ערך/תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏לנשים: הרחבה)
שורה 6: שורה 6:


==לנשים==
==לנשים==
'''חיוב ואיסור נשים.''' תורה תמימה {{ממ|[[תורה תמימה/דברים/יא#יט|דברים יא יט]] מח}}, אבי עזרי {{ממ|ריש הל' ת"ת}}, אור ישראל (מאנסי) גליון ח.
'''חיוב ואיסור נשים.''' תורה תמימה {{ממ|[[תורה תמימה/דברים/יא#יט|דברים יא יט]], בהערה אות מח}}, אבי עזרי {{ממ|ריש הל' ת"ת}}, אור ישראל (מאנסי) גליון ח.


==לעבדים כנענים==
==לעבדים כנענים==

גרסה מ־23:19, 2 באוגוסט 2022

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תלמוד תורה

לימוד אחרים

בשו"ע (יו"ד סימן רמב ס"ב) כתב שיש מצוה על כל חכם ללמד תורה לתלמידים, אלא שיש מצוה להקדים בנו ובן בנו.

ובביאור הגר"א (סק"ה) הביא מקור הדברים מתנא דבי אליהו (פכ"ז) על הפסוק הלא פרוס לרעב לחמך כי תראה ערום וכיסיתו, אם ראית אדם שאין בו ד"ת הכניסהו לביתך, למדהו ק"ש ותפילה ולמדהו פסוק אחד בכל יום או הלכה אחת וזרזהו במצוות, לפי שאין לך עירום בישראל אלא מי שאין בו תורה ומצוות שנאמר ואת ערום ועריה[1].

לנשים

חיוב ואיסור נשים. תורה תמימה (דברים יא יט, בהערה אות מח), אבי עזרי (ריש הל' ת"ת), אור ישראל (מאנסי) גליון ח.

לעבדים כנענים

עי' חדש על ה(מ)דף (כתובות כח).

הנאה מלימוד תורה

יעויין בהקדמת האגלי טל שכתב כי זה היא עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה. ויצא חוצץ כנגד קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין לימוד תוה"ק ואמרו כי הלומד ומחדש חדושים ושמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד התורה כ"כ לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה.

ערכים קשורים



שולי הגליון


  1. ועיין בד קודש (הקדמה לח"ב) שלמד מזה שהוא מדין צדקה וממילא נאמר לגבי דין זה העוסק במצוה פטור מן המצוה, ול"ד ללימוד מצוה בעצמו שמבטלים תורה בפני מצוה עוברת שהלומד שלא ע"מ לקיים טוב לו שנהפכה שלייתו על פניו.
מעבר לתחילת הדף