Difference between revisions of "ערך/תלמוד תורה"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(ללמוד מה שלבו חפץ שלזה בא לעולם)
 
(One intermediate revision by one other user not shown)
Line 12: Line 12:
  
 
== הנאה מלימוד תורה ==
 
== הנאה מלימוד תורה ==
יעויין בהקדמת [[אגלי טל/הקדמה|האגלי טל]] שכתב כי זה היא עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו{{הערה|ועי' אבני נזר {{ממ|או"ח ח"א סי' ס}} שהקשה על זה השואל מהא דברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|כא.]]}} דיליף ברכת התורה לאחרי' מברכת המזון, ופריך מה לברכת המזון שכן נהנה, ומבואר דבתורה לא חשיב נהנה. וע"ש באבני נזר מה שכתב לתרץ. ועי' פניני רבנו הקהלות יעקב על סדר הש"ס {{ממ|סי' א}}, ושם מציין לעיין בספר משמר הלויים {{ממ|ברכות כא.}}. (ועי' נודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/רא|מהדו"ת יו"ד סי' רא]]}} וז"ל: אבל אני בעניי אני שמח בחלקי חלק הנגלה הש"ס ופוסקים וכו').}} ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה. ויצא חוצץ כנגד קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין לימוד תוה"ק ואמרו כי הלומד ומחדש חדושים ושמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד התורה כ"כ לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה.
+
יעויין בהקדמת [[אגלי טל/הקדמה|האגלי טל]] שכתב כי זה היא עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו{{הערה|ועי' אבני נזר {{ממ|או"ח ח"א סי' ס}} שהקשה על זה השואל מהא דברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|כא.]]}} דיליף ברכת התורה לאחרי' מברכת המזון, ופריך מה לברכת המזון שכן נהנה, ומבואר דבתורה לא חשיב נהנה. וע"ש באבני נזר מה שכתב לתרץ. ועי' פניני רבנו הקהלות יעקב על סדר הש"ס {{ממ|סי' א}}, ושם מציין לעיין בספר משמר הלויים {{ממ|ברכות כא.}}. (ועי' נודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/רא|מהדו"ת יו"ד סי' רא]]}} וז"ל: אבל אני בעניי אני שמח בחלקי חלק הנגלה בש"ס ופוסקים וכו').}} ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה. ויצא חוצץ כנגד קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין לימוד תוה"ק ואמרו כי הלומד ומחדש חדושים ושמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד התורה כ"כ לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה.
  
 
== תלמוד תורה מתוך סכנת נפשות ==
 
== תלמוד תורה מתוך סכנת נפשות ==
 
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/עז|כתובות עז]]}}.
 
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/עז|כתובות עז]]}}.
 +
 +
== מה שלבו חפץ ==
 +
יעויין בגמרא עבודה זרה {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/יט/א|יט.]]}} שיעסוק במה שלבו חפץ.
 +
 +
האר"י {{ממ|[[ספר הגלגולים/ד|ספר הגלגולים פ"ד]]}} הביא שיש בני אדם שכל חפצם ועסקם בפשטי התורה, ויש שעסקם בדרוש, ויש ברמז, ויש בגימטראות, ויש בדרך האמת, הכל כפי מה שעליו נתגלגל בפעם ההיא, כיון שהשלים פעם אחרת בשאר העניינים, אין צורך לו שבכל גלגול יעסוק בכולם. ובשבט מוסר {{ממ|[[שבט מוסר/א#יג|פ"א אות יג]]}} הביא דבריו והוסיף שאל יביט אדם לדברי המנגדים באמרם למה אתה מוציא כל ימיך בפרט זה של תורה ולא בפרט זה, משום שעל מה שחשקת ללמוד על דבר זה באת לעולם, ואם תשים דעתך לדבריהם יכריחוך להתגלגל בזה העולם פעם אחרת... ולכן לא תשמע לדברי המשחית נפשך הזה, כי דע שהשטן מתלבש באלו האנשים.
  
 
== ערכים קשורים ==
 
== ערכים קשורים ==

Latest revision as of 23:27, 1 October 2022

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תלמוד תורה

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

לימוד אחרים[edit]

בשו"ע (יו"ד סימן רמב ס"ב) כתב שיש מצוה על כל חכם ללמד תורה לתלמידים, אלא שיש מצוה להקדים בנו ובן בנו.

ובביאור הגר"א (סק"ה) הביא מקור הדברים מתנא דבי אליהו (פכ"ז) על הפסוק הלא פרוס לרעב לחמך כי תראה ערום וכיסיתו, אם ראית אדם שאין בו ד"ת הכניסהו לביתך, למדהו ק"ש ותפילה ולמדהו פסוק אחד בכל יום או הלכה אחת וזרזהו במצוות, לפי שאין לך עירום בישראל אלא מי שאין בו תורה ומצוות שנאמר ואת ערום ועריה[1].

לנשים[edit]

חיוב ואיסור נשים. תורה תמימה (דברים יא יט, בהערה אות מח), אבי עזרי (ריש הל' ת"ת), אור ישראל (מאנסי) גליון ח.

לעבדים כנענים[edit]

עי' חדש על ה(מ)דף (כתובות כח).

הנאה מלימוד תורה[edit]

יעויין בהקדמת האגלי טל שכתב כי זה היא עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו[2] ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה. ויצא חוצץ כנגד קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין לימוד תוה"ק ואמרו כי הלומד ומחדש חדושים ושמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד התורה כ"כ לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה.

תלמוד תורה מתוך סכנת נפשות[edit]

עי' חדש על ה(מ)דף (כתובות עז).

מה שלבו חפץ[edit]

יעויין בגמרא עבודה זרה (יט.) שיעסוק במה שלבו חפץ.

האר"י (ספר הגלגולים פ"ד) הביא שיש בני אדם שכל חפצם ועסקם בפשטי התורה, ויש שעסקם בדרוש, ויש ברמז, ויש בגימטראות, ויש בדרך האמת, הכל כפי מה שעליו נתגלגל בפעם ההיא, כיון שהשלים פעם אחרת בשאר העניינים, אין צורך לו שבכל גלגול יעסוק בכולם. ובשבט מוסר (פ"א אות יג) הביא דבריו והוסיף שאל יביט אדם לדברי המנגדים באמרם למה אתה מוציא כל ימיך בפרט זה של תורה ולא בפרט זה, משום שעל מה שחשקת ללמוד על דבר זה באת לעולם, ואם תשים דעתך לדבריהם יכריחוך להתגלגל בזה העולם פעם אחרת... ולכן לא תשמע לדברי המשחית נפשך הזה, כי דע שהשטן מתלבש באלו האנשים.

ערכים קשורים[edit]

*ביטול תורה

*חידושי תורה

*תורה מגנא ומצלא

*תורה שבעל פה



שולי הגליון


  1. ועיין בד קודש (הקדמה לח"ב) שלמד מזה שהוא מדין צדקה וממילא נאמר לגבי דין זה העוסק במצוה פטור מן המצוה, ול"ד ללימוד מצוה בעצמו שמבטלים תורה בפני מצוה עוברת שהלומד שלא ע"מ לקיים טוב לו שנהפכה שלייתו על פניו.
  2. ועי' אבני נזר (או"ח ח"א סי' ס) שהקשה על זה השואל מהא דברכות (כא.) דיליף ברכת התורה לאחרי' מברכת המזון, ופריך מה לברכת המזון שכן נהנה, ומבואר דבתורה לא חשיב נהנה. וע"ש באבני נזר מה שכתב לתרץ. ועי' פניני רבנו הקהלות יעקב על סדר הש"ס (סי' א), ושם מציין לעיין בספר משמר הלויים (ברכות כא.). (ועי' נודע ביהודה (מהדו"ת יו"ד סי' רא) וז"ל: אבל אני בעניי אני שמח בחלקי חלק הנגלה בש"ס ופוסקים וכו').
מעבר לתחילת הדף