ערך/קריאת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
== על מי מוטל החיוב ==
באגרות משה כתב שחיוב קריאת התורה הוא על כל אחד לשמוע ג' קרואין בשני ובחמישי ובמנחה דשבת. ארבעה קרואין בתעניות ציבור, ראש חודש וחול המועד. חמשה ביום טוב. ששה ביום הכיפורים. ושבעה בשבת.
== לא שמע הברכות ==
באגרות משה כתב שאף שמוטל החיוב על כל אחד לשמוע הקרואין, היינו גוף הקריאה אך אף אם לא שמע הברכות כגון שנכנס לבית הכנסת אחר שבירך הראשון, אינו צריך לילך לחזר אחר קריאת התורה בבית כנסת אחר.
== קריאה עם הקורא ==
== קריאה עם הקורא ==
אם מותר לקרות עם הקורא או ראוי לשמוע כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ח#ג|נחמיה ח ג]]}} ואזני כל העם אל ספר התורה. שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/עח|סימן עח]]}}.
אם מותר לקרות עם הקורא או ראוי לשמוע כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ח#ג|נחמיה ח ג]]}} ואזני כל העם אל ספר התורה. שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/עח|סימן עח]]}}.

גרסה מ־16:44, 19 ביולי 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png קריאת התורה

על מי מוטל החיוב

באגרות משה כתב שחיוב קריאת התורה הוא על כל אחד לשמוע ג' קרואין בשני ובחמישי ובמנחה דשבת. ארבעה קרואין בתעניות ציבור, ראש חודש וחול המועד. חמשה ביום טוב. ששה ביום הכיפורים. ושבעה בשבת.

לא שמע הברכות

באגרות משה כתב שאף שמוטל החיוב על כל אחד לשמוע הקרואין, היינו גוף הקריאה אך אף אם לא שמע הברכות כגון שנכנס לבית הכנסת אחר שבירך הראשון, אינו צריך לילך לחזר אחר קריאת התורה בבית כנסת אחר.

קריאה עם הקורא

אם מותר לקרות עם הקורא או ראוי לשמוע כדכתיב (נחמיה ח ג) ואזני כל העם אל ספר התורה. שו"ת מן השמים (סימן עח).

זהירות בדקדוק הקריאה

מקומות שאפשר לטעות בהם בקל

חומש דברים

פרק ג

פסוק כד: אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך - הרי"ש עם חולם, לשון רבים.

מעבר לתחילת הדף