ערך/תעשה ולא מן העשוי

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי תעשה ולא מן העשוי

תעשה ולא מן העשוי הוא דין הלכתי הקובע כי כל דבר שאותו ציוותה התורה לעשות, יש לעשותו באופן שהכשרו בא על ידי ובשעת עשייתו, אך באופן שבשעת עשייתו אינו כשר למצוותו הרי שאף אם יעשה פעולה אחרת שעל ידה יוכשר, הרי הוא פסול למצוותו.

בסוכה

בגמרא בסוכה (יא.) מבואר שאם סיכך את הסוכה בסכך מחובר שהוא פסול לסיכוך ואחר כך קצצו, הרי זה סכך פסול משום תעשה ולא מן העשוי, לפי שבשעה שסיכך בו לא הוכשר לסכך.

כעין זה שנינו שם עוד (יב.) החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה, ומבואר בגמרא שטעם הפסול הוא משום תעשה ולא מן העשוי, שצריך שיעמיד הדפנות והסכך לשם סוכה.

בציצית

הביאור הלכה (סימן יא ד"ה צמר) חקר בגזל חוטי ציצית והטילם בבגד ד' כנפות ואחר כך שילם עליהם, אם כיון שהיו פסולות מדין גזל הרי אף ששילם עליהם יש לפוסלם מדין תעשה ולא מן העשוי. עי"ש צדדי הספק.

ובזכרון שמואל (סימן כט אות ד) הוכיח שפסול גזול בסוכה חשיב פסול חיצוני ולדעת הרמ"א לא אמרינן בו תעשה ולא מן העשוי. והוכיח כן ממה שפסול זה קיים אף בדפנות ובקרקע הסוכה ולא רק בסכך.

בפסול חיצוני

נחלקו השולחן ערוך (או"ח סימן תרכו ס"ב) והרמ"א (שם) באופן שהפסול הוא פסול חיצוני ואינו מגוף המצוה אם חשיב בהכי פסול לענין שאף אם יוכשר אחר כך ייפסל מדין תעשה ולא מן העשוי.

כשנעשה בהכשר וחזר ונפסל

בפתחי תשובה (יו"ד סימן רפו סקי"ג) כתב שחדר שקבע בו מזוזה ואחר כך הסיר את הגג והחזירו, אף שבשעה שהיה החדר ללא קירוי לא היה חייב במזוזה מכל מקום כשהחזיר את הגג לא נפסל מדין תעשה ולא מן העשוי כיון שבעת עשייתו הראשונה נעשה בהכשר.

וכעין זה כתב המשנה ברורה (סימן תרכו סקי"ט) באופן שאחר שסיכך הסוכה כהלכתה הניח על גבה גג, ואחר כך שב והסיר את הגג ונמצא הסכך עומד מאליו. שכיון שנעשה בהכשר אף שאחר כך נפסלה הסוכה בשעה שהניח הגג מכל מקום לכשיסירו תוכשר ולא תפסל מדין תעשה ולא מן העשוי.

וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן נו) שאם עשה דפנות כהלכתם, אך הדפנות הם תריסים באופן שכשפותחם אין בהם כדי הכשר סוכה, מכל מקום כיון שנעשה בהכשר הרי הסוכה כשרה אף אם פתחם אחר שסיכך הסוכה

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף