ערך/שבת הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(אמירת הגדה בשבת הגדול)
אין תקציר עריכה
 
שורה 3: שורה 3:


== טעם שנקראת כך ==
== טעם שנקראת כך ==
השו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תל|סימן תל]]}} כתב: שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו.
השו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תל|סימן תל]]}} כתב: שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו. ושם זה של "שבת הגדול" כבר נמצא בפי הרבה ראשונים, [עי' כלבו סי' מ"ז ובס' האורה ח"ב דין שבת הגדול ובמהר"ם ועוד].
 
והטעם לפי שניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חל ביום ה' בשבת כמו שמצינו בסדר עולם, ומקחו של פסח מצרים שהיה בעשור לחדש בשבת שלפני הפסח היה, אמרו ישראל מה נעשה היאך נקח הפסח לעיני מצרים הן נזבח וגומר ולא יסקלונו, אמר להם הקדוש ברוך הוא עתה תראו הנס הגדול אשר אעשה לכם הלכו ולקחו איש פסחו להיות להם למשמרת עד י"ד יום לחדש כשראו המצרים כך חגרו איש חרבו על ירכו ויבקשו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים והשם ברחמיו הגין עליהם והחלה את מצרים בתחלואים משונים ונדונו ביסורין גדולים ולא יכלו להזיק לישראל ועל שם שנעשו נסים גדולים לישראל באותו שבת שהיה לפני הפסח נקרא כל שבת שלפני הפסח שבת הגדול.
 
== מנהג נתינת לחם לעניים - חלת עני ==
וכלבו שם הביא דה"ר אשר ז"ל בהלכות הפסח נהגו כל ישראל לעשות לחם בערב שבת הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וקורין אותו חלת עני ובלעז לחם בית הכנסת ומחלקין אותו לעניים, ומיום שזלזלו בו נשתלחה מארה בתבואה.
 
== הפטרה בשבת הגדול ==
וההפטרה בשבת זו "וערבה לה'" בין כשחל שבת הגדול בערב פסח, בין כשחל קודם לכן. ואם יש מנהג ברור וקבוע באיזה בית כנסת שאין מפטירין אלא בפרשת השבוע, אין לשנות.  


== דרשת שבת הגדול ==
== דרשת שבת הגדול ==

גרסה אחרונה מ־13:53, 18 במרץ 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png שבת הגדול

שבת הגדול הוא כינויה של השבת שלפני פסח.

טעם שנקראת כך[עריכה]

השו"ע (סימן תל) כתב: שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו. ושם זה של "שבת הגדול" כבר נמצא בפי הרבה ראשונים, [עי' כלבו סי' מ"ז ובס' האורה ח"ב דין שבת הגדול ובמהר"ם ועוד].

והטעם לפי שניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חל ביום ה' בשבת כמו שמצינו בסדר עולם, ומקחו של פסח מצרים שהיה בעשור לחדש בשבת שלפני הפסח היה, אמרו ישראל מה נעשה היאך נקח הפסח לעיני מצרים הן נזבח וגומר ולא יסקלונו, אמר להם הקדוש ברוך הוא עתה תראו הנס הגדול אשר אעשה לכם הלכו ולקחו איש פסחו להיות להם למשמרת עד י"ד יום לחדש כשראו המצרים כך חגרו איש חרבו על ירכו ויבקשו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים והשם ברחמיו הגין עליהם והחלה את מצרים בתחלואים משונים ונדונו ביסורין גדולים ולא יכלו להזיק לישראל ועל שם שנעשו נסים גדולים לישראל באותו שבת שהיה לפני הפסח נקרא כל שבת שלפני הפסח שבת הגדול.

מנהג נתינת לחם לעניים - חלת עני[עריכה]

וכלבו שם הביא דה"ר אשר ז"ל בהלכות הפסח נהגו כל ישראל לעשות לחם בערב שבת הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וקורין אותו חלת עני ובלעז לחם בית הכנסת ומחלקין אותו לעניים, ומיום שזלזלו בו נשתלחה מארה בתבואה.

הפטרה בשבת הגדול[עריכה]

וההפטרה בשבת זו "וערבה לה'" בין כשחל שבת הגדול בערב פסח, בין כשחל קודם לכן. ואם יש מנהג ברור וקבוע באיזה בית כנסת שאין מפטירין אלא בפרשת השבוע, אין לשנות.

דרשת שבת הגדול[עריכה]

אמירת ההגדה בשבת זו[עריכה]

הרמ"א (שם) כתב שמנהג לומר במנחה ההגדה מתחילת 'עבדים היינו' עד 'לכפר על כל עוונותינו'. ובמור וקציעה תמה על כך מאוד כי בכך אנו עושים הפך מה שאנו אומרים בזאת ההגדה, "יכול מראש חודש ת"ל בעבור זה, לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך", הרי שאין לומר את ההגדה אלא בליל הסדר ואין להקדים, וצ"ע מהיכן יצא מנהג זה ומה טעם יש בו שעל כל פנים צריך למצוא סמך למנהג. ואכן בביאור הגר"א כתב מכח קושיה זו שאין לומר ההגדה בשבת הגדול. וכן הובא בביאור הלכה.

ומקור דברי הרמ"א ממה שכתב ראבי"ה (סימן תכה): נהגו התינוקות להקדים לקרות ההגדה ביום שבת הגדול. ובטעם הדבר כתב: ונראים הדברים כדי להסדיר בפיהם ויבינו בפסח וישאלו. הרי שעיקר טעם אמירת ההגדה בכדי להתכונן בכך כראוי לליל הסדר, אך בראבי"ה משמע שאך התינוקות נהגו כן כחלק מהדברים הנעשים כדי לעוררם בכדי שישאלו, אך בדברי הרמ"א משמע שהיה זה מנהג כללי שכל אחד ואחד קרא ההגדה בשבת הגדול.


מעבר לתחילת הדף