עריכת הדף "
ערך/רבי שמעון בר יוחאי
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כיצד אכל רשב"י מהפירות הרי היו ערלה == בגמרא בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/לג/ב|לג:]]}} מבואר שנברא לרשב"י ולבנו עץ חרובים. והקשו האחרונים כיצד אכל רשב"י מהפירות הרי היו אסורים באיסור ערלה. הגר"ח קניבסקי {{ממ|[[דרך אמונה - באור ההלכה/מעשר שני ונטע רבעי/י#ו|דרך אמונה, באור ההלכה, מעשר שני ונטע רבעי פ"י ה"ו]]}} על פי דעת הרמב"ם שהעולה מאליו ברשות הרבים פטור מערלה, ואם כן המערה שלא היתה שלהם ולא זכו בה הרי העץ הגדל שם כגדל מאליו ברשות הרבים ופטור מערלה, אך כתב שם שלדעת החולקים אכתי קשה. רבי ישכר דוב מבעלז יישב ע"פ המבואר בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/ערלה/א/א|ערלה פ"א ה"א]]}} שגפן הנטועה בחורשין פטורה מערלה מפני שאינה מן היישוב. ובזוהר חדש {{ממ|פ' כי תבוא}} מבואר שהמערה שנחבאו בה רשב"י ובנו היתה במדבר וממילא החרוב היה פטור מערלה{{הערה|יש שכתבו שכן הקשה רי"ד מבעלז אך היישוב הוא ממהר"ם שפירא מלובלין. אמרי דעת {{ממ|ח"ב ע' קנט}}, ספר היובל למהר"ם שפירא {{ממ|עמ' 16}}.}}{{הערה|וכן יישב במאור ישראל {{ממ|להגר"ע יוסף, ח"א עמוד צ}} ע"פ הירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/ערלה/א#ב|פ"א דערלה ה"ב]]}} שאילן העולה מאליון במקום יערים ומדבריות פטור מערלה, ובמשנה ראשונה כתב שהיינו אפילו אם יש לו בית באותו מקום.}}. כעין זה כתב הגר"ח קניבסקי {{ממ|שם}} על פי מה שפסק הרמב"ם שם, שעץ העולה מאליו במקום טרשים פטור, ואף כאן הוי כעלה במקום טרשים שאין דרך בני אדם לזרוע שם. ואף שביאר החזו"א שטעם הדבר משום שאין דרך בני אדם ליטפל בו להביא פירותיו לישוב והוי כאין עומד למאכל וזה לא שייך לכאורה בעץ החרובים של רשב"י שמתחילה נברא כדי שיאכלו ממנו. מכל מקום כיון שאין דרך בני אדם ליטפל בו ממילא אפילו אם הוא יטפל בו ויביא פירותיו לעיר ויאכלם מכל מקום לא מקרי עץ מאכל כיון שאין דרך לאכול פירות עץ כזה ממילא אף האוכלן בטלה דעתו, ולפי זה י"ל שאף רשב"י לא אכל מעץ זה הגדל במקום טרשים אלא רק מחמת הסכנה שהיה פיקוח נפש והיו מוכרחים לאכול ממנו, אבל על ידי זה לא נעשה עץ מאכל ובטלה דעתם. עוד יישב הגרח"ק שעץ שנברא בנס הרי הוא כאילו הועבר בגושיו מחו"ל שמבואר בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/ערלה/א/א|ערלה פ"א ה"א]]}} שאין בו משום ערלת ארץ ישראל, והוא הדין אם הובא בגושיו משמים שהרי מיד עשה פירות כעץ ישן. ויתכן גם שלא ינק כלל מהארץ שהרי היה במקום שאינו ראוי לזריעה ואף שעשה פירות וע"י נס ינק מהארץ מ"מ כיון שהארץ לא משתנית ועץ אחר אי אפשר לנטוע שם, ממילא אין זה כדרך יניקה מן הארץ ואין חייב בערלה. בקונטרס נס על הגבעה {{ממ|סו"ס גבעת הלבונה, סימן ז, בשם הב' הגדול בתורה כמר מרדכי יודא לובארט יחי' מקוטנא}} יישב על פי דברי הבית יצחק {{ממ|[[בית יצחק/יורה דעה/פד|יו"ד סימן פד]]}} בביאור דברי הרד"ק לענין נס אשת עובדיה שאמר לה אלישע שאינה צריכה לעשר את השמן כיון שהוא מעשה ניסים, וביאר הבית יצחק שאין רע יורד מן השמים ולכן אין צריך תיקון וענין המעשר הוא שהדבר צריך תיקון זה להתעשר. ולפי זה יש לומר ע"פ מה שכתוב בזוהר הקדוש {{ממ|קדושים דף פז}} שטעם ערלה כיון שהאילן צריך תיקון עדיין עד ג' שנים כדי שיהיה ראוי לאכול ממנו, ואם כן בדבר נס אין צריך תיקון זה. בספר מאור ישראל {{ממ|להגר"ע יוסף, ח"א עמוד צ}} כתב שכיון שהיה דרך נס לא הוצרכו לשמור שנות ערלה ורבעי, שהכתוב אומר וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, אבל מה שנברא בידי שמים בדרך נס אינו חייב בערלה{{הערה|וכ"כ בילקוט יוסף {{ממ|הו"ד להלן}} וכתב שם ע"כ צריך לומר כן כי כיון שנעשה לו נס לא יכשילנו הקב"ה באיסור כמו שאמרו בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נט/ב|נט:]]]}} שאין דבר טמא יורד מן השמים.}}<ref>בספר אוצרות הש"ס לרבי צבי מושקוביץ (שבת על דף ל"ג עמוד ב. דף ח מדפי הספר) הביא שהראה לו בנו ה"ר יצחק שברד"ק על מלכים ב' (ד-ז) כתוב בשם התוספתא דבמילתא דאתרחיש ניסא אין עליו חיוב מעשר ואם כן הוא הדין כאן בערלה. וע"ש עוד.</ref>. בספר ילקוט יוסף {{ממ|הלכות ערלה עמוד לג}} כתב שיש שרצו לתרץ שכיון שגדילת העץ ואכילת הפירות היתה באותו יום בכה"ג לא שייך דיני ערלה. אך דחה זאת שהרי גם בימינו אפשר לגדל את הפירות באופנים שונים ע"י זריקות וחומרים כימיים ולא יעלה על הדעת שנפטור משום כך את הפירות מערלה. בספר נצוצי זוהר{{הערה|הביא הקושיא בשם ספר כרם אפרים בשם הגה"צ רי"ד מבעלז.}} יישב על פי דברי היראים שאילן העולה מאליו חייב בערלה רק משום מראית העין שנראה כאילו הוא נטעו. וממילא כשאי אפשר לראות כלל לא חשו למראית העין. וע"ע דעת משה {{ממ|לרה"ק ר"מ מבויאן קראקא, סימן סח}}. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף