Difference between revisions of "ערך/שיר של יום"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
 
Line 1: Line 1:
 +
{{בעבודה מתמשכת}}
 +
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{ניווט כללי עליון}}
== זמן אמירתו ==
+
 
;בשבת
+
== בחול המועד ==
 +
תניא, בחולו של מועד, בראשון מה היו אומרים, [[תנ"ך/תהלים/כט#א|הבו לה' בני אלים]]. בשני מה היו אומרים, [[תנ"ך/תהלים/נ#טז|ולרשע אמר אלהים]]. בשלישי מה היו אומרים, [[תנ"ך/תהלים/צד#טז|מי יקום לי עם מרעים]]. ברביעי מה היו אומרים, [[תנ"ך/תהלים/צד#ח|בינו בוערים בעם]]. בחמישי מה היו אומרים, [[תנ"ך/תהלים/פא#ז|הסירותי מסבל שכמו]]. בששי מה היו אומרים, [[תנ"ך/תהלים/פב#ה|ימוטו כל מוסדי ארץ]]. ואם חל שבת באחד מהם, ימוטו ידחה.
 +
 
 +
רב ספרא מנח בהו סימנא, הומבה"י. רב פפא מנח בהו סמנא, הומהב"י. וסימנך, אמבוהא דספרי.
 +
 
 +
ואנן, דאית לן תרי יומי, היכי עבדינן. אביי אמר, שני ידחה. רבא אמר, שביעי ידחה. תניא כותיה דרבא, אם חל שבת להיות באחד מהן, ימוטו ידחה.
 +
 
 +
אתקין אמימר בנהרדעא, דמדלגי דלוגי {{ממ|[[בבלי/סוכה/נה/א|סוכה נה.]]}}
 +
 
 +
== זמן אמירתו בשבת ==
 
מנהג ספרד לאומרו אחר תפילת שחרית ומנהג אשכנז לאומרו אחר תפילת מוסף. ועיין שו"ת ציץ אליעזר {{ממ|חי"ב סימן כח}} מה שביאר מדוע אומרים אותו אחר תפילת מוסף אף שלכאורה שיר זה נאמר על תמיד של שחר ואילו במוסף היו אומרים שיר אחר. ועיין עוד הגהות חשק שלמה על מעשה רב.
 
מנהג ספרד לאומרו אחר תפילת שחרית ומנהג אשכנז לאומרו אחר תפילת מוסף. ועיין שו"ת ציץ אליעזר {{ממ|חי"ב סימן כח}} מה שביאר מדוע אומרים אותו אחר תפילת מוסף אף שלכאורה שיר זה נאמר על תמיד של שחר ואילו במוסף היו אומרים שיר אחר. ועיין עוד הגהות חשק שלמה על מעשה רב.
  
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}

Latest revision as of 16:55, 10 June 2021

Gnome-colors-emblem-development.svg דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png שיר של יום

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בחול המועד[edit]

תניא, בחולו של מועד, בראשון מה היו אומרים, הבו לה' בני אלים. בשני מה היו אומרים, ולרשע אמר אלהים. בשלישי מה היו אומרים, מי יקום לי עם מרעים. ברביעי מה היו אומרים, בינו בוערים בעם. בחמישי מה היו אומרים, הסירותי מסבל שכמו. בששי מה היו אומרים, ימוטו כל מוסדי ארץ. ואם חל שבת באחד מהם, ימוטו ידחה.

רב ספרא מנח בהו סימנא, הומבה"י. רב פפא מנח בהו סמנא, הומהב"י. וסימנך, אמבוהא דספרי.

ואנן, דאית לן תרי יומי, היכי עבדינן. אביי אמר, שני ידחה. רבא אמר, שביעי ידחה. תניא כותיה דרבא, אם חל שבת להיות באחד מהן, ימוטו ידחה.

אתקין אמימר בנהרדעא, דמדלגי דלוגי (סוכה נה.)

זמן אמירתו בשבת[edit]

מנהג ספרד לאומרו אחר תפילת שחרית ומנהג אשכנז לאומרו אחר תפילת מוסף. ועיין שו"ת ציץ אליעזר (חי"ב סימן כח) מה שביאר מדוע אומרים אותו אחר תפילת מוסף אף שלכאורה שיר זה נאמר על תמיד של שחר ואילו במוסף היו אומרים שיר אחר. ועיין עוד הגהות חשק שלמה על מעשה רב.

מעבר לתחילת הדף