ערך/כתיבת סת"ם

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png כתיבת סת"ם

תגין

ישנם אותיות שיש לכתוב על גבם תגים. ראה הרחבה בערך תגים.

צורת האותיות

אות אל"ף

קוצו של יו"ד ביודי"ן שבאל"ף

בראשונים לא כתבו להוסיף קוץ ביודי"ן שבאל"ף, מלבד באלפא ביתא החמישי שכתב על פי קבלה, לעשותו דווקא ביו"ד שלמטה ולא ביו"ד שלמעלה.

הפרי מגדים (א"א סימן לב ס"ק כ"ט) כתב שיש להוסיף קוצו של יו"ד ביודי"ן שבאל"ף, בין ביו"ד שלמעלה ובין ביו"ד שלמטה.

אמנם בשאר אחרונים שהביאו דין זה לא הזכירו כן רק לעניין היו"ד העליונה[1].

ויש שכתבו שאין צריך להוסיף כלל קוצו של יו"ד ביודי"ן שבאל"ף[2]

ובספר מקדש מעט (אות א' סק"ב) כתב שדווקא בכתב גס ראוי לעשות קוץ, אך לא בכתב דק שיכול בקל לגעת בגוף האל"ף ולהתקלקל על ידי זה.

אות יו"ד

קוצו של יו"ד

מיקומו

בפינה השמאלית התחתונה של גג היוד, יש להוסיף קוץ קטן כלפי מטה.

שיעור הקוץ

בספר סת"ם לרבי שלמה קלוגר (הלכות תפילין סימן מז) כתב ששיעורו הוא כנקודה בעלמא.

בדיעבד

במשנה ברורה (סימן לב ס"ק ק"א) ובמשנת סופרים (אות יו"ד) פסק שקוצו של יו"ד מעכב אף בדיעבד.

ובביאור הלכה (שם ד"ה יגרוד) הביא דעת הנודע ביהודה (תניינא סימן קיג) המכשיר אף בלא קוצו של יו"ד. ובתשובות וכתבים לחזו"א (מכתב יג) תמה על דבריו שהנו"ב שם לא איירי אלא בגט ומשום עיגון אך לא בסת"ם.

שלא כסדרן

הכרעת הפוסקים שאף אם לא כתב תחילה קוצו של יו"ד, יכול להשלימו אף לאחר שהמשיך בכתיבת התפילין ואין בכך משום שלא כסדרן, לפי שצורת האות היתה שלמה אף בלא הקוץ והקוץ אף שמעכב בדיעבד אינו אלא תוספת.

אמנם דעת הר"ח אור זרוע (מובא בתקון תפילין אות יוד) שדין כסדרן נוהג גם לגבי קוצו של יו"ד. ובתקון תפילין (שם) חלק עליו, ובמנחת סולת (הערה 444) כתב שדעה חדשה ויחידה היא זו, ובאליה רבה (או"ח סימן לו ס"ק כ"ג) כתב שם על דעה זו 'והוא יחידאי'.

בדברי האגור (הל' תפילין) יש סתירה בנדון זה: בסימן פ"ה כתב: 'השני קוצות יעשה ביו"ד טרם יתחיל לכתוב אות אחרת'. ואילו בסימן פ"א כתב: 'אבן מן הקוץ של יו"ד לד שמאל שהוא קוצו של יו"ד המעכב לדעת ר"ת, מכל מקום מותר לתקנו, וכן כתבו הגהות מיימוניות מאחר שנקרא אות מתחילה, וכ"ש לדעת רש"י שיכולין לתקנן כו'. וכן רבינו אברהם בעל תקון תפילין התיר לתקנן בחבור שלו. ובבית יוסף (או"ח סימן לו) הביא דעת האגור כדעת ר"ח אור זרוע[3].

קוצו של יו"ד ביודי"ן שבאל"ף

לענין קוצו של יו"ד ביודי"ן שבאות אל"ף, ראה פרק העוסק באות אל"ף.



שולי הגליון


  1. ראה שו"ע הרב (אות א), מקדש מעט (אות א סק"ב), משנת סופרים (אות א', שער הציון סק"ז), הגרי"ז במכתבו לסופר שכתב תפילין לבנו.
  2. לשכת הסופר (סימן ה סק"ג), משנת אברהם (סימן כג ס"ב), שערי בינה (אות א סק"ט).
  3. ועיין באליה רבה (שם ס"ק כ"ג), וע"ע מנחת סולת שם (הערה 451). ובלבוש (שם ס"ב) כתב: ויש פוסלין אם לא עשה כל השני קוצות הללו ביו"ד, לפיכך יעשה אותם טרם יתחיל לכתוב אות אחרת, ואם כתב אות אחרת תחילה ואחר כך עשה הקוצות, הוה שלא כסדרן ויגנזו.
מעבר לתחילת הדף