ערך/פרה אדומה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Under construction icon-green.svg דף זה נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png פרה אדומה

טעמה וסודה

בגמרא ביומא (סז:) על הפסוק (ויקרא יח ד) "את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו" דורשת: תנו רבנן 'את משפטי תעשו' - דברים שאלמלא נכתבו דין הוא שיכתבו, ואלו הן: עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים וגזל וברכת השם. 'את חוקותי תשמרו' - דברים שהשטן משיב [ובעין יעקב: ואומות העולם משיבין] עליהן, ואלו הן: אכילת חזיר ולבישת שעטנז וחליצת יבמה וטהרת מצורע ושעיר המשתלח. ושמא תאמרו מעשה תוהו הם ת"ל 'אני ה'' אני ה' חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן. ובתוספות ישנים הוסיף: וכן יש הרבה, אפר פרה וכיסוי הדם וכיו"ב.

ורש"י שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(במדבר יט א) הביא כעין זה על הפסוק "זאת חוקת התורה": לפי שהשטן ואמות העולם מונין את ישראל, לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה, גזרה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה.

ובמדרש (במדב"ר יט ה): רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר ארבעה דברים יצר הרע משיב עליהן דכתיב בהן חקה, אשת אח וכלאים ושעיר המשתלח ופרה אדומה.

ביוצרות לפרשת פרה כותב הפייט ומבאר כל טעמי פרה אדומה וסדר הכשרתה:

הֵם הֵמִירוּ כָּבוֹד בְּבֶן פָּרָה. וְסָרְרוּ בוֹ כְּפָרָה. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר הִיא פָרָה. וְתִהְיֶה לָעָם כַּפָּרָה: הֵם הֶאֱדִּימוּ בוֹ פָּנִים. וְאָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר הִיא אֲדֻמַּת פָּנִים. וּבָהּ צַח וְאָדוֹם יִשָּׂא פָנִים: הֵם חֲרָטוּהוּ הֱיוֹת צָג כְּתָמִים. וּבָהּ חֻיְּבוּ מִהְיוֹת תְּמִימִים. תָּבֹא אִמּוֹ תְּמִימַת תְּמִימִים. וּבָהּ יְטַהֵר תַּמָּה הַצּוּר תָּמִים: הֵם שָׁחֲחוּ לְפֶסֶל כָּל מוּם. וְנֶעֱנְשׁוּ בוֹ הֱיוֹת בַּעֲלֵי מוּם. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם. לְהָדִיחַ דְּמֵי יָפָה וְאֵין בָּהּ מוּם: הֵם זָמְמוּ בְּעֵגֶל לִמְעוֹל. וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיִּפְרְקוּ עוֹל. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עוֹל. וְתִנָּתֵן עַל שִׁכְמָם כְּעוֹל: הֵם נִקְהֲלוּ עֲבוּרוֹ אֶל כֹּהֵן. וְאֻנַּף בְּהַשְׁמִיד אִישׁ מְכַהֵן. תָּבֹא אִמּוֹ וְתִנָּתֵן לַכֹּהֵן. וִיכֻפַּר בָּהּ עֲוֹן כֹּהֵן:

וּכְמוֹ בָּאֵשׁ נִשְׂרָף. כֵּן בָּאֵשׁ תּוּשְׂרָף: וּכְמוֹ טוּחַן וְהוּדַּק עַד עָפָר. כֵּן תּוּדַּק וְתֵעָשֶׂה עָפָר: וּכְמוֹ הָשְׁלַךְ עֲפָרוֹ אֶל הַמַּיִם. כֵּן תֻּשְׁלַךְ אֲפָרָהּ אֶל הַמָּיִם: וּכְמוֹ נָפְלוּ בוֹ שְׁלשֶׁת אַלְפֵי יוֹשֶׁר. כֵּן יִפְּלוּ בָהּ שְׁלֹשֶׁת מִינֵי כוֹשֶׁר: וּכְמוֹ טִנֵּף עַם טָהוֹר. כֵּן תְּטַמֵּא בְּמַגַּע כָּל טָהוֹר: וּכְמוֹ טִהֵר עַם בּוֹ נִטְמָא. כֵּן תְּטַהֵר אִישׁ אֲשֶׁר נִטְמָא: וּכְמוֹ פֻּזַּר פִּשְׁעוֹ לְכָל דּוֹר שָׁמוּר לְחַטָּאת. כֵּן תְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי חַטָּאת: לְהָדִיחַ דָּמִים. לְכַבֵּס כְּתָמִים. לְנַקּוֹת טִנּוּפִים. לְהַרְחִיץ צוֹאִים. לְהַלְבִּין חֲטָאִים. לְטַהֵר טְמֵאִים. לְקַדֵּשׁ קְדוֹשִׁים. לְהַצְדִיק עֲמוּסִים: בְּעֵץ אֶרֶז. לַעֲנוּפִים כְּאֶרֶז. בְּאֵזוֹב. לְנִדְכָּאִים כָּאֵזוֹב. בְּשָׁנִי. לְשִׂפְתוֹתֶיהָ כַּשָּׁנִי. בְּתוֹלַעַת. לְאַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת. לְבַל יִתְגָּאֶה מִתְגָּאֶה כְּאֶרֶז. שֶׁאִם לֹא יִמַּךְ כְּאֵזוֹב וְיֵחָשֵׁב כְּתוֹלַעַת. לֹא יְטֻּהַר בְּאֵזוֹב וּבִשְׁנִי תוֹלַעַת

התשובה שישיב השטן

רש"י (יומא שם) מבאר שהשטן הוא היצה"ר משיב להן תשובה להטעות את ישראל ולומר שהתורה אינה אמת, כי מה תועלת בכל אלו, לכן נכתב בהן חוק, אני ה' גזרתי עליכם.

הטעם שיערערו על פרה אדומה דווקא

הרמב"ן (במדבר יט א) מבאר הטעם שיערערו עליה יותר משאר הקרבנות שמכפרים או מטהרים (כקרבן זב או יולדת), כיון שהיא נזבחת בחוץ ונראית כזבח לשעירים. אבל האמת שהיא נעשית להעביר רוח הטומאה ושריפתה כריח ניחוח בחוץ[1].


מי יודע סוד פרה אדומה

האור החיים פירש שמשה רבינו ידע סוד פרה אדומה, אלא שבשונה מכל המצוות שאף בהם יש סודות נעלמים הנגלים למשה ולאדם ראוי המשיג קנין התורה במ"ח קניינה, ואף משה גילה סודות אלו לישראל, במצוות פרה לא גילה להם סודותיה בציווי השם[2].

עוד כתב האור החיים שיתכן שלאהרן וכמו כן שאר המיוחדים שבעם, אמר להם משה סודה והם מסרו את סודה למיוחדים שבהם בדורות הבאים[3].

ועוד כתב שיתכן ואף לכל ישראל נאמר סודה אלא שנצטוו "זאת חוקת התורה לאמר" שכשישאלו אותם האומות על טעמה לא ישיבום הטעם אלא יאמרו להם חוקה חקק ה' עלינו לעשותה ואין אנו מהרהרין אחריו.

עשייתה

הכהן העושה

בספרי (פי' קכג): אל אלעזר הכהן (במדבר יט ג) בא הכתוב ולמד על הפרה שתהא נעשית בסגן. תדע שכן, שהרי אהרן קיים ואלעזר שורף את הפרה. 'ונתתם אותה אל אלעזר הכהן' - זו נעשית באלעזר ושאר כל הפרות בכהן גדול דברי רבי מאיר. רבי יוסי ורבי יהודה ורבי שמעון ורבי אליעזר בן יעקב אומרים זו נעשית באלעזר ושאר כל הפרות בין בכהן גדול בין בכהן הדיוט.

ובמשנה במסכת פרה (פ"ד מ"א): פרת חטאת ששחטה... ושלא בכהן גדול פסולה, ורבי יהודה מכשיר.

ובגמרא יומא (מב:) ונתתם אותה אל אלעזר הכהן, אותה לאלעזר ולא לדורות לאלעזר. איכא דאמרי לדורות בכהן הדיוט, ואיכא דאמרי לדורות בכהן גדול[4]

בטעם הסוברים שלדורות נעשית בכהן גדול ביאר הרמב"ן (במדבר יט ג), כי המצוה הזאת לעומק סודה ראויה לגדול שבכהונה. ובטעם שלא עשה אהרן הפרה שבדמבר כתב ג' טעמים: א. כי הוא קדוש ה' וחסידו המכפר במקדשו ולא רצה ליתן לו עבודת חוץ. ב. ציוה שיעשה כן אלעזר להכתירו ולחנכו בחיי אביו במצוה אחת מן המצוות של כה"ג. ג. מחמת שהיתה הפרה עונש על מעשה העגל. והיינו שאין קטיגור נעשה סניגור[5].

ובטעם הסוברים שנעשית לדורות בכהן הדיוט, פירש הרמב"ן שמכל מקום אותה שבמדבר נעשתה באלעזר דווקא, כיון שלא היה כהן אחר, ולא היה הגון שאחיו הקטן יהיה קודם אליו. ובחזקוני ביאר הטעם שלמאן דאמר זה לא נעשית לדורות בכהן גדול, כיון שמטמאת כל העוסקים בה ולא רצה הקב"ה שיטמא בה הכהן הגדול.

האם פרה אדומה מכפרת

המפרשים נזקקו ליישב מה שנראה כסתירה בדברי חז"ל בנדון זה האם פרה אדומה מכפרת.

לעיון נוסף




שולי הגליון


  1. ומטעם זה נעשית לכל הפחות בפני אלעזר כדי שישגיח שתעשה בכוונה הראויה ולא יחשבו בה כמחשבת השטן והאומות.
  2. ובכך ביאר שאין לטעון שעשיית מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה שהרי "ויקחו אליך" נאמר שעשו את הפרה על דעת כוונת משה שידע סוד הענין ופלאיו.
  3. ובכך ביאר הטעם שבדורות הבאים לא יהיה חשש שיעשו המצוה ללא כוונה כגוף ללא נשמה. ועוד יישב, שבכל הדורות עשו על דעת משה.
  4. והיינו כסתם משנה. רמב"ן (במדבר שם).
  5. כ"כ רש"י (אחרי פסוק כב, בביאור פסוק ג).
מעבר לתחילת הדף