]}} וספר העיתים {{ממ|[[ספר העיתים/קעד|סימן קעד]]}}.}} 'ואני ברוב חסדך' וגו'. | |||
הטעם בהתר זה, לפי שאינו מונה את האנשים אלא רק מזכיר את הפסוק וממילא יודע שיש עשרה אנשים. | |||
== מפקד אזרחי == | |||
פוסקי זמנינו דנו בנוגע לעריכת מפקד תושבים על ידי המדינה לצרכים שונים וביניהם לצורך בחירות. יש שכתבו להתיר מכח הסברות המוזכרות לעיל שספירה לצורך מותרת מאחר שמניית חלק מעם ישראל אינה אסורה אלא מדרבנן, וכשהוא לצורך ונעשה על ידי כתיבה בפנקס או במחשב יש מקום להתיר{{הערה|משפטי עוזיאל שם, וציץ אליעזר שם.}}. | |||
גם בשו"ת שבט הלוי {{ממ|שם}} פסק להתיר מכח סברתו הנ"ל שאין איסור מניין כשנמנים יהודים ושאינם יהודים כאחד, וה"ה במפקד אזרחי שאין מונין בני הדת אלא את מספרם הכללי של התושבים ואף גויים בכלל. | |||
אמנם יש שאסרו מפקד זה וכתבו שאין זה נחשב לצורך, וגם יש מקום לאסור כשמונים יהודים ושאינם יהודים יחד כמבואר לעיל{{הערה|תשובות והנהגות שם.}}. | |||
גרסה מ־02:52, 3 באפריל 2020
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מניית בני ישראל
מקור האיסור
בגמרא ביומא (כב:) אמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה דכתיב כו' וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים. אמר רבי אלעזר כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד. רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר לא ימד ולא יספר, ע"כ. ובסוגייא שם מבואר שמשום כך נעשה הפיס במקדש על ידי הוצאת אצבעות.
ובגמרא בברכות (סב:) אמרו על דברי דוד לשאול 'אם ה' הסיתך בי ירח מנחה' אמר רבי אלעזר א"ל הקב"ה לדוד מסית קרית לי הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, דכתיב כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו וגו', מיד ויעמוד שטן על ישראל וכתיב ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל וכיון דמנינהו לא שקל מינייהו כופר דכתיב ויתן ה' דבר בישראל מהבקר עד עת מועד כו', ע"כ.
להלכה כתב הרמב"ם (תמידין ומוספין פ"ד ה"ד) הביא להלכה שמנין הכהנים היה באצבעות ולא היה מונה על האנשים עצמן לפי שאסור למנות ישראל אלא על ידי דבר אחר שנאמר ויפקדם בטלאים, וכדברי הגמרא ביומא.
אם צריך שיהיה המניין לצורך חשוב
הרמב"ן (במדבר א ב בפירוש א) כתב שאף כשמונים על ידי דבר אחר לא הותר אלא כשהמנין נעשה לצורך חשוב[1]. וכן נקטו להלכה התוספות רי"ד (יומא כב:), המגן אברהם (או"ח סימן קנו ס"ב)[2].
אמנם עוד כתב (שם בפירוש ב) שכשמונים על ידי דבר אחר מותר אף כשאין המנין נעשה לצורך חשוב[3].
מניין של חלק מישראל
יש הסוברים שכל האיסור נאמר כאשר מונים את כל ישראל אך במנין חלק מבני ישראל אין איסור מדאורייתא אלא מדרבנן[4].
מניין לדיוק המספר הידוע
יש הסוברים שכל האיסור הוא כאשר המניין בא לגלות את שאינו ידוע לנו לגבי מניינם הכללי של ישראל, אך אם המספר ידוע בערך והמניין בא לדייקו שרי[5].
מניין יהודים ושאינם יהודים יחד
יש הסוברים שכאשר מונים יהודים ושאינם יהודים יחד אין איסור במניין[6], אמנם יש שכתבו שאף בכה"ג אסור ואדרבה גריע טפי לפי שמשויים יהודים לנכרים[7].
ספירה על ידי כתיבה
יש שכתבו שספירה הנעשית על ידי כתיבה הרי היא כספירה על ידי דבר אחר ומותרת[8]. אמנם דעת החתם סופר (יו"ד סימן קו) שאין זה חשוב כדבר אחר.
ספירה במחשבה
דעת הפסוקים שמותר למנות במחשבה, כ"כ הכף החיים (סימן נה סי"א) בשם ר"ח פלאג'י (סימן יג), חסד לאלפים (או"ח סימן נה), ציץ אליעזר (קונטרס מפקד תושבים פ"ז).
מנין על ידי פסוק
בקיצור שולחן ערוך (סימן טו ס"ג) כתב שמותר למנות על ידי פסוק והביא את הפסוק "הושיעה את עמך" וגו' שיש בו עשר תיבות.
פסוק נוסף הביאו הפסוקים[9] 'ואני ברוב חסדך' וגו'.
הטעם בהתר זה, לפי שאינו מונה את האנשים אלא רק מזכיר את הפסוק וממילא יודע שיש עשרה אנשים.
מפקד אזרחי
פוסקי זמנינו דנו בנוגע לעריכת מפקד תושבים על ידי המדינה לצרכים שונים וביניהם לצורך בחירות. יש שכתבו להתיר מכח הסברות המוזכרות לעיל שספירה לצורך מותרת מאחר שמניית חלק מעם ישראל אינה אסורה אלא מדרבנן, וכשהוא לצורך ונעשה על ידי כתיבה בפנקס או במחשב יש מקום להתיר[10].
גם בשו"ת שבט הלוי (שם) פסק להתיר מכח סברתו הנ"ל שאין איסור מניין כשנמנים יהודים ושאינם יהודים כאחד, וה"ה במפקד אזרחי שאין מונין בני הדת אלא את מספרם הכללי של התושבים ואף גויים בכלל.
אמנם יש שאסרו מפקד זה וכתבו שאין זה נחשב לצורך, וגם יש מקום לאסור כשמונים יהודים ושאינם יהודים יחד כמבואר לעיל[11].
- ↑ ובכך הסביר את חטאו של דוד, כי לא מסתבר שנשמט ממנו עצם האיסור למנות את ישראל.
- ↑ ראה גם בשו"ת שרידי אש (ח"א סימן קמ) ומשפטי עוזיאל (ח"ד סימן ב).
- ↑ ודוד המלך טעה בעיקר ההלכה ומנה את ישראל לא ע"י דבר אחר. ועיין יביע אומר (ח"י סימן ב) שלפי פירוש זה צ"ל שסבר דוד שגביית השקלים במדבר היתה לצורך גביית האדנים או בכדי לכפר על חטא העגל אך לא משום שאסור למנות בלאו הכי
- ↑ חוות יאיר, פרי האדמה הובאו ביביע אומר ח"י סימן ב
- ↑ דעת הכלי יקר בדעת רש"י הובא ביביע אומר שם.
- ↑ שו"ת שבט הלוי ח"ט סימן לה.
- ↑ תשובות והנהגות ח"ג סימן שפז.
- ↑ משפטי עוזיאל שם.
- ↑ ספר האורה (א ו) וספר העיתים (סימן קעד).
- ↑ משפטי עוזיאל שם, וציץ אליעזר שם.
- ↑ תשובות והנהגות שם.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |