Difference between revisions of "ערך/תלמוד תורה"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(מ''מ למיזם חדש על ה(מ)דף.)
(One intermediate revision by the same user not shown)
Line 12: Line 12:
  
 
== הנאה מלימוד תורה ==
 
== הנאה מלימוד תורה ==
יעויין בהקדמת [[אגלי טל/הקדמה|האגלי טל]] שכתב כי זה היא עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה. ויצא חוצץ כנגד קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין לימוד תוה"ק ואמרו כי הלומד ומחדש חדושים ושמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד התורה כ"כ לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה.
+
יעויין בהקדמת [[אגלי טל/הקדמה|האגלי טל]] שכתב כי זה היא עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו{{הערה|ועי' אבני נזר {{ממ|או"ח ח"א סי' ס}} שהקשה על זה השואל מהא דברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|כא.]]}} דיליף ברכת התורה לאחרי' מברכת המזון, ופריך מה לברכת המזון שכן נהנה, ומבואר דבתורה לא חשיב נהנה. וע"ש באבני נזר מה שכתב לתרץ. ועי' פניני רבנו הקהלות יעקב על סדר הש"ס {{ממ|סי' א}}, ושם מציין לעיין בספר משמר הלויים {{ממ|ברכות כא.}}. (ועי' נודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/רא|מהדו"ת יו"ד סי' רא]]}} וז"ל: אבל אני בעניי אני שמח בחלקי חלק הנגלה בש"ס ופוסקים וכו').}} ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה. ויצא חוצץ כנגד קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין לימוד תוה"ק ואמרו כי הלומד ומחדש חדושים ושמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד התורה כ"כ לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה.
  
 
== תלמוד תורה מתוך סכנת נפשות ==
 
== תלמוד תורה מתוך סכנת נפשות ==

Revision as of 11:12, 22 September 2022

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תלמוד תורה

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

לימוד אחרים

בשו"ע (יו"ד סימן רמב ס"ב) כתב שיש מצוה על כל חכם ללמד תורה לתלמידים, אלא שיש מצוה להקדים בנו ובן בנו.

ובביאור הגר"א (סק"ה) הביא מקור הדברים מתנא דבי אליהו (פכ"ז) על הפסוק הלא פרוס לרעב לחמך כי תראה ערום וכיסיתו, אם ראית אדם שאין בו ד"ת הכניסהו לביתך, למדהו ק"ש ותפילה ולמדהו פסוק אחד בכל יום או הלכה אחת וזרזהו במצוות, לפי שאין לך עירום בישראל אלא מי שאין בו תורה ומצוות שנאמר ואת ערום ועריה[1].

לנשים

חיוב ואיסור נשים. תורה תמימה (דברים יא יט, בהערה אות מח), אבי עזרי (ריש הל' ת"ת), אור ישראל (מאנסי) גליון ח.

לעבדים כנענים

עי' חדש על ה(מ)דף (כתובות כח).

הנאה מלימוד תורה

יעויין בהקדמת האגלי טל שכתב כי זה היא עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו[2] ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה. ויצא חוצץ כנגד קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין לימוד תוה"ק ואמרו כי הלומד ומחדש חדושים ושמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד התורה כ"כ לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה.

תלמוד תורה מתוך סכנת נפשות

עי' חדש על ה(מ)דף (כתובות עז).

ערכים קשורים

*ביטול תורה

*חידושי תורה

*תורה מגנא ומצלא

*תורה שבעל פה



שולי הגליון


  1. ועיין בד קודש (הקדמה לח"ב) שלמד מזה שהוא מדין צדקה וממילא נאמר לגבי דין זה העוסק במצוה פטור מן המצוה, ול"ד ללימוד מצוה בעצמו שמבטלים תורה בפני מצוה עוברת שהלומד שלא ע"מ לקיים טוב לו שנהפכה שלייתו על פניו.
  2. ועי' אבני נזר (או"ח ח"א סי' ס) שהקשה על זה השואל מהא דברכות (כא.) דיליף ברכת התורה לאחרי' מברכת המזון, ופריך מה לברכת המזון שכן נהנה, ומבואר דבתורה לא חשיב נהנה. וע"ש באבני נזר מה שכתב לתרץ. ועי' פניני רבנו הקהלות יעקב על סדר הש"ס (סי' א), ושם מציין לעיין בספר משמר הלויים (ברכות כא.). (ועי' נודע ביהודה (מהדו"ת יו"ד סי' רא) וז"ל: אבל אני בעניי אני שמח בחלקי חלק הנגלה בש"ס ופוסקים וכו').
מעבר לתחילת הדף