ערך/קנס

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png קנס

חיוב רק ע"י ב"ד

י"א דהחיוב נוצר ע"י הב"ד. כן דעת רעק"א (בגליון הש"ס מכות ה.[1]) והתרומת הכרי (סי' א ד"ה ואחר, וע"ש סי' תז) והזכר יצחק (ח"ב סי' מז אות ה) והאבי עזרי (קמא גניבה פ"ב הי"ב), וי"א דאין הב"ד יוצרים החיוב בעצמם, אלא שיש דין שיקחו ממנו בע"כ. כ"כ בהערות ציון ירושלים על גליון הירושלמי סוף פ"ג דכתובות ובקוב"ש ח"ב יג. וכעי"ז כתב הגרש"ש (בשער"י ז, כא) שיש תנאי בחיוב שרק אם יהיה כפייה יחול. וע' חי' הגרש"ש ב"ק סי' כט.[2]

אם בקנס יש זכות ממונית לתובע

בשערי חיים (כתובות סי' עד ענף ד אות ב ד"ה ואמר) כתב שלפני העמדה בדין אין לתובע זכות ממון אלא רק חוב על הנתבע, ואחר העמב"ד נהיה לתובע זכות ממון. אמנם בחי' הגרנ"ט (סי' מב) כתב שמזה שאין חיוב לצי"ש מוכח דלפני הפסק אין אפי' חוב על הנתבע. [ותלוי במה שפלפלתי בהערה].

הודאה בקנס

ב' דינים: א. אינו משלם ע"פ עצמו. ב. כיון דהודה חל פטור. קצה"ח (א, ו). שער"י (ז, יט). גרנ"ט (ב"ק סו"ס קיד). זכר יצחק (ח"ב סי' מז אות ה) ושיעורי הגריי"ר (בב"מ). שיעורי ר' שמואל (מכות ב: אות סא). וע' מח' הקצה"ח והנתה"מ סי' שנ ובהע' מילואי חושן 19.

בהא דאינו משלם ע"פ עצמו יל"ע אם הכוונה שאינו נאמן ע"ע לזה או דאף שנאמן גזה"כ שלא תחייב ע"פ הודאתו. וע' בהע' ציון ירושלים (סוף פ"ג דכתובות) וקוב"ש (ח"ב יג) שביארו שמה שאינו משלם ע"פ עצמו היינו משום שבמשלם מרצונו לא מתקיים חיובו, ולא משום שאינו נאמן. אמנם ע' זכר יצחק (ח"ב מז, ה) ושערי חיים (גיטין סי' ז בהערה) דס"ל שאינו נאמן, והטעם שלפני הפסק אינו בע"ד ולכן ל"ש הנאמנות של הודאת בע"ד[3].

טעם הפטור – בשער משפט (א, ג) מבואר דהוי פרס ע"ז שהודה. ובתשובות ר' אליעזר מטלז (סי' ח) חולק עליו.

אם הודאה בב"ד א' פוטרת בב"ד אחר – ע' קצה"ח (שנ, א) שאינו נפטר בב"ד אחר, וע' נתה"מ (שנ, ב) שנפטר אף בב"ד אחר.

מחילה בקנס

בתוס' בכתובות (כט. ד"ה ועל אשת) כתבו בשם הירושלמי שא"א למחול קנס וכתבו שבבבלי ל"מ כן. וטעם הירושלמי דלא חל החיוב עד העמדה בדין והוי מחילה על דשלב"ל. ע' דברי יחזקאל סי' כד.



שולי הגליון


  1. וע' בתוס' ר"פ שם מכות ה.) שמבואר בפי' א' שם כדעת הגרעק"א. ולפ"ז נראה שכן כוונת התוס' ג"כ.
  2. לבירור הענין אביא כאן את המקורות לומר שחיוב קנס חל ע"י ב"ד, ואת המקורות לומר שחל בלי הב"ד: המקורות לומר שחל ע"י ב"ד: א. בירושלמי (סוף פ"ג דכתובות) מבואר דאין חיוב לצאת יד"ש בחיוב קנס כשאין עדים, והמקור ממעשה דר"ג וטבי בב"ק עד: (עכ"פ לשיטות שהודה חוץ לב"ד). וכ"כ תוס' (כתובות לג: ד"ה לאו).
  3. וזה חידוש שהרי יש לו נפק"מ לענין שיש לחייבו. ובאמת דין זה נלמד מפס' ואפשר לומר דהוי גזה"כ שאינו נאמן או שלא מחייבים אותו ע"פ עצמו. ובהערות לקצה"ח (בסי' א סק"ו) הביא בשם הג"ר אליעזר גורדון (בשו"ת סי' ז) שמודה בקנס נאמן ואעפ"כ פטור מגזה"כ, ומשו"ה אף בבאו עדים אח"כ פטור כיון שקם דינא שפטרוהו.
מעבר לתחילת הדף