עריכת הדף "
ערך/פירות שביעית
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== הפקר הפירות == === מקור === "והשביעית תשמטנה ונטשתה" {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#יא|שמות כג יא]]}}. === חובת גברא או אפקעתא דמלכא === כתב המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/פד|מצוה פד]]}}: ואני מסופק אי המצווה אקרקפתא דגברא הוא דרחמנא ציווהו להפקיר פירותיו בשביעית ומחויב לקיים להפקיר כו' או דילמא הפקר זה אין צריכים הבעלים להפקיר, רק הוא אפקעתא דמלכא שהוא ממילא הפקר. ובדין זה (לדעת המנח"ח) נחלקו הבית יוסף והמבי"ט, לדעת הבית יוסף (כפי שהבינו המנח"ח) צריך להפקיר פירותיו ואם לא הפקירם אינם מופקרים ואילו לדעת המבי"ט הפירות מופקרים מאליהם. הרמב"ם {{ממ|[[ספר המצוות לרמב"ם/עשה/קלד|ספה"מ עשה קלד]]}} כתב: שצוונו להפקיר כל מה שתצמיח הארץ בשנת השמיטה, והפקיר צמחי אדמתנו כולם לכל אדם. בשו"ת אגרות משה {{ממ|יו"ד ח"ג סימן צ ד"ה והטעם}} למד בדעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שמיטה ויובל/ד#כד|שמו"י פ"ד הכ"ד]]}} שלכתחילה צריך להפקיר בפה{{הערה|שכתב הרמב"ם שם: מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה, ע"כ. והלשון "מצות עשה להשמיט" משמע שהוא חיוב על בעל הבית להפקיר. והוסיף שם שמה שכתב הרמב"ם אחר כך וכל הנועל כרמו כו' בשביעית ביטל מצות עשה אין כוונתו שדוקא בכה"ג עובר על העשה אלא שכוונתו שבכה"ג שנועל בפועל עובר על העשה גם אם הפקיר.}} וכן מובא בשם הגרש"ז אויערבאך{{הערה|דיני שביעית בהוצאת דגל ירושלים {{ממ|פי"ד ס"ג}}.}} ועיין חזו"א סימן י"ט ס"ק כ"ד (כולל הנדפס בחזו"א מעשרות סימן כ"א סק"א) שהוכיח שהוא אפקעתא דמלכא{{הערה|וכ"מ בסוגיא דנדרים דף מ"ב.}}, ואפילו בעל השדה מחזיק בהם כשלו ומונע אחרים מליטלם הרי הם הפקר ופטורים מתרומות ומעשרות, אלא שעבר על המצות עשה להפקיר. ועל מה שכתב המנח"ח שיש שסוברין שאין שביעית הפקר עד שיפקיר, כתב החזו"א שהוא נגד רהיטת הסוגיות, [ושאף הבית יוסף אפשר שלא אמרה אלא כשהבעלים עכו"ם שאינו במצות שביעית]. === דין הפירות אם עבר ולא הפקירם === פירות שלא הפקירם והרי הם "משומר", נחלקו הראשונים בדינם. דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/יבמות/קכב/א#של|יבמות קכב. ד"ה של]]}} החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/שכט|מצוה שכט]]}} שאין הפירות נאסרים. ואילו דעת רבינו תם {{ממ|[[תוספות/יבמות/קכב/א#של|תוס' יבמות]] ו[[תוספות/יבמות/מנחות/פד/א#שומרי|מנחות שם]]}} שהתבואה והפירות המשומרים נאסרים. === הפקר לנכרי === בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/פאה/ו/א|פאה פ"ו ה"א]]}} מבואר שהפקר לישראל ולא לנכרי אינו הפקר, דבעינן הפקר כשמיטה, ומבואר שבשמיטה הויא הפקר גם לנכרים. מאידך בתורת כהנים דרשו "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" לכם ולא לנכרים. ובתוספתא שביעית {{ממ|[[תוספתא/שביעית/ד#ד|פ"ד ה"ד]]}} וכן פסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שמיטה ויובל/ד#ל|שמו"י פ"ד ה"ל]]}} שמושיבין שומר על פתח השדה כדי שלא יפוצו גויים ויבוזו פירות שביעית, הרי מבואר שאין הפקר לנכרים. ובקרבן אהרן שם כתב שהאיסור הוא שלא יאכל הנכרי, אבל ההפקר אפשר שהוא גם לנכרי. ובזכר יצחק {{ממ|[[זכר יצחק/מב|סימן מב ד"ה אמנם]]}} כתב שההפקר הוא גם לנכרים, אך מקדושת הפירות שלא ניתן להם לקחת ולאכול הירות.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף