ערך/שוטה
אם פטור מן המצוות או אנוס
המהרי"ל (מנהגים סי' קצו) כתב ששוטה הוא בר מצוות ופקחים מוזהרים עליו, דיש לו נשמה. ועוד שאם מופקע לגמרי לא תועיל שחיטתו אפילו אחרים עומדים על גביו, אלא שללבוש גדול עומד ע"ג מועיל גם לגבי מצוה, וא"כ אין ראיה משחיטה. ויעוין עוד בכת"ס או"ח ט' שדן בזה. נראה מכך שלהמהרי"ל שוטה הוא כאנוס ולכן נחשב בר חיוב. וכן נראה בפמ"ג שפב סקנ"ז וש"ך יו"ד א' סקכ"ז.
אכן מרש"י (שבועות מב.) והרמב"ם (פ"ט מעדות ופ"ו מחמו"מ ה"ג) משמע שהוא מופקע ואינו בן מצוות.
סימני השוטה
להרמב"ם (פ"ט מעדות ה"ט) אין זה דוקא ד' סימנים שנקטה הגמ' (חגיגה ג:), והב"י באה"ע סימן קיט הביא מרבינו שמחה ובסימן קכא מרבינו אביגדור, שחולקים עליו דשוטה הוא דוקא באחד מהסימנים המוזכרים.
ובספר אור הישר (סי' ל', עמ' לח ד"ה ועוד) כתב בעל הנוב"י שאין בזה מחלוקת, ורק לענין עדות אמר הרמב"ם כן, והוכיח כדבריו מדלא כ"כ אלא בהל' עדות ולא בשאר עניינים דאורייתא שהזכיר בהם שוטה ואף לא רמז כן. וכן הוכיח מהטור וב"י שהביאו דבריו רק גבי עדות, הרי שבשאר דברים אף להרמב"ם צריך דוקא לסימנים שבגמרא.