ערך/שיעורים ומשקלות
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
שיעורים ומשקלות
שיעורים ומשקלות המצויים בתורה ובדברי חז"ל
שיעורי משקל
[1]גרה / אגורה / מעה
[2]שקל הקודש / סלע = 20 גרה
דינר
דינר זהב
סלע צורי =
סלע מדינה =
מנה = 100 זוז
מנה איטלקי =
[3]כיכר =
שיעורי נפח
כזית = שוה לחצי ביצה [עי' פסקי תוס' חולין אות רע"ב תוס' עירובין (פ ע"ב). וכן כתבו הראבי"ה בח"ב (סי' תקכ"ה עמוד קס"ד). והמרדכי (בסוף פרק ערבי פסחים, בסדר ליל פסח). והרא"ה בבדק הבית (דף צ"ו ע"א). וכן כתב מהרי"ל בפירוש ההגדה (דף ט"ז ע"א). וכן כתבו בשו"ת תרומת הדשן (סי' קל"ט). ובפסקיו (סי' כ"ו). ובשו"ת מהרי"ו (סי' קצ"ג). וכן פסק בשו"ע או"ח (סי' תפ"ו)[4].
כביצה = הפוסקים דנים אם שיעורה כביצה (מדיום) שלנו, או יותר.
שיעור ביצה הוא שמונה עשר דרהם[5].
פרס =
[6]לוג = 6 ביצים
קב = 4 לוגין. 24 ביצים
סאה = 6 קבין. 24 לוגין. 144 ביצים
איפה = 3 סאין. 18 קבין. 72 לוגין. 432 ביצים
כור = 10 איפות. 30 סאין. 180 קבין. 720 לוגין. 4,320 ביצים
שיעורי זמן
כדי אכילת פרס
שיעור עיכול
שיעורי אורך
אצבע
טפח
אמה
מיל
פרסה
שיעורי שטח
[7]בית סאה = קרקע ששיטחה 50 אמה על 50 אמה (דהיינו 2,500 אמות מרובעות)
שיעורי אילנות
נטיעה (אילן צעיר) = עץ תאנים המייצר פחות ממשקל כיכר תאנים בשנה, נחשב עדיין לנטיעה[8]. וכן שאר עצים בגודל כזה.
אילן = אם הוא כבר גדול שמייצר יותר מכיכר בשנה, נקרא "אילן".
שיעורי יניקת עצים[9]
נטיעה = 250 אמות מרובעות[10].
אילן = 16 אמה (ועוד קצת) לכל צד.
- ↑ "גרה" הוא שם מטבע קטן (מכסף) שהיה בזמן התורה, ובזמן הנביאים היה נקרא "אגורה", ובזמן חז"ל היה נקרא בארמית "מעה". כך מבואר בדברי הרמב"ן שמות ל' י"ג.
- ↑ "שקל" זה ("שקל הקודש") הוא שם של מטבע (מכסף) שהיה בזמן התורה, ונקרא "שקל" מלשון "משקל" (עי' רמב"ן שמות ל' י"ג), כי בזמניהם היו המטבעות "אמיתיים", דהיינו ממתכות יקרות (או זולות) אמיתיות, בין מטבעות הכסף ובין מטבעות הנחושת ובין מטבעות הזהב, ושוויים היה לפי סוג המתכת ולפי גודל המטבע (כי לפי גודלו כך שוקל יותר), והרבה שיעורים של משקל בזמניהם היו בעיקר על פי המטבעות שלהם, שכך היה זמין ונח לכל אחד לשקול, שהוא משקל קבוע ללא זיופים ומצוי בכל בית.
- ↑ בשמואל ב' (פרק י"ב פסוק ל') כתיב, וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד. והקשו בגמרא ע"ז מ"ד א' משקלה ככר זהב היכי מצי מנח לה. ותירצו: אמר רב יהודה אמר רב ראויה לנוח על ראש דוד, רבי יוסי ברבי חנינא אמר אבן שואבת היתה בה דהות דרא לה, רבי אלעזר אמר אבן יקרה היתה בה ששוה ככר זהב.
- ↑ בזו הלשון: שיעור כזית יש אומרים שהוא כחצי ביצה. ולא הביא שום חולק על זה. משמע שכן סובר להלכה.
- ↑ והוא על פי מה שמבואר בהרי"ף בהלכות (פסחים פרק י', ק"ט) ששיעור רביעית הוא כביצה ומחצה. וכן כתב הרא"ש בתשובה (כלל י"ד סי' ה'). ומבואר בפירוש המשניות להרמב"ם (עדיות פרק א' משנה ב'), ששיעור רביעית הוא כ"ז דרהם מן המים. לפי זה שיעור ביצה הוא י"ח דרהם. וכן כתב בשו"ת בית דוד (חאו"ח סי' פ"ב). וכן כתב החיד"א בספר ברכי יוסף (סי' קס"ח סק"ד) ובמורה באצבע (סי' ג' אות צ"ה). והגאון רבי חיים פלאג'י בספר חיים לראש (דף ק"ט ע"ב). ובן איש חי (פרשת שמיני אות א', ופרשת פנחס אות י"ט) ועוד.
- ↑ שיעור "רביעית" האמור בסתם בכל מקום, היינו "רביעית הלוג".
- ↑ פירוש המונח "בית סאה" היינו קרקע בגודל שניתן לזרוע בה סאה זרעי חיטה.
- ↑ לענין הגדרת מרחב יניקתו כדלקמן ב"שיעורי יניקת עצים".
- ↑ לא מדובר כאן על אורך השורשים, עד כמה מתארכים, אלא כדאמר אביי ב"ב כ"ז ב' "מיזל טובא אזלי" והשיעורים הם רק על "כח יניקתן" החזק, עד היכן מגיע.
- ↑ בבא בתרא כ"ו ב'.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |