ערך/קושר ומתיר

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:13, 23 במאי 2021 מאת מצולות ים (שיחה | תרומות) (הוספות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png קושר ומתיר

קשר של קיימא[עריכה]

בבית יוסף (או"ח סימן שיז) הביא שבולי הלקט (סימן קכד) בשם התוספתא (שבת פי"ג הט"ז): זה הכלל כל קשר של קיימא ויכול להתירו באחת מידיו, או קשר שאינו של קיימא ואינו יכול להתירו באחת מידיו, אין חייבין עליו. קשר שדעתו לקיימו שבת או חודש, פטור. דעתו לקיימו לעולם, חייב חטאת. אין דעתו אלא ליומו, מותר. ולפי"ז הכל תלוי בדעתו וכן מבואר גם בט"ז (שם סק"א).

קשר של הדיוט[עריכה]

דעת רש"י והרא"ש כפי שפסק הרמ"א (או"ח סימן שיז ס"א) שקשר של קיימא אפילו אם הוא של הדיוט אסור מדאורייתא. אמנם דעת הרי"ף והרמב"ם כפי שפסק השו"ע (שם) שרק קשר אומן לעולם אסור מדאורייתא ואילו קשר הדיוט אפילו אם הוא לעולם אינו אסור מדאורייתא.

קשר לשעה שנמלך והשאירו לעולם[עריכה]

כתב המגן אברהם (שם סק"כ) שקשר שפעמים נמלך ומבטלו לעולם, אע"פ שתחילת עשייתו לא היתה על מנת להניחו שם, אעפ"כ אסור.

ובשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון סימן ה אות לה) דן האם היינו רק באופן שנמלך ורוצה להשאירו לעולם או אף באופן שמשאירו שם רק מחמת עצלות או שאין לו צורך להסירו מכל מקום כיון שסוף סוף נשאר לעולם הרי זה קשר של קיימא שחייבים עליו.

קשר של קיימא שאין בו צורך אלא לשעה[עריכה]

ראה לעיל בדברי מהרי"ל דיסקין, שדן בעניין זה.

חיוב סקילה[עריכה]

תורה לשמה (סימן צ) מבאר האופן שיתכן שיתחייב סקילה אחר שתמיד אפשר שכוונתו לקשור לשעה ואף אם אומר שכוונתו לעולם הרי אין אדם משים עצמו רשע. וביאר שיתחייב באופן שעושה הקשר עבור גוי והגוי אמר קודם לכן שרצונו בקשר לעולם וכך הוא נראה ג"כ לפי הענין ההוא של הקשר שזה דרכו להניחו לעולם. ועוד אפשר באופן שקושר ומטיל לים כגון שצריך לזרוק עץ לים ורוצה שישקע או לזרוק חמץ בערב פסח שחל בשבת ובכה"ג הויא קשירה לעולם וחייב סקילה.

היכן היתה במשכן[עריכה]

יש בגמ' (שבת ע"ד ב') הרבה שקלא וטריא היכן היתה קשירה והתרה במשכן, ומסקנת הגמ': "אלא אמר רבא ואיתימא ר' עילאי, שכן צדי חלזון קושרין ומתירין".

מעבר לתחילת הדף